הניתוח נגד דיכאון חוזר לוועדת הסל

פסיכיאטרים בכירים פנו לוועדת סל התרופות, לאחר שזו דירגה בעדיפות נמוכה השתלת קוצב חדשני נגד דיכאון קשה • עלות הטיפול: כ־90 אלף שקלים • השבוע: דיון חוזר בהחלטה

הניתוח הראשון בארץ להשתלת קוצב נגד דיכאון // צילום: ליאור צור, דוברות איכילוב // הניתוח הראשון בארץ להשתלת קוצב נגד דיכאון

חשיפה: בצעד חסר תקדים, כעשרה רופאים פסיכיאטרים בכירים, כולם מנהלי בתי חולים פסיכיאטריים ומנהלי מחלקות, פנו לוועדת סל התרופות, לאחר שזו דירגה בעדיפות נמוכה לסל התרופות הקרוב טכנולוגיה חדשנית של השתלת קוצב מיוחד בצוואר.

הטיפול הזה מסייע לדיכאון קשה ועמיד בקרב חולים בעזרת העברת אותות חשמליים למוח.  הטיפול נועד לחולים בדיכאון שכבר אי אפשר לטפל בהם בכל התרופות הקיימות, לרבות טיפול בנזעי חשמל. חלקם כבר לאחר ניסיונות התאבדות רבים, ולדברי הרופאים, עבור חולים אלה מדובר בטיפול מציל חיים.

"ייאוש קיצוני"

בעקבות דרישת הרופאים ייערך דיון חוזר בוועדה כבר השבוע, ביום רביעי. הפנייה אליה נעשתה לאחר שבתחילת נובמבר דירגו חבריה את הטיפול בציון נמוך. הפסיכיאטרים הבכירים דרשו שהוועדה תדון מחדש בהחלטתה, והדגישו בפנייתם גם את מגיפת הקורונה, שהעצימה את שכיחות מחלות הנפש.

הקוצב החדשני. אמור להפחית התאבדויות
הקוצב החדשני. אמור להפחית התאבדויות

"דיכאון מביא לתחלואה ולתמותה משמעותיים יותר מכל מחלה אחרת", כתב לוועדה ד"ר יואב דומני, סגן מנהל מחלקה פסיכיאטרית ואחראי היחידה לטיפולים מתקדמים בדיכאון באגף הפסיכיאטרי בביה"ח שיבא.

לדבריו, "הטיפול המקובל היום בדיכאון נותן מענה רק לחלק מהחולים, וחלק משמעותי נותר ללא מענה. זאת עוד בתקופה של מגיפת הקורונה, כשאנו עומדים בפתחה של פנדמיה בתחלואת נפש ובמספר החולים הסובלים מדיכאון ומאובדנות".

ד"ר שמואל הירשמן, מנהל בית החולים הפסיכיאטרי הממשלתי לב השרון בפרדסיה, התריע עוד בפני הוועדה כי "הידיעה שיש טיפול שכבר עזר משמעותית לאלפי חולים קשים בעולם ואין ידנו משגת אותו עבורם, מטרידה ולא מרפה מאיתנו".

הירשמן הזהיר, בנוסף, כי "הכישלון הטיפולי בחולי הדיכאון הקשה מביא אותם לייאוש קיצוני, וחלקם לצערנו גם מצליח להתאבד. הכנסת הטיפול היא מסר חברתי חשוב שבריאות הנפש אינו בן חריג לרפואה".

מוועדת סל התרופות נמסר בתגובה: "לוועדה הוגשו השנה כ־880 תרופות וטכנולוגיות בעלות כוללת של יותר מ־3 מיליארד שקלים. הקוצב הוא אחת הטכנולוגיות שנדונו בסל. הוועדה מקיימת דיונים אינטנסיביים ומתכננת להגיש המלצותיה לממשלה בתחילת 2021".

"טיפול לבעלי ממון"

הקוצב הווגאלי, בשמו המקצועי, קיים בסל התרופות זה 15 שנה לטיפול באפילפסיה דווקא. השנה הוא הוגש לוועדה גם לצורך אותו טיפול חדשני בדיכאון.

את הקוצבים מייצרת בארה"ב חברת הטכנולוגיות האמריקנית ליבנובה. הקוצב הזעיר, שמשקלו 16 גרם, מושתל בניתוח בהרדמה מלאה באזור הצוואר ומחובר באמצעות אלקטרודה דקה לעצב שמעבירה את האותות החשמליים למוח. בתום ההשתלה יכול הפסיכיאטר לכוון את העוצמה ואת הקצב של האותות החשמליים באמצעות ערכה חיצונית.

לפי הערכות הפסיכיאטרים בארץ, הטיפול מיועד לכ־50 חולי דיכאון בשנה בעלות המוערכת בכ־90 אלף שקלים לכל ניתוח, ובכלל זה גם עלות הקוצב עצמו.

באוגוסט השנה הומלץ הטיפול להיכלל בסל התרופות על ידי הוועדה המשותפת לאיגוד הפסיכיאטרי בהסתדרות הרפואית והמועצה הלאומית לבריאות הנפש במשרד הבריאות.

הקוצב הומלץ כטיפול על ידי חלק מאיגודי הפסיכיאטריה הגדולים והחשובים בעולם, והוא כבר ניתן במימון ביטוחי־ציבורי מלא או חלקי במדינות מערביות רבות.

בארץ הטיפול עוד לא כלול בסל, אבל בינתיים - בספטמבר השנה - הקוצב כבר הושתל לטיפול בדיכאון, לראשונה בישראל, בבית החולים איכילוב.

מדובר היה במטופל נפש בן כ־50 שסבל מדיכאון חריף, שלא הגיב לטיפולים התרופתיים. הניתוח באיכילוב מומן במחציתו על ידי החולה ובוצע בידי ד"ר עידו שטראוס, מנהל היחידה לנוירוכירורגיה תפקודית, וד"ר גדי לוטן.

בשבוע שעבר הושתל הקוצב גם בשיבא על ידי ד"ר זאב פלדמן, מנהל היחידה לנוירוכירורגיית ילדים. במקרה זה מומן הניתוח על ידי חברת הטכנולוגיות. עוד ארבעה חולים נוספים מועמדים לניתוח זה אצל אותו רופא.

ביולי השנה הוגשה למשרד הבריאות חוות דעת מפורטת של שישה פסיכיאטרים בכירים, שהמליצו על הכנסת הקוצב לסל התרופות.

הללו הדגישו כי בקרב מטופלי הדיכאון העמיד יש שיעורי אובדנות גבוהים מאוד, וציינו עוד כי בישראל מתבצעים כ־8,000 ניסיונות התאבדות בשנה, ש־400 מתוכם מסתיימים במוות.

"תקנו עוול של שנים"

על חוות הדעת חתומים חלק מבכירי הפסיכיאטרים בישראל:  פרופ' אבי ויצמן, מנהל יחידת המחקר בבית החולים הפסיכיאטרי גהה בפתח תקווה; ד"ר דורון תודר, סגן מנהל בית החולים הפסיכיאטרי הממשלתי בבאר שבע; ד"ר אייל פרוכטר, מנהל בית החולים הפסיכיאטרי הממשלתי מעלה הכרמל ומנהל המערך הפסיכיאטרי בבית החולים רמב"ם שבחיפה; ד"ר מיכאל קרסנושטיין, סגן מנהל המחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים הממשלתי־עירוני איכילוב בתל אביב; ד"ר כפיר פפר, מנהל מחלקה פסיכיאטרית סגורה ויחידה לגרייה מוחית בבית החולים הפסיכיאטרי הממשלתי לב השרון; וד"ר דומני, סגן מנהל המחלקה הפסיכיאטרית והאחראי ליחידה לטיפולים מתקדמים בדיכאון בבית החולים שיבא שבתל השומר.

ד"ר צבי פישל, מנהל המחלקה הפסיכיאטרית הסגורה בבית החולים גהה ויו"ר איגוד הפסיכיאטריה בהסתדרות הרפואית, אמר ל"ישראל היום" כי הוא קורא לוועדת הסל "שלא לקבל החלטות סטיגמטיות", בלשונו.

"הפסיכיאטריה היא מקצוע שמטפל במחלות של המוח. אנו יודעים שכ-30% מהאוכלוסיה יקלעו למצוקה נפשית ויזדקקו לטיפול פסיכיאטרי. מחלות רבות כמו דיכאון, סכיזופרניה והפרעות קשב וריכוז גורמות למצוקה, נכות ואף למוות", מתריע ד"ר פישל.

לדברי פישל, "הטיפולים הם תרופתיים בעיקרם, אולם בשני העשורים האחרונים קיימות גם טכנולוגיות לא תרופתיות, שבהן גירוי מקומי של אזורים במוח בצורה ישירה או מרוחקת מביא לתוצאות נפלאות במצבים של הפרעות העמידות לטיפול תרופתי.

"תרופות להפרעת קשב וריכוז נותנות מענה לתלמידים, סטודנטים ואף כאלה שאינם תלמידים, שההפרעה מקשה על ארגון חייהם, הם מעורבים יותר בתאונות ולא מצליחים לממש את הפוטנציאל הטמון בהם. טיפולים כאלה ללא סיבסוד, שמורים כרגע רק לבעלי ההון והממון ומגדילים בצורה חמורה את האפלייה כלפי אוכלוסיות פריפריאליות. לכן אני מפציר בכם: התוו דרך, תקנו עוול של שנים שבו המצוקה הנפשית לא זוכה להתייחסות הולמת״, סיכם ד"ר פישל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר