פרופ' אקשטיין: "היוקר פה קשה - הממשלה לא עושה את מה שצריך"

בשבוע שעבר האירועים הכלכליים לא ירדו מעל סדר היום, תפסו כותרות ראשיות ושלטו בשיח בישראל. בראיון מיוחד ל"ישראל היום", פרופ' צבי אקשטיין, דיקן בית הספר טיומקין לכלכלה וראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן, מתייחס לסוגיות הבוערות. 

האינפלציה כבר הגיעה לקצב שנתי של יותר מ־4%. עד כמה דרמטי, לדעתך, נתון המדד שפורסם בישראל?

"האירוע הגדול של השבוע שעבר הוא העלאת הריבית על ידי הבנק האמריקני והשינוי הדרמטי בתחזיות לגבי המשק האמריקני שהוועדה פרסמה, ולא האינפלציה של אתמול. הפד צופה ירידה חדה מאוד בצמיחה, מ־2.8% ל־1.7% השנה, וירידה מסוימת בשנה הבאה.

"הריבית האמריקנית עשויה להגיע כבר ביולי ל־2.5%, ולמעשה, לקראת סוף השנה הריבית בטוח תעמוד על יותר מ־3% - הרבה יותר גבוהה ממה שצפינו לפני חודשיים. זהו תוואי העלאות הריבית של הפד, שהוא הגורם הדומיננטי בכלכלה העולמית. זה נותן גב מאוד חזק לכל הבנקים המרכזיים, שינקטו מדיניות אגרסיבית מאוד בהורדת האינפלציה שאנחנו רואים היום".

גם בישראל?

"בישראל האינפלציה היא 4%, גבוהה ב־1% מעל הרף העליון של בנק ישראל, ולכן גם ההעלאה האמריקנית והציפיות להמשך העלאות בארה"ב בהחלט נותנות מרחב העלאות לבנק ישראל. לכן סביר שבנק ישראל ינקוט מדיניות מצמצמת כדי להוריד את האינפלציה. להערכתי, היא לא תהיה דרמטית, אלא איטית יותר, גם משום שהאינפלציה בישראל היא נמוכה יותר והציפיות לאינפלציה נמוכות יותר.

"בארה"ב אחד הדברים המרכזיים זה שהיתה קצת עלייה בציפיות לאינפלציה, ועכשיו ההחלטות האלה של הפד יזיזו את ציפיות האינפלציה לכיוון מרכז היעד שלהן, וזה כשלעצמו ייצב את המערכת".

ארה"ב בדרך למיתון?

"אחד הוויכוחים הגדולים המצויים באי־ודאות בתהליך הזה הוא אם יהיה מיתון בארה"ב או התמתנות. ההבדל הוא שמיתון זה בדרך כלל לפחות שני רבעונים של צמיחה שלילית. ההתמנות כבר קיימת. יו"ר הפד, פאוול, מנסה לשדר שהמדיניות שתינקט לא תגרום למיתון משמעותי. היא עשויה לגרום להתמתנות משמעותית - זה כבר בתחזיות.

"המטרה היא לנקוט מדיניות אגרסיבית שתגרום לאינפלציה להתמתן משמעותית, אבל לא תגרום למשק להיכנס לאבטלה ארוכה, של סטגפלציה. העובדה שהשווקים צופים בטווח של חמש שנים אינפלציה של 2%-2.5%, זה כשלעצמו מבטיח שהגופים הפיננסיים וכל החברות הגדולות לא יתחילו עכשיו להעלות מחירים בצורה דרמטית, אלא ינסו למתן את המחירים שלהן בהתאם לציפיות בשוק.

"יש כאלה שצופים שאנחנו כבר נכנסים למיתון עמוק. אני אגיד שכרגע, מהנתונים שאני מכיר - אלה שהבנקים המרכזיים מפרסמים - אינם מאותתים על מיתון עמוק, הם כן מאותתים על התמתנות. אני מדבר גם על כלכלה עולמית וגם על ישראל - אנחנו מאוד מתואמים עם העולם".

"גם הכלכלה העולמית וגם כלכלת ישראל עוברות תהליך של יציאה מהירה ממשבר חמור, שהמאפיין הגדול שלו בראש ובראשונה הוא ההזרמות הענקיות של הממשלות והבנקים המרכזיים, על זה באופן בלתי צפוי יש שתי תופעות משמעותיות שמקשות על המשקים להתאושש. הראשונה היא המלחמה הנוראית באוקראינה, שמטילה צל כבד על מחירי האנרגיה והמזון, וגם על הקטנת כמויות הנפט והמזון והחיטה בעולם.

"התופעה השנייה היא ההתנהלות האגרסיבית מאוד של הסינים, של אפס הדבקה, סגרים כשיש מספר נדבקים מאוד נמוך - זה מקטין את הפעילות הכלכלית הסינית. הדבר מקשה מאוד את זרימת חומרי הגלם והמוצרים בשווקים. החיבור הזה בין ביקושים גדולים להיצע מוגבל יותר הוא תופעה שלא חווינו בממדים כאלה. לכן יש אי־ודאות די משמעותית לגבי איך יגיבו המשקים. העובדה הזאת יוצרת גם הבדלים גדולים בתחזיות השונות, יש כאלה שחוזים משברון ויש כאלה משבר גדול".

אני מבינה שאתה אופטימי לגבי כלכלת ישראל.

"בישראל אין כרגע סימנים משמעותיים למיתון. תהיה התמתנות, הריביות עולות, העלאת הריביות מקטינה את הביקושים במשק".

ההיי־טק נחלש.

"בהיי־טק יש ירידה בזרימת הכספים להיי־טק בעולם, שוקי המניות ירדו בצורה משמעותית מתחילת השנה מעבר ל־20%. גם שוקי המניות מגיבים באי־ודאות מסוימת, רואים תנודתיות, אבל עדיין יש כניסה של השקעות למשק הישראלי להיי־טק. ההיי־טק עד היום ממשיך להראות חוזק מאוד גבוה, היו חברות שהמחירים שלהן סטו ממה שנקרא מחירים שמבוססים על הכנסות, הוצאות וציפיות לצמיחה שהיו בדרך כלל. המחירים לפני חצי שנה היו בשמיים, הם חוזרים לרמת המחירים שתואמת יותר את הפעילות הכלכלית, ההיי־טק מאוד חזק בישראל".

האם הממשלה צריכה לעשות משהו כדי למתן את גל ההתייקרויות הנוכחי? האם להערכתך צריך להוריד עוד בלו על הדלק?

"לא. בעיות האינפלציה בידי בנק ישראל, שיודע על ידי מדיניות מוניטרית למתן את הביקושים ולהוריד את האינפלציה. יש בעיה אחרת בישראל והיא יוקר המחיה, שם לממשלה יש הרבה מה לעשות. למשל, משבר הדיור: הממשלה לא יוצרת תנאים שבהם מספר היתרי הבנייה והתחלות הבנייה תואם את הגידול במשקי הבית, היא לא עושה את זה כבר 15 שנה, והנזק תופס תאוצה.

"אנחנו במצב קשה מאוד, ולכן מחירי הדיור נמצאים היום בערך ב־30% מעל איפה שהם היו צריכים להיות ריאלית. זה יוקר מחיה קשה, והממשלה לא עושה את מה שהיא צריכה לעשות. בתחומים אחרים, כמו הדלק, הממשלה לא צריכה להתערב. מחירי הדלק מזנקים בכל העולם עקב מחסור בדלקים. אין לממשלה מה לעשות, רמת המיסוי אצלנו גבוהה מסיבות שונות, בין היתר כדי לממן פעילות כלכלית".