לאחר כשש שעות, הדיון של קבינט הקורונה הסתיים מבלי שהתקבלו החלטות • נתניהו על מוטציית הקורונה שהתגלתה בבריטניה: "אין סימן שהחיסון שבידינו לא מתגבר עליה" • שר המדע שי הציע להתנהל לפי ההנחה שאוכלוסיות בסיכון יחוסנו עד פברואר: "הסכנה לחיי אדם תרד בכ-90%"
ישיבת קבינט הקורונה שהתכנסה הבוקר (ראשון) הסתיימה לאחר כשש שעות, מבלי שהחברים בה הצליחו להגיע להסכמות כלשהן.
בתום הישיבה, ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס למוטציית הקורונה בבריטניה, ואמר כי לפי המידע הנוכחי שיש בידי המדינה - היא מתפשטת הרבה יותר מהר מאשר הנגיף הרגיל, למרות שהיא אינה מסוכנת באותה הרמה: "אין לנו שום סימן שהחיסון שיש בידינו לא מתגבר עליה. כרגע זה המידע שיש לנו, אנחנו כמובן עוקבים". הוא אמר כי ההחלטה למנוע את כניסת הטיסות מבריטניה, מדנמרק ומדרום אפריקה ארצה היא "מחויבת המציאות" - וכי אם לא תהיה ברירה, יתווספו לרשימה מדינות נוספות.
בעקבות ההחלטה, בקבינט קבעו כי משרד הבריאות יפעל לאיתור ישראלים שהגיעו ארצה מהמדינות האלו בשבועיים האחרונים – ויזמנם לעבור בדיקת קורונה. ההערכה היא שבעקבות הגבלות, מספר הטיסות ממדינות אלה יצטמצם משמעותית. נתניהו אמר גם כי אם המוטציה תתגלה במדינות אחרות, המגיעים מהן יחויבו בבידוד. "כל מי שיחזור מהמדינות הללו ייכנס לבידוד וחשוב מאוד שייבדק. בייחוד עכשיו, כשהחיסון בידינו וכשאנחנו רואים את האור בקצה המנהרה, חשוב שנמשיך לשמוע על הכללים. אנחנו נמשיך לקבל את ההחלטות הנכונות למען בריאותכם ולמען מדינתנו", אמר ראש הממשלה.
במהלך הדיון של הקבינט, בכירי משרד הבריאות והמל"ל דרשו להיכנס ל"ריסון מהודק", זאת בניגוד לדעת מרבית השרים, שסירבו להחליט כעת על הפסקת הסחר או צמצום הפעילות של מערכת החינוך. ההערכה היא שדיון נוסף יתקיים מחר או מחרתיים בניסיון להחליט על צעדי הממשלה.
הקבינט התכנס בעקבות הזינוק שנרשם בנתוני התחלואה מנגיף הקורונה ולאחר שהבוקר החל מבצע החיסונים הגדול בתולדות המדינה, כדי לדון על צעדים שצפויים להינקט בניסיון למגר את המגפה בישראל. השרים דנו על דרכים להתמודדות עם קיומו של זן חדש של הנגיף שהגיע מבריטניה, והכריעו כי השבים ארצה מהממלכה, מדנמרק ומדרום אפריקה יחויבו להיכנס לבידוד במלוניות. בנוסף, השרים בחנו הגבלות חדשות ומשמעותיות, בהן הפסקת המסחר, כולל בחנויות הרחוב ובשווקים.
ההחלטה לבודד את השבים משלושת המדינה התקבלה בקבינט בשעה שבה שתי טיסות עשו את דרכן לישראל מבריטניה, עליהן היו כ-120 נוסעים שלא ידעו שיאלצו להתפנות לבידוד לאחר נחיתתם. משפחות הנוסעים זעמו על ההחלטה: "לא אמרו להם באיזו מלונית מדובר, לא כלום. יש תחושה כאילו שחוטפים אותם. הבת שלי התקשרה בוכה, היא עלתה למטוס כשהיא יודעת שהיא מגיעה לבידוד בבית ועכשיו מכריחים אותם לנסוע למלונית. זו החלטה קשה מאוד ולא הגיונית".
במהלך ישיבת הקבינט, שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי אמר כי מדינת יצטרך צריכה לפעול לפי הנחה שאוכלוסיות הנמצאות בסיכון במדינה כבר יהיו מחוסנות עד סוף פברואר 2021. "מכאן, שהסכנה לחיי אדם תרד עד אז בסדר גודל של כ-90%, ואולי אפילו יותר מזה. עדיין נעטה מסכות, עדיין נשמור על ריחוק ועל הוראות אחרות הקשורות בקורונה, אבל הסכנה לחולים קשים, לאי-ספיקה במערכת הבריאות, למוות של המונים – הסכנה לכל אלה תרד דרמטית".
השר שי הציע שני עקרונות להתנהלות במגפה: הראשון הוא לדאוג שמערכת הבריאות לא תקרוס תחת עומס חולי הקורונה הנמצאים במצב קשה, השני הוא לוודא שלמדינה יש שליטה על מצב התחלואה בארץ. לכן, לדבריו, הוא אומר שלדעתו אין צורך ב"ריסון מהודק" אלא להמשיך ב"מדיניות של הסברה, סגרים דיפרנציאליים על מוקדי תחלואה, אכיפה וקנסות. לא לסגור את המסחר, לא לסגור שווקים וחנויות, לא לסגור שום דבר שפתוח עכשיו".
בדיקת קורונה במודיעין, בשבוע שעבר // צילום: יהונתן שאול
הוא הוסיף כי אם יהיו 1,500 חולים במצב קשה, ישראל צריכה להטיל סגן בן שלושה שבועות שיתקבל בהתרעה של כשבועיים מראש כדי שכל תושבי המדינה יוכלו להתארגן אליו בהתאם. בהתייחסות למערכת החינוך, הוא אמר כי הוא מאמין שזו צריכה להישאר פתוחה בכל הארץ ובכל מצב – כולל בימים שבהם יהיה סגר, אם אכן יהיו כאלה. "בימים האחרונים התבצע ניתוח מעמיק ויסודי על ידי מיטב המומחים, שמוכיח שעדיף שהתלמידים יהיו במסגרות בתי הספר שלהם במקום להידבק במקומות אחרים. הייתי מציע להקדים את החיסון לעובדי מערכת החינוך, שכן אחד החששות היותר סבירים הוא שתלמידים רבים נדבקים מאנשי סגל או מדביקים ומסכנים את חייהם של אנשי הסגל החינוכי".
בפתח ישיבת הקבינט, נתניהו, שהיה הראשון להתחסן מבין אזרחי המדינה, התייחס למוטציית הקורונה בבריטניה ואמר: "נקים צוות שרים שיתמודד עם המוטציה בבריטניה, אנחנו לא יודעים איך זה משפיע על החיסונים ואם הם יעילים נגדה. יש לסגור את השמיים לחלוטין לטיסות מכל העולם ולתת רק לאנשי עסקים בהתאם לנוהל. להגביל את החוזרים לבידוד אדוק. המחיר שלנו לאי התייחסות הוא קטן במקרה שחיסון לא מנטרל את המוטציה". בהמשך דבריו, נתניהו אמר: "נדאג להחזיר את כל הישראלים כמו שעשינו בעבר. אנחנו יכולים לעצור את הכניסה של הווירוס הזה לארץ".
בהמשך דבריו, ראש הממשלה התייחס לחיסוני הקורונה וליעילות הצפויה שלהם על מוטציית הקורונה החדשה: "כרגע אין לנו כל אינדיקציה שהחיסון שיש לנו לא מתגבר על המוטציה החדשה. למיטב ידיעתנו הוא כן מתגבר. כמובן שאנחנו בודקים את זה ועוקבים אחר ההתפתחות הזאת בשבע עיניים".
גם שר הפנים, אריה דרעי, התייחס לזן החדש של הנגיף ואמר כי בידוד השבים מחו"ל עשוי לסייע במיגור הפצת המוטציה בישראל. "אם נחייב אנשים שחוזרים לארץ להיכנס לבידוד במלוניות, שזאת גזירה כואבת, זה יביא לתוצאה הרצויה מבחינת המוטציה", אמר דרעי בדיון.
שוק הכרמל נפתח // צילום ארכיון: גיל קרמר
טרם ישיבה, אמר שר האוצר ישראל כ"ץ כי בכוונתו להציג "עמדה ברורה נגד סגירה כוללת של המסחר, אלא בערים האדומות והכתומות בלבד". לדבריו, "רק כעת המסחר נפתח ויש לאפשר לבעלי העסקים להתפרנס. יש להגביר את האכיפה במוקדי התחלואה הידועים".
משרד הבריאות והמל"ל תומכים באימוץ מדיניות "הריסון המהודק", בהתאם להחלטת קבינט קודמת. כמו כן, צפוי הקבינט לאמץ את המלצת משרד הבריאות לחייב גם את השבים ממדינות ירוקות להיכנס לבידוד החל מהשבוע הבא. השרים רגב ואקוניס מתחו ביקורת על הצעד הצפוי.
סוחרים הבעירו צמיגים בתל אביב
בעקבות החשש מהאפשרות כי ייאלצו לסגור את חנויותיהם, סוחרים ברחוב יפו בתל אביב הפגינו באזור ואף הבעירו צמיגים. עודד בבאי, מארגן ההפגנות בדרום תל אביב, יבואן ובעל עסק בשם "אופנת קומו" באזור, אמר ל"ישראל היום" כי ההפגנה אורגנה לטובת "מחאה אותנטית על הלחם שלנו ועל הפרנסה שלנו. שרפנו צמיגים כי הצמיג הבוער הוא הלוביסט שלנו. לנו אין לוביסטים, אנחנו מפשוטי העם, אצולת המגזר הציבורי מחליטה עלינו. הם בעצמם לא מוותרים על שקל אבל מחליטים לסגור אותנו. המהפכה הצרפתית קמה בגלל הדבר הזה, בגלל שליטים מדושני עונג. האזרחים רעבים ללחם".
"רוצים להביא לחם הביתה". הפגנת הסוחרים בתל אביב, היום // צילום: יהושע יוסף
תחזית פסימית
בתוך כך, מומחים מהאוניברסיטה העברית פרסמו אתמול תחזית קודרת ביחס להתפרצות המגפה בחודשים הקרובים. על פי החוקרים, חלה עלייה ניכרת של חולים במצב בינוני וקשה, בייחוד במגזר החרדי. העלייה הנוכחית, על פי החוקרים, נובעת מפתיחה של המסחר. הם מדגישים כי דווקא פתיחת מערכת החינוך לא גרמה לעלייה בקצב ההדבקה וכי אין התפרצות חריגה במערכת.
החוקרים צופים כי במצב כזה, כניסה מיידית ל"ריסון מהודק" תוביל לתמותה נוספת, שתנוע בין 800 מתים במקרה הטוב ל-2,000 מתים במקרה הרע. הם הוסיפו כי על סמך ההנחה שתהיה, פעילות חיסון מהירה לצד צעדי ריסון, נראה כי מערכת הבריאות לא תגיע למצב של כשל מבחינת ההתמודדות עם הקורונה ועם השפעת בו בזמן.
בהכנת הידיעה השתתפו אריאל כהנא, אסף גולן והיאלי יעקבי־הנדלסמן