תחסכו עבורנו ולא מאיתנו: כל מה שחשוב לדעת על קרן הפנסיה שלכם

קרן פנסיה היא אחד ממכשירי החיסכון לפרישה. היא מבטיחה לחוסכים תשלום חודשי לכל ימי חייהם עם פרישתם מהעבודה או בהגיעם לגיל פרישה, וכן תשלום במקרה של נכות ותשלום לשאירים במקרה מוות חס וחלילה. בישראל קיימת היום חובת הפקדה לפנסיה גם לשכירים (החל מ־2008) וגם לעצמאים (החל מ־2017). ניתן לראות בתשלום החודשי מקרן הפנסיה עם הפרישה תחליף לשכר שהחוסכים הרוויחו לפני פרישתם.

קרן הפנסיה מציעה כמה מסלולי חיסכון ובכפוף לרמת הסיכון שהעמית/ה מעוניינ/ת לקחת על עצמו/ה וכאמור ביטוח למקרים של אובדן כושר עבודה, נכות ומוות. העמיתים בקרן הפנסיה (כך מכונים החוסכים בה) ערבים הדדית זה לזה. מנהלי הקרן משקיעים את הכספים במשותף מקופה משותפת וממנה משולמות הגמלאות בהתאם לזכאות.

פעולות הקרן והיחסים עם העמיתים מוסדרים במסגרת תקנון. הוא מסדיר את התנאים לקבלת קצבה, חובות וזכויות העמית והתנאים לקבלת פיצוי מהביטוח. תקנון הוא צורת הסדר הקיימת כאמור בקרנות פנסיה וגם בקרנות השתלמות. הסדר זה שונה מחוזה המסדיר את היחסים בין החוסך למנהל הכסף במכשירים הפנסיוניים האחרים.

אחד ההבדלים המשמעותיים הוא ששינוי חוזה דורש את הסכמת שני הצדדים, בעוד ששינוי התקנון אינו דורש את הסכמת העמיתים, אך קרנות הפנסיה יכולות להכניס שינוי בתקנון רק לאחר קבלת אישור הממונה על רשות שוק ההון. התקנון זהה לכל עמיתי הקרן.

נושא אחד שבו ניתנת לעמית אפשרות לדון עם מנהלי הקרן ולטייב את תנאיו האישיים הוא גובה דמי הניהול. דמי הניהול נגבים הן מההפקדות החודשיות והן מהכספים שנצברו.

במהלך שנות העבודה השכירים מפרישים לפנסיה בכל חודש בין 6 ל־7 אחוזים והמעבידים בין 6.5 ל־7.5 אחוזים. עצמאים מחויבים להפריש לפנסיה גם הם, ואי־הפרשה תגרור הטלת קנס. בתחילת אוקטובר השנה חל שינוי היסטורי: לאחר עשרות שנים, המדינה מפסיקה להנפיק אגרות חוב מיועדות שהיו רשת ביטחון לחוסכים, ונכנס לתוקף מנגנון אחר שיבטיח תשואה לחוסכים.