גירושי בן האדמו"ר הפכו לקליפ מוזיקלי

במשך שנים סבל מענדל ראטה מחרמות והשפלות, ואף שוכנע להתחתן עם אישה שלא התאימה לו • ביום שבו התגרש כתב שיר • כעת הוא מספר על הטלטלות שעבר

ראטה בקליפ // צילום דוד אוריאן // ראטה בקליפ

ארבע שנים אחרי שפרסם את שירו האחרון, חוזר הזמר מענדל ראטה עם שיר מרגש ועם קליפ מרשים ומושקע, באורך של עשר דקות, שכולל סיפור חיים של ממש, לצד סיפורו של העם היהודי באירופה.

הפקת קליפ: דני פינקלמן

השיר, שמבוסס על הפסוק בתהלים (קי״ט, פ״ב): "כלו עיני לאמרתך לאמר מתי תנחמני", עם מילים ביידיש, נכתב ע"י ראטה כבר לפני כמה שנים, ביום שבו חווה מעבר משמעותי ומטלטל בחייו - סאגת הגירושין - ויצא לפרק חדש בחיים. הקליפ מגולל את סיפור גלותו של העם היהודי, תלאותיו וההישארות של היהודים נאמנים לניצוץ היהודי שבהם, זאת דרך ניסיונו האישי הטעון לצד מבטו הפרספקטיבי על חוויותיו האישיות, הכוללות חרם וסילוק מהישיבה.

כתיבה אישית ופרסומה ברבים במגזר החרדי, איננה דבר של מה בכך, בלשון המעטה, בפרט לאור הגיניאולוגיה המשפחתית של ראטה. הזמר הינו בנו של האדמו"ר מ"שומרי אמונים" (רבי גדליה משה), ונינו של רבי אהרן ראטה זצ״ל, מייסד החסידויות תולדות אהרן ושומרי אמונים בשכונת מאה שערים - מהחסידויות השמרניות ביותר.

"ביום שבו התגרשתי הייתי שבור ומכונס בתוכי׳, מספר ראטה (29) ל"ישראל היום"  מביתו שבשכונת ברוקלין בניו יורק.  "חזרתי הביתה, לחדר שבו ישנתי בשנות נעוריי, ונזכרתי בכל מה שעברתי בחיי -  מסכת אחת ארוכה של משברים מטלטלים. בשנות בחרותי חוויתי את המשבר בקהילה, משבר שאני לא מרבה לדבר עליו, אבל הוא מכסה לצערי את שבע שנות הבחרות הפורחות והיפות של כל בחור ישיבה".

מתוך הקליפ // צילום: דוד אוריאן
מתוך הקליפ // צילום: דוד אוריאן

"הייתי אז בחרם ונידוי קהילתי", משחזר הזמר. "הייתי קרבן למריבות פוליטיות מטופשות בתוך הקהילה. הדבר התפרס על כל שנות נעוריי, ושבר לי כל פיסה מהנפש לרסיסים. היום אמנם אין זכר לאותה פרשייה וסלחתי מזמן בלב שלם, אבל הדבר שינה אותי בזמנו לא מעט, ובין היתר גרם לי להפוך להיות חסידו של הרבי המזמר, רבי שלמהל׳ע קרליבך זצ״ל, האיש שהקרין רק אהבה ומתיקות ואור. אבל הידיעה הזאת נפלה על המשפחה כענן שחור.  מענדי הבחור המתמיד והצדיק נהיה 'קרליבך'. היה להם מאוד קשה להכיל את זה, ולא היה פשוט בכלל להתמודד מול אי ההבנה.  כל זה גרם לי להפוך להיות בחור בודד ומכונס גם בחברה, בישיבה. עד גיל עשרים כמעט לא פתחתי את פי מול חברים בישיבה. סבלתי מפחד חברתי נורא ואיום, רעדתי מפחד כל פעם שהייתי צריך לפתוח פה ליד אנשים. זה היה סבל מהגיהנום", הוא משתף.

בגיל עשרים החליט ראטה להוציא גיליון דו שבועי שכלל הגיגים ומחשבות אישיות. לצאת זאת נהג לנגן על הגיטרה ולשיר עם החברים בבית.  "חוויתי תקופה קטנה של פריחה, ואז התפוצץ הסיפור בישיבה: זה היה בגלל איזה מאמר שבו כתבתי שאם הייתה לי ישיבה הייתי כל ליל שישי עושה קומזיץ, לומד עם הצעירים יהדות ומחשבה, ופעם בכמה חדשים הייתי מוציא אותם לטבע, לחבק את העצים ולקטוף תפוזים. עברתי מעמד של השפלה פומבית מול 300 בחורים, כאשר בסופו נאסר על בחורים צעירים לדבר איתי מטוב ועד רע בעילה של השקפות מקולקלות". 

מתוך הקליפ // צילום: דוד אוריאן
מתוך הקליפ // צילום: דוד אוריאן

"פחדו שם מהאמת הגדולה שמכרתי לצעירים. דיברתי איתם על בורא העולם, על אהבה, על מוזיקה, ועל הטוב שיש בכל יהודי ובכל מגזר. לא אהבו את זה בישיבה. החרימו. המעמד המשפיל הזה גרם למשפחתי לדחוף אותי לשידוך שידעתי שלא מתאים לי. היה לחץ נוראי. באותה תקופה הלחנתי את השיר שלי ׳תהום אל תהום׳. התחתנתי, וכמה חדשים אחר כך זה הסתיים במשבר וכאב לב".

ביום שבו התגרש הוא שב לחדר נעוריו בבית ופתח את התהלים שהיה על השולחן לפניו. "ואז מצאתי את הפסוק הזה, ׳כלו עיני לאמרתך מתי תנחמני׳. דוד המלך מבקש - עיניי מתגעגעות להבטחתך להושיע אותי, מתי כבר יבואו ימי הנחמה והשמחה. ׳כמעט כילונו בארץ ואני לא עזבתי פיקודיך׳. כמעט שנהייתי אבוד בתוך כל טלטלות החיים, אבל בכל זאת, נשארתי נאמן למצוותיך ולנקודה היהודית שבוערת בי. כשראיתי את הפסוק הזה, פשוט הוצאתי את הגיטרה והתחלתי לשיר. בכיתי עם השיר הזה, על כל מה שהספקתי לעבור בכל השנים האלו".

"השארתי את השיר אצלי, ושמרתי אותו", הוא מספר בהתרגשות. כעת החליט להוציא אותו במטרה לנסות לגעת באנשים ולעורר אותם. "אני מקווה שהשיר והסיפור יגעו לאנשים בלב. יש בסיפור הזה את סיפור חיי ואת סיפור חייו של היהודי בגלותו. יש הרבה מסר והרבה נשמה בקליפ הזה. החלום הכי גדול שלי הוא לגעת בנשמות, ולעורר בהם מחדש את הזיק הכבוי, את הזהות היהודית העמוקה.  כולי תקווה שהיצירה הזאת תגשים את ייעודה, ותיגע עמוק בליבם של אחיי היקרים".

לחן מילים ושירה: מענדל ראטה

ילד סולן: יוסי ווייס

עיבוד מוזיקלי: ארי פרקש

עיבוד קולי: פנחס ביכלר - מקהלת ״מלכות״

מקהלת ילדים: ״יידיש נחת״ - מושי קרויס 

מיקס: חיים מוזס

יח״צ וניו מדיה: ישראל ברגר

הפקת קליפ: דני פינקלמן

תסריט: מענדל ראטה

במאי ועורך: אהרן אוריאן

צלם: דוד אוריאן

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר