21 שנים עברו מאז ליל הנסיגה מלבנון. רבים מאיתנו, דור לוחמי אזור הביטחון, רצועת השטח שהשתרעה מהגבול הבינלאומי בצפון ועד מוצב ריחן, בואך מובלעת ג'זין בתוך לבנון, ברוחנו נותרנו שם.
מבט מהיר באלופי המטה הכללי, לרבות הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי, התעצבו בתקופה ההיא בלחימה נגד ארגוני הטרור ובדגש על חיזבאללה. איבדנו באזור הביטחון חברים, נצרבנו עמוק בנפשנו בנוף פסטורלי ומתעתע, רבים מאיתנו חולמים את לבנון, חושבים על לבנון, וכל טיול, סיור או תצפית מגבול הצפון מחזירים אותנו באחת אל התקופה ההיא: פתיחות צירים יומיות, לילות ארוכים ללא שינה, כוננות עם שחר, ערפל, שלג, היתקלויות, מטעני תופת ועוד.
כולנו חווינו זמן חיים בתוך לבנון. ולכל אורך אותן שנים צה"ל ומדינת ישראל לא הכירו רשמית בתקופה הגדושה הזו כמערכה בפני עצמה - תקופה ארוכה שבה הגנו על גבול הצפון מצידו הלבנוני, בשעה שהלהקות הצבאיות שרו "הבטחתם יונה".
זה כמה שנים ניסו לוחמי אזור הביטחון לשעבר לשכנע את הממסד להכיר במערכה הזו, להכיר בכך שזו היתה מלחמה, אך לשווא.
באפריל 2020, בעיצומי עוצר הקורונה הראשון, התגבשה קבוצת פייסבוק באופן ספונטני. הקבוצה הזו, ששמה "סיפורים בלבנון - מה שקרה במוצבים", היוותה באותם ימים תשתית אדירה לסיפורים אינספור על התקופה ומעלליה. בתוך ימים ספורים הקבוצה הזו מנתה אלפים רבים של משתתפים - היה ברור שיש רבבות המסתובבים בתוכנו שהמעגל עבורם לא נסגר.
לימים, הגיעה הידיעה הזו לשולחנו של שר הביטחון דאז, נפתלי בנט, שגם הוא היה לוחם ומפקד בתקופת אזור הביטחון. בנט החליט לאמץ את הרעיון של הכרה בתקופה כמערכה לכל דבר, ומכאן החל תהליך של ועדה בראשות שאול מופז, הרמטכ"ל לשעבר, אשר בחנה את הצדקת ההגדרה.
בשמחה מהולה בכאב ועצב התקבלה עתה הבשורה הזו שלפיה מדינת ישראל החליטה להכיר בתקופת הלחימה באזור הביטחון כמערכה. בכך, אלפים רבים של לוחמים ותומכי לחימה קיבלו הכרה רשמית בעשייה האינסופית שלהם למען ביטחון המדינה. בתוך כך, משפחות שכולות רבות ששכלו את יקיריהן.
החלטה זו של ממשלת ישראל היא ערכית מאין כמותה. מאז מלחמת שלום הגליל ב-1982 ועד הנסיגה מלבנון בשנת 2000 נהרגו מאות לוחמי צה"ל, ויותר מ-800 נפצעו. נוספים לכך מאות פצועי והרוגי צד"ל, שלחמו איתנו כתף אל כתף למען ביטחון הצפון.
ההכרה הזו, שתהפוך לרשמית בעת חלוקת אות המערכה, אינה סוגרת את הגולל על מערכת היחסים המורכבת שלנו מול שכנתנו מצפון. אתגרי הביטחון הפכו למורכבים ושונים, ועם זאת השקט בגבול הצפון שורר זה 15 שנים באופן חסר תקדים לאזור זה.
צה"ל ומערכת הביטחון החליטו נכון, כעת נותר להשלים עוד פער אחד, והוא ההכרה הרשמית במערכה נגד הטרור הרצחני בתקופת אינתיפאדת אל-אקצא. הדור שלנו הוא לא דור המלחמות הקלאסיות. לא נלחמנו בצבאות, לא היינו בסיני, אך בתקופתנו נבלמו אלפי פיגועים רצחניים שכוונו נגד אוכלוסייה אזרחית. מאפייני המלחמה השתנו, אך רוח הלוחמים, היום כבעבר, נותרה איתנה.
הכותב הוא מפקד חטיבת שריון לשעבר, וכיום חוקר יחסי צבא וחברה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו