בין טנדר עבודה לרכב פנאי קשוח: מפגש ראשון עם טויוטה היילקס החדש

יש כלי רכב שלא באמת צריכים הקדמה. טויוטה היילקס הוא אחד מהם. במשך עשרות שנים הוא בנה לעצמו מוניטין של כלי עבודה קשוח, כזה שמסוגל להגיע כמעט לכל מקום ולהמשיך לעבוד גם בתנאים שלא ממש עושים רושם על מכונות אחרות. הדור החדש לא מנסה לשנות את המתכון הזה, אלא לעדכן אותו.

ההוכחה לכך חיכתה כבר במסלול ההשקה. במקום להתמקד בכבישים סלולים, טויוטה בחרה להעביר חלק גדול מהנהיגה בתנאי שטח מגוונים, כולל קטעים בוציים במיוחד בעקבות גשמים עזים שירדו במהלך האירוע. חלק מהמסלולים אף נסגרו מחשש להיתקעות, אבל ההיילקס עצמו לא ממש נראה מוטרד מהמצב.

הבסיס נותר מוכר: שלדת סולם, סרן חי מאחור, תיבת העברה ויחסי העברה נמוכים. כל המרכיבים שהפכו את ההיילקס למה שהוא עדיין כאן. גם בשטח החלקלק הצליח הטנדר לשמור על אחיזה מרשימה ולהתקדם בקלות יחסית, לעיתים אפילו במצב הנעה אחורית בלבד.

כמובן שמי שרוצה יכול להפעיל את כל אמצעי העזר. יש הנעה כפולה, נעילת דיפרנציאל אחורית, הילוך כוח ומעתה גם מערכת ניהול שטח מתקדמת שהגיעה ישירות מהלנד קרוזר ומאפשרת התאמת מערכות הרכב לסוגי קרקע שונים. בפועל, במקרים רבים לא היה צורך להפעיל את כל הארסנל הזה.

אחד השינויים המשמעותיים ביותר נמצא מתחת למכסה המנוע. מנוע הטורבו-דיזל בנפח 2.8 ליטר מקבל כעת סיוע ממערכת היברידית קלה. מעבר לשיפור מסוים בצריכת הדלק, התרומה מורגשת היטב מאחורי ההגה. המנוע פועל בצורה מעודנת יותר, עם פחות רעידות ותגובה זריזה משמעותית.

בעיקר מורגש השיפור ברגעים שבהם נדרש כוח מיידי. אם בדור הקודם הייתה השהיה מורגשת עד כניסת מגדש הטורבו לפעולה, כעת המנוע החשמלי מגשר על הפער ומספק תגובה כמעט מיידית. בשטח, ובמיוחד בתנאי אחיזה מוגבלים, מדובר ביתרון משמעותי שמאפשר שליטה עדינה ומדויקת יותר בכוח.

בקטעי הבוץ ניתן היה להתקדם בקצב אחיד ורגוע, תוך שימוש עדין בדוושת התאוצה. תוספת המומנט החשמלית, שמגיעה כבר בסל”ד נמוך מאוד, מאפשרת לרכב לשמור על תנועה רציפה בלי מאמץ ובלי להפעיל לעיתים את בקרת המשיכה.

כשהשטח הופך קשה יותר, כל מערכות העזר מצטרפות לחגיגה. הנעה כפולה, נעילה אחורית, הילוך כוח ובקרות השטח החדשות הופכות את ההיילקס לכלי שמרגיש כמעט אדיש לתנאים. גם בקרת הירידה במדרון פעלה בצורה מדויקת והרשימה בתנאי הקרקע החלקלקים.

שינוי נוסף, ואולי כזה שיורגש בעיקר ביום-יום, הוא המעבר להגה כוח חשמלי. עבור חלק מחובבי הז’אנר מדובר אולי בפגיעה מסוימת בפשטות המכאנית המוכרת, אך בפועל מדובר בשדרוג ברור. בכביש ההיגוי מדויק יותר, מעניק תחושת שליטה טובה יותר ומרכז את עצמו בצורה טבעית. בשטח הוא מסנן מכות וחבטות מהקרקע בצורה יעילה בהרבה.

המעבר להגה חשמלי אפשר לטויוטה לשלב בהיילקס גם את מערכות הבטיחות המתקדמות ביותר שלה. התוצאה היא טנדר שמרגיש מודרני ובטוח יותר בנסיעות ארוכות, מבלי לוותר על יכולות העבודה והשטח.

מבחינה חיצונית מדובר באבולוציה ולא במהפכה. העיצוב החדש שומר על זהות ברורה של היילקס, אך מוסיף מספר נגיעות שימושיות. אחת מהן היא מדרגות הגישה החדשות בצידי הארגז, שהוכיחו את עצמן כפתרון פשוט ויעיל. עיצוב החלק האחורי הפחית במעט את זווית הנטישה, אך יתר נתוני השטח נותרו דומים לדגם היוצא.

גם תא הנוסעים עבר קפיצת מדרגה. סביבת הנהג החדשה מושפעת בבירור מהלנד קרוזר העדכני, אך עדיין שומרת על מאפיינים מוכרים של היילקס. התחושה הכללית קשוחה ועמידה, כפי שמצופה מטנדר עבודה, אך במקביל נוספו גם פריטי נוחות שימושיים שמעלים את איכות החיים מאחורי ההגה.

היילקס החדש צפוי להגיע לישראל בקרוב, כאשר בשלב הראשון תוצע התצורה הרלוונטית ביותר לשוק המקומי: מנוע 2.8 ליטר עם מערכת היברידית קלה, תיבה אוטומטית, הנעה כפולה וקבינה כפולה. לאור העובדה שהגרסאות המקבילות כיום כבר חוצות את רף 300 אלף השקלים, ניתן להניח שגם הדור החדש יתומחר בהתאם.

השאלה היא האם הלקוחות יירתעו מכך. בהתחשב במעמד שבנה לעצמו ההיילקס לאורך השנים, וביכולת שלו לשלב בין כלי עבודה קשוח לרכב פנאי משפחתי, לא בטוח שמדובר במכשול משמעותי. טויוטה הצליחה לחזק את נקודות החוזק של ההיילקס מבלי לשנות את אופיו, וזו כנראה בדיוק הסיבה שהוא ימשיך להיות אחד השמות החזקים בקטגוריה.

טויוטה היילקס 

מנוע: 2,755 סמ”ק, טורבו-דיזל עם מערכת היברידית קלה

הספק: 204 כ”ס ב־3,000-3,400 סל”ד

מומנט: 51 קג”מ ב־1,600-2,800 סל”ד

תמסורת: אוטומטית, 6 הילוכים, הנעה כפולה

בסיס גלגלים: 308.5 ס”מ

משקל: 2,175 ק”ג

מהירות מרבית: 176 קמ”ש

מרווח גחון: 31 ס”מ

צריכת דלק ממוצעת (יצרן): 10.3 ק”מ לליטר

מחיר (משוער): 300,000 שקלים.