חתונה, ילדים, דירה

שינויים בדפוסי הנישואין, הגירושין והפריון הביאו לשינוי בדפוסי המגורים של האוכלוסייה כולה, ובפרט של הצעירים. כך עולה מתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לססטיסטיקה.

בין שנת 2000 לשנת 2018 חלה עלייה בגיל הנישואין, בדומה למתרחש באירופה. העלייה הייתה גבוהה יותר בקרב כלות מאשר חתנים, ובאוכלוסייה המוסלמית יותר מאשר באוכלוסייה היהודית. באותן שנים נמשכה גם הירידה בהיקף הנישואין בשתי האוכלוסיות. בניגוד למצופה, באחוז המתגרשים בגיל צעיר באוכלוסייה היהודית חלה ירידה, ואילו באוכלוסייה המוסלמית חלה עלייה.

רוצים להישאר מעודכנים כל הזמן? הירשמו עכשיו לניוזלטר של נדל"ן היום

מדברים נדל"ן עם עופר פטרסבורג. האזינו לפודקאסט החדש >>

רמות הפריון באוכלוסייה הערבית ירדו באותה תקופה לכ-1.3 ילדים בממוצע לאישה, ואילו באוכלוסייה היהודית חלה עלייה של כ-0.5 ילדים לאישה בממוצע. בקרב הנשים היהודיות והערביות נמשכה באותה תקופה העלייה בגיל האם בלידה ראשונה.

בין השנים 2000 ל-2018 עלו מחירי הדירות פי 2.1. בשנים 2003 עד 2018 עלתה ההוצאה החודשית לדיור למשקי בית הגרים בשכירות פי 1.8.

בואו ונבחן מה השינוי בדפוסי המגורים של כלל הצעירים. בין השנים 2000 ל-2018 חלה עלייה באחוז הצעירים הגרים עם הוריהם (ללא בן/בת זוג או ילדים משלהם), ובמקביל ירידה באחוז הצעירים הגרים עם משפחה משלהם. תופעה זו התלוותה לדחיית הנישואין הראשונים לגיל מאוחר יותר. דפוסים אלה נצפו באוכלוסייה היהודית והערבית, אבל באוכלוסייה הערבית השינויים היו מהירים יותר.

כמעט שלא חל שינוי באחוז הצעירים הגרים במשק בית לא-משפחתי בקרב כלל בני 18 עד 34 (6.9% בשנת 2000 ו-6.5% בשנת 2018). בין השנים 2000 ו-2018 חלה עלייה באחוז הצעירות היהודיות הגרות עם הוריהן, וירידה באחוז הצעירות שגרות עם משפחה משלהן או במשק בית לא-משפחתי.

בקרב הגברים היהודים הצעירים בגיל 25 עד 34 חלה עלייה קלה במגורים עם ההורים, והיא לוותה בירידה במגורים במשק בית לא-משפחתי בגיל 25 עד 29, ובירידה קלה במגורים עם משפחה משלהם בגיל 30 עד 34.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו