בשנות ה-60' בחור צעיר ונמרץ ממרוקו בשם סימון אלפסי הגיע עם משפחתו ליקנעם. עיירת הפיתוח שכוחת האל, שכללה בזמנו בעיקר שיכונים מעל הוואדי, התבססה כמעט רק על מפעל סולתם. איש לא דמיין שבחלוף 60 שנה העיר תככב בתקשורת הבינלאומית כחלק ממלחמת הסחר בין ארה"ב לסין.
עסקת העשור בהייטק הישראלי נחתמה לפני מספר חודשים, כשמלאנוקס נמכרה לענקית הטכנולוגיה אנבידיה ב-6.9 מיליארד דולר. מלאנוקס, שהחלה את דרכה בחדר של 40 מ״ר ביקנעם, חנכה לפני כשנה את הבניין החדש שלה. לחברה יש כיום 7 מרכזי פיתוח בישראל, ועוד 7 מרכזים במדינות שונות בעולם, מארה"ב ועד סין.
אייל וולדמן המייסד אמר: "אנחנו גאים להיות המעסיק הכי גדול ביקנעם. יש גם תכנון לבנות קמפוס ולפתוח בניינים נוספים". המנכ"ל והמייסד של אנבידיה, ג'נסן וואנג, בירך ואמר: "בזכות מלאנוקס, יקנעם מוכרת בכל העולם״.
רוצים להישאר מעודכנים כל הזמן? הירשמו עכשיו לניוזלטר של נדל"ן היום
מדברים נדל"ן עם עופר פטרסבורג. האזינו לפודקאסט החדש >>
הסיפור של מלאנוקס הוא הסיפור של אלפסי, ראש העיר הוותיק והמוערך בישראל. בגיל 75 הוא הודיע מראש על פרישתו בתום הקדנציה הנוכחית, אחרי יותר מ-30 שנה בתפקיד. אלפסי יכול היה להמשיך להתמודדות נוספת, לאחר שזכה ב-75% מהקולות בבחירות האחרונות. ״צריך לדעת מתי לשים את הסוף״, הסביר את החלטתו.
יקנעם מזוהה עם אלפסי מאז קיבל אותה לידיו בשנת 1989, אחרי התמוטטות מפעל סולתם. ״הסירים היו רק כיסוי לנשק שנמכר לאיראן״, הוא מספר. ״כל העיר רצתה לעבוד בסולתם. בשני בתי הספר למדו רתכות, כרסמות ומסגרות, בלי כיתה עיונית אחת, ושאיפתם של ילדים היתה לעבוד בסולתם. סולתם פרנסה את התושבים במשכורות גבוהות, אבל שיעבדו את העיר למפעל״.
יזם בן 10
גם אתה כילד חלמת לעבוד בסולתם?
"אני הייתי יזם כבר בגיל עשר. כשמלך מרוקו חזר מגלות מכרתי עבור ילד אחר כרזות של המלך. מהר מאוד הבנתי שאני מבזבז זמן והלכתי להדפיס בעצמי את תמונות המלך. התחלתי לעבוד עם בית דפוס ושכרתי ילדים שעבדו אצלי. בגיל 13 כבר למדתי את מקצוע הדפוס ובגיל 16 ניהלתי בית דפוס עם עשרה עובדים בקזבלנקה אצל בעלים יהודי".
ב-1962 הוא עלה לישראל עם הוריו, שני אחיו ואחותו. ״בשדה התעופה עמד עובד סוכנות עם מקטרת ששאל אנשים לאן הם רוצים ללכת. הוא הציע לנו את באר שבע, ירוחם ודימונה. האיש שהתמחיתי אצלו בקזבלנקה אמר לי לא להתרחק יותר מ-22 קילומטר מחיפה. חלמתי על גן עדן, אבל הגעתי לעיירת פיתוח שוממה עם צריפים ושיכונים. הלכתי לעבוד בבית דפוס גנדלר ברחוב אלנבי בחיפה. האבא ניצול השואה אימץ אותי כילד״.
הרגשת שאתה שייך לישראל השנייה?
״אצלי לא תמצא טענות כאלו. אבי היה חולה, ואמרו לנו להירשם בלשכת הסעד. זה לא עניין אותי. עבדתי בחיפה והקמתי אפילו דיסקוטק עם להקה״.
במלחמת יום כיפור הוא שירת בחיל השריון ביחידת חרמ"ש ונפצע בקרב חמוטל. רק ב-1975 התחיל להתאושש מהדי המלחמה. בסיוע משרד הביטחון הקים בית דפוס ביקנעם והחל לעסוק בפוליטיקה בהתנדבות.
מלחמת עולם בבירוקרטיה
אז איך הופכים עיירה של שיכונים לעיר מובילה?
"ב-1989 התמודדתי בבחירות מול ראש עיר שכיהן 25 שנה, ונבחרתי בהפרש של 37 קולות. קיבלתי עיירה עם הגירה שלילית של 19%, אבטלה של 35% וגירעון ששווה לחצי מיליארד שקל במונחים של ימינו. לא היה עם מה לשלם משכורות לעובדים. שנים לא בנו כאן כלום. היה לי ברור שאני הולך לבנות את העיר מחדש.
״ליקנעם לא היו שטחים לתעשייה, כי הכל היה אצל סולתם. אמרתי למנכ"ל סולתם: אתה חייב עשרה מיליון שקל ארנונה לעירייה. נוותר על החוב ונביא תעשיות מתקדמות. הוא ענה לי שאני מדבר איוולת. הלכתי למרכז קליטה באשדוד לחזר אחרי עולים מהנדסים. הצעתי להם עבודה ודירות. הבאתי אוטובוס מאשדוד. נשארו שלוש משפחות, שפתחו את השערים לתעשיית האלקטרוניקה.
"ביקשתי מהממשלה לקלוט את כל העלייה מרוסיה ולהתחיל עם 220 דירות עמידר שאשפץ. תוכנית המתאר איפשרה גידול של 11 אלף תושבים. שר השיכון דאז אריק שרון ביקש להעביר לי מאות קרוואנים, אבל סירבתי. התחייבתי לבנות בעצמי. הבאתי קבלנים ותוך שבעה חודשים התחילו השטחים להיבנות בדירות חדשות. כל רוכש דירה זכה למענק. לא היו תשתיות או כבישים, אבל דירות היו. מפעל כבד מדימונה מיראז׳ רצה להגיע לייצר צ׳יפים. סירבתי, בגלל הטראומה ממפעל אחד שקרס.
״זה היה ממש אם תרצו אין זו אגדה. עודדנו מפעלי הייטק וחממות להגיע. ב-1992 בחדר קטן בקריה יצחק רבין קרא לי ויחד עם שמעון שבס פעלנו להקמת פארק הייטקיסטי. קיבלתי הטבות - 38% מענק ממשלתי לכל חברה שתבוא ליקנעם, כולל פטור ל-10 שנים ממס הכנסה ו-25% הנחה בארנונה. הקמתי בסיוע הסוכנות יחידה לפיתוח כלכלי. ליוויתי אישית כל בעל חברה מול הבירוקרטיה הממשלתית.
"כתר פלסטיק התחייבו להקים מפעל על 14 דונם. בעקבות זאת הגיעו גם סטארטאפיסטים רבים. ב-94' הייתי הראשון לפנות בסיס צבאי לבניית שכונה חדשה ופארק הייטק. הקמתי לראשונה בארץ גני ילדים למדעים ולחינוך תעסוקתי לגיל הרך. השיטה, בניגוד לשאר המקומות בארץ, הייתה שיווק קרקעות במנות קטנות של מכרזי דירות. 300-400 דירות לבנייה, ועד ש-70% לא נמכר לא הוצאתי לקבלנים את המכרז הבא".
כיצד נלחמת בבירוקרטיה?
"לבנות זה תהליך של 10-15 שנה, ואני לא יכולתי להרשות זאת לעצמי. 2,200 דירות נבנו במהירות בשכונת שער הגיא, לפי תב"ע שאושרה ב-1998. כל שכונה אצלי קיבלה צבע אחר בגגות הרעפים. לא הסכמתי שיבנו על עמודים. הייתה מלחמת עולם עם רשות מקרקעי ישראל. כל תכנון העיר הוא שלי. 70% שטחים ירוקים, עם פארקים ואיכות חיים".
נמצאים במקום טוב
מתי הבנת שבאמת הצלחת לחולל מהפך?
"ב-2010 שאולי לוטן הבעלים של לוינשטיין הגיע מתל אביב ולקח מגרש כדי להקים מבנה הייטק ביקנעם. זה היה החלום שלי. חלמתי על הרצליה פיתוח, מגדלי משרדים. פתאום מקימים בעיירת פיתוח בניין הייטק ב-100 מיליון שקל. אחרי לוינשטיין באו האחים עופר. אז הבנתי שאנחנו במקום טוב".
מאז התפתח ביקנעם עמק סיליקון ישראלי, עם כ־140 חברות, מחציתן בתחום המדיטק. אוכלוסיית יקנעם מונה רק 0.2% מכלל תושבי מדינת ישראל, אבל היא אחראית לכ־5% מהייצוא הכללי.
כיום אלפסי מקדם את פארק מבוא כרמל, המשותף ליקנעם, מגידו, עוספיה ודליית אל כרמל, כבסיס לדו-קיום ובמטרה להרחיב את שטח שיפוטו מ־500 דונם ל־1,000 דונם. מועצת מגידו מתנגדת.
בעשור האחרון מאות משפחות שעוסקות בטכנולוגיה, כולל עובדי מלאנוקס וחברות נוספות, עברו לגור בעיר. יקנעם התקרבה לתל אביב הודות למנהרות כביש 6. 65% מתקציב העירייה מגיע כיום מהכנסות עצמיות. מספר התושבים הוא 26,500, ואלפסי מעריך שתוך שנה העיר תגדל ל־28 אלף.
גם בחינוך הוביל אלפסי מהפך. הוקם תיכון אוניברסיטאי, ולפני מספר חודשים קיבלה העיר את פרס החינוך היישובי בפעם השלישית. ממוצע הזכאות לבגרות בתיכון אורט אלון עומד על כ־91%. העיר גם מתגאה ב-0% נשירה. יותר מ־90% מבוגרי התיכון מתגייסים לצה"ל. הדור הצעיר של יקנעם בהחלט נותן תקווה לעתיד, גם אחרי תום העידן של ראש העיר המיתולוגי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו