"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פיתוח חדשני: חולי לב יאובחנו בתוך שעה

ממצאי בדיקה יגלו הצרת עורקים וצורך בצנתור • מומחה: "הבדיקות כיום יקרות, מורכבות וחושפות את המטופל לקרינה. החזון - האבחון יבוצע ע"י רופא משפחה"

,עודכן
צילום: GettyImages // מוניטור לב. הפיתוח יציל חיים (אילוסטרציה)

פיתוח חדש ומציל חיים יאתר במהירות חולי לב. הפיתוח יזהה בתוך שעה בלבד את מצב עורקי הלב של הנבדקים ויענה על השאלה הקריטית אם הם חסומים.

חוקרים מתל השומר ומהסטארט־אפ lev־el פיתחו אלגוריתם שמאפשר לנתח את תוצאות בדיקת ה"הולטר" (א.ק.ג של 48-24 שעות שמזהה הפרעות בקצב הלב) הסטנדרטית ולאבחן מי מהמטופלים סובל מהיצרות משמעותית בעורקים וכדאי לו לבצע צנתור, מי סובל מהיצרות בדרגה שאינה מסוכנת ועבור מי מהחולים הלחצים בחזה נובעים מבעיה בריאותית אחרת, לא קרדיולוגית.

הבדיקה מיועדת לחולים בני 40 עד 70, שמוגדרים בדרגת סיכון בינונית למחלת לב. כלומר, הם סובלים משניים או יותר מגורמי הסיכון, למשל עודף משקל, יתר לחץ דם, סוכרת או היסטוריה משפחתית ומתלוננים לעיתים על לחצים בחזה או על כאבים בחזה. "היום החולים האלו הם אתגר מאוד גדול ורופאים מפחדים לפספס אותם. הם מתגלגלים בין הרבה בדיקות ולא תמיד מגיעים לאבחנה", מסביר פרופ' אילן גולדנברג, מנהל המכון לשיקום חולי לב בשיבא, שביצע מחקר פיילוט בטכנולוגיה החדשה, "תוצאות של בדיקת אקו לב במאמץ לא תמיד מראות תוצאה חד־משמעית. השלב הבא של האבחון הוא מיפוי לב או CT, שבהם אפשר לראות את מצב העורקים. אלו בדיקות יקרות שחושפות את המטופל לקרינה".

האלגוריתם שפותח נלווה לבדיקת הולטר רגילה, אלא שבמקום לחבר את המטופל לאלקטרודות ולמכשיר המתעד את אותות הלב במשך 24 שעות או אפילו 48 שעות כפי שנעשה היום, אפשר להסתפק בשעה אחת של בדיקה, במנוחה. במחקר שבו השתתפו 100 חולים בני 50 עד 70 נרשמו 80 אחוזי הצלחה ובאוכלוסייה מעל גיל 65 הושגו כמעט 100 אחוזי הצלחה. בימים אלו כבר מתקיים מחקר ההמשך שבו משתתפים 400 חולים, וההערכה היא שבתוך חצי שנה תוגש בקשה לרשויות הרגולטוריות לאשר לשימוש את ההתוויה החדשה. "החזון הוא שחולים שיש להם חשד למחלת לב, במקום שיתגלגלו לבדיקות יקרות ומורכבות יוכלו לבצע את הבדיקה אצל רופא משפחה בתוך שעה", מסביר פרופ' גולדנברג.

המחקר יוצג בכנס האיגוד הקרדיולוגי שיתקיים בשבוע הבא. נשיא האיגוד הקרדיולוגי בישראל, פרופ' חיים לוטן, מזכיר כי האיגוד מציין השנה 60 שנות פעילות ובכנס ישתתפו יותר מ־1,300 קרדיולוגים מישראל ומרחבי העולם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר