נא להכיר: הדור הבא של שחקני הקאמרי

התיאטראות אמנם סגורים כבר עשרה חודשים, אבל בתיאטרון הקאמרי מנצלים את התקופה הזאת כדי להיערך לעתיד. זה חצי שנה עובדים בתיאטרון על הקמת קבוצת צעירים - עשרה שחקנים צעירים שיעבדו על הפקות חדשניות ולא שגרתיות, שימשכו קהל צעיר לתיאטרון. 

יותר מ־600 שחקנים צעירים הגישו מועמדות לקבוצה, ולאחר תהליך מיון ארוך נבחרו עשרה שחקנים: דור הררי, מאיה קורן, תום חודורוב (אחיו הצעיר של העיתונאי מתן חודורוב), תם גל (שיחק את דמות הילד בסדרה "החבר'ה הטובים" ובסרטים "פעם הייתי" ו"סימה וקנין מכשפה"), אור לומברוזו (שיחקה בהצגה "אנטיגונה" בתיאטרון החאן ובסרט "הבלתי רשמיים"), אוריה יבלונובסקי, חן גרטי, אלעד אטרקצ'י, רוני נתנאל ויעלי רוזנבליט. 

את הקבוצה מנהל עמית אפטה, מנהל המחלקה האמנותית של התיאטרון הקאמרי, ואחראי העל הוא המנהל האמנותי של התיאטרון, גלעד קמחי. הפרויקט הראשון של קבוצת הצעירים היה סדרת רשת על צעירים בתקופת הקורונה. בימים האחרונים סיימה הקבוצה חזרות להצגה חדשה בשם "רינגו", מחזה מוזיקלי סאטירי מאת ירון אדלשטיין שצפוי לעלות על הבמה ברגע שייפתח התיאטרון.

יעלי רוזנבליט (29) הגיעה לקבוצה לאחר שהעלתה בצוותא הצגה שהיא כתבה וגם שיחקה בה: "אבא, אני יוצאת עם ערבי, אמא, אני לסבית". ההצגה רצה במשך שנתיים. נוסף על כך, היא השתתפה בחג המחזמר ובהצגות נוער. 

דור הררי (31) הגיע לקבוצה עם ניסיון עשיר. הוא שיחק בהצגות בהבימה ובתיאטרון חיפה, וכן שיחק בסדרות "תאג"ד", "ביום שהאדמה רעדה" ו"לאבד את אליס". 

"זה חלום חיי", אומרת רוזנבליט, "היינו צריכים לשלוח קטעים מצולמים כאודישן ראשוני להתקבל לקבוצה. השלב שאחרי היה מונולוגים שהצגנו פיזית, ואחר כך הגענו לסדנה. מתוך 30 שהשתתפו בסדנה - נבחרו עשרה. ההודעה שהתקבלתי היתה ההודעה הכי מרגשת שקיבלתי בחיי, ואני לא מגזימה. צרחתי משמחה". 

הררי: "מה שהכי שימח אותי בתהליך הקמת הקבוצה היה שהנה, למרות שאלה ימי קורונה והאדמה חרוכה, פתאום ראשים מתרוממים, פתאום יש יוזמה, יצירה, רצון לעשות משהו. החזון של הקבוצה זה לתת במה והזדמנות ליוצרים צעירים". 

השבוע סיימתם לעבוד על המחזמר. אז יש הצגה מוכנה ואין לדעת מתי היא תוצג לקהל.

רוזנבליט: "נכון. במשך כל העבודה היינו בסוג של בועה. הדחקנו את המחשבה שההצגה לא תעלה. עבדנו בטירוף. כל כך התמסרנו לזה ואמרנו תודה גדולה שבזמן שאנשים בסגר, אנחנו עפים על החיים שלנו. קשה לעכל שעכשיו אנחנו נצטרך לחכות תקופה עד שההצגה תעלה מול קהל". 

הררי: "זה באמת הזוי. עבדנו ועשינו חזרות ודייקנו עוד ועוד, למרות שידענו שלא נעלה מול קהל מייד".

אני מניחה שהקורונה היתה מכה קשה עבורכם.

רוזנבליט: "זו חוויה קשה מאוד כשחקנית. לדעת שבחרת לעשות משהו שאתה אוהב, משהו שמגדיר אותך, ועכשיו זה לא קיים. התחושה שעולה היא מי אני בלי זה?"

הררי: "זה מתסכל נורא. הקורונה מוציאה את הרפש והריקבון החוצה".