בין אם מדובר בגגות רעפים או בגגות שטוחים, חשוב לתת תשומת לב מיוחדת לניקוז מי הגשמים ולאטימה מפני נזילות. "נקודה ראשונה שכדאי להביא בחשבון בגגות שטוחים היא הצורך בחידוש האיטום", מסביר המהנדס אלי הראל. "בעבר היו משתמשים בזפת לאיטום הגג. כיום ברוב הבתים הפרטיים משתמשים ביריעות ביטומניות. אלו רצועות ברוחב מטר אחד, המבוססות על חומר הקרוי ביטומן. מדי כמה שנים יש לחדש את האיטום".
אלי הראל הוא מחבר הספר "בונים על הפרטים הקטנים" – מדריך לבונים בית צמוד קרקע. הוא מדגיש שהתקן הישראלי מתייחס למערכת איטום שאין עליה ריצוף, ומניח שהיא תחזיק מעמד 15 שנה לפחות. לאחר מכן יידרש חידוש. בפועל, במקרים רבים האיטום נדרש לאחר זמן קצר יותר.
אם הגישה למערכת האיטום חסומה על ידי מערכות אחרות שהותקנו עליה, למשל משום שהגג מרוצף, התקן מחמיר ועליה להחזיק 25 שנה לפחות. לאחר מכן תצטרכו להרים את הריצוף ולחדש את האיטום.
לעומת הצורך בתחזוקה של גגות שטוחים, המחייב חידוש של מערכת האיטום בתוך 15‒25 שנה, רעפים הם בעלי אורך חיים גבוה מאוד ויכולים להחזיק מעמד שנים רבות מאוד (50 עד 70 שנה) מבלי שעולה צורך להחליפם.
ניקוז ותחזוקה
נקודה נוספת היא תחזוקה שנתית שוטפת של הגגות. גג שטוח המחופה ביריעות ביטומניות דורש תחזוקה. על־פי התקן יש לבצע תחזוקה לגגות שטוחים בין אם הגג מרוצף ובין אם לא. להלן ציטוט מהתקן לחלק מהפעולות הנדרשות לאחזקת הגגות השטוחים:
בדיקת שלמות האיטום, לרבות המישקים וההעגלות (רולקות) שבהיקף הגג, בהיקף הקירות הבנויים על הגג, ועל יד מתקנים המוצבים על הגג; בדיקת מעקים, לרבות כרכובים, לאיתור סדקים, כתמי רטיבות ועובש; לפני עונת הגשמים: בדיקת שלמות המרזבים, ניקוי המרזבים ופתיחתם, בדיקת כיסוי פתחי הניקוז ברשתות מגן וניקוי רשתות אלו, בדיקת השוקת שלמרגלות כל מרזב; שמירה על ניקיון הגג במשך כל השנה; אחרי עונת הגשמים ולפני הקיץ: חידוש ההלבנה על הגג (בגגות לא מרוצפים).
מהסעיפים האלו מובן שנדרשת תחזוקת הגג השטוח והקפדה על ניקיונו לפחות פעם בשנה, במיוחד לפני החורף, כדי למנוע בעיות רטיבות. זה לא הרבה, אבל דורש תשומת לב.
מדברים נדל"ן עם עופר פטרסבורג. האזינו לפודקאסט החדש >>
אם סביב הבית גדלים עצים, ובוודאי אם הבית ממוקם במפלס נמוך יותר ממפלס הרחוב (והעלים יעופו בקלות לגג), חשוב לוודא גם במהלך החורף שהמרזבים לא נסתמו. במקרים מסוימים כדאי לדרוש מהמתכנן לא להסתפק במרזב אחד, אלא להתקין שני מרזבים לפחות.
גגות רעפים דורשים תחזוקה שנתית שוטפת פחותה. יש לוודא בתחילת החורף את יציבות הרעפים ותקינותם, ואם קיים חיבור בין קיר לבין קו רעפים יש לבדוק שאין בעיית איטום. יש לבדוק שהמִזחלות (מרזב אופקי המנקז את מי הגשמים אל המרזבים האנכיים) בתחתית הגג נקיות מעלווה, מענפים או מלשלשת ציפורים.
אם לגג אין מזחלות ומרזבים, וזרימת מי הגשמים היא חופשית, לא נותר אלא לבדוק את יציבות המערכות השונות המקובעות לגג. כאשר מתלבטים בין גג רעפים לגג שטוח, כדאי להביא בחשבון גם את התחזוקה ועלותה.
עניין של שיפוע
הראל מסביר שבגגות רעפים חשוב להקפיד על שיפוע הגג. התקן הישראלי קובע את שיפועי הגג בהתאם לסוג הרעפים ובהתאם לרמת האיטום הקיימת:
"השיפוע המזערי של הסיכוך בגגות קלים תלוי באיטום ובסוג הסיכוך, כמפורט להלן: ללא יריעות איטום - א. רעפי חרסית 40%, ב. רעפי בטון 35%, ג. לוחות פח דמויי רעפים 15% (בפועל יש יצרנים שדורשים שיפוע חזק יותר, 17%). עם יריעות איטום - א. גגות עם תשתית לאיטום ויריעות איטום לכל סוגי הסיכוך 20%, ב. גגות עם תשתית לאיטום ויריעת איטום ביטומנית מולחמת 10%".
מהו שיפוע באחוזים? למשל, מהו שיפוע של 40%? המשמעות היא שעל כל 1 מטר אורך (אופקי) של הגג, יש לטפס לגובה של 40 ס"מ. אם יש לכם גג באורך 5 מטר, הגג צריך לטפס ב־2 מטר עד הקצה העליון שלו. לעומת זאת, אם יש לכם רעפי פח פלדה, על כל 5 מטר השיפוע יהיה 15%, כלומר עלייה של 75 ס"מ.
מה לומדים מהתקן? ראשית, התקן מבדיל בין גגות רעפים עם איטום לבין גגות ללא איטום. במקרה של גגות ללא איטום, הרעפים הם המחסום היחיד שימנע ממים להיכנס לגג, לכן השיפוע צריך להיות גדול יותר.
באזורים גבוהים וצפוניים, שיש בהם הרבה גשמים ואפילו שלג, כדאי שהגגות יהיו בעלי שיפוע תלול יותר. במקומות אלה מהנדס הקונסטרוקציה צריך להביא בחשבון גם את עומס השלג על הגגות.
במקרה של גגות רעפים עם איטום תחתם אפשר על־פי התקן להקטין את אחוז השיפוע של הגג, כך שגם אם ייכנסו מי גשמים אל מתחת לרעפים בגלל רוח, שכבת האיטום תמנע את חדירת המים אל תוך המבנה והם ינוקזו החוצה.
אם אין יריעות איטום מתחת לגג, ברעפי חרס נדרש שיפוע של 40% (וברעפי בטון 35%). ברעפי פלדה השיפוע הנדרש נמוך יותר (15%), כי הדיוק בצורת הרעפים ובהנחתם גבוה, והמרווח ביניהם קטן יותר.
אם אין לכם מספיק גובה ותרצו גג שטוח יחסית, תוכלו לבחור באחת מהאפשרויות הבאות:
- לבצע איטום באמצעות יריעות איטום מתחת לגג הרעפים. השיפוע הנדרש יהיה 20%.
- להשתמש ברעפי פח פלדה. השיפוע הנדרש יהיה 15%.
- לבצע איטום ביריעות ביטומניות מולחמות מתחת לרעפים. השיפוע הנדרש יהיה 10% בלבד.
מה זאת אומרת "אין מספיק גובה?". הראל מסביר: "גובהו העליון של הבית מוכתב בדרך כלל על ידי הרשויות ואסור לחרוג ממנו. לפעמים בונים עליית גג או מעטפת גבוהה, ולפעמים, מסיבות אחרות, לא נשאר מספיק גובה לשיפוע רעפים של 35% -40%, ללא חריגה מגובה הבניין המותר. כדי להימנע ממקרים אלה נדרש שיפוע גג מתון יותר".
הוצאה כספית נוספת שיש להביא בחשבון בזמן תכנון גג רעפים היא לאן יזרמו המים. אם שיפוע הרעפים הוא לכיוון דלת הכניסה (או כל דלת אחרת בבית), בזמן גשם יעמוד מסך של מים לפני מי שרוצה להיכנס לבית. כמות המים במסך הגשם תלויה בשטח הגג המנוקז לאותו אזור ובכמויות הגשם.
הפתרון - במקום לאפשר זרימה חופשית של גשם על הגג להתקין מזחילה, שאוספת את המים לאורך גג הרעפים ומובילה אותם למרזב. זה לא יקר מאוד, וחשוב להתייחס לכך בשיקולי התקציב.
גגות שטוחים
קולט מי גשמים מוגדר בתקן: "כלי המיועד לקליטת מי גשם הנקווים משטח פתוח". במקרה שלנו הכוונה לקולט מי גשמים מגגות שטוחים.
זהו בעצם צינור אופקי שהוטמן ביציקת רצפת הגג השטוח, המוביל את מי הגשמים אל קולטן (צינור אנכי) הנקרא גשמה, צינור מי גשמים (צמ"ג), או מרזב. אם מדובר בגג גדול יהיו בו כמה קולטי גשמים, שמתנקזים באמצעות כמה צמ"גים. אם זה גג קטן יותר יהיה בו קולט מי גשמים אחד.
ברוב המקרים האדריכל יסמן בתוכנית הגגות קולט מי גשמים באמצעות עיגול קטנטן בסמוך לעמוד או למעקה. בזה מסתיים תכנון ניקוז הגג בתוכניות האדריכליות.
מה צריך להיות המרחק של קולט מי הגשמים מהצמ"ג? כלומר, מה המרחק מנקודת כניסת המים לקולט עד שהם יזרמו אנכית דרך הצמ"ג? האם המרחק צריך להיות קצר ככל האפשר, כדי שהמים יזרמו ללא תקלות, או שיש מרחק מינימלי שיש לשמור עליו?
התקנות העוסקות במתקני תברואה (הל"ת) קובעות: "קולט מי גשם מהגגות – מיקומו יהיה סמוך ככל שניתן לגשמה (צמ"ג) שאליה הוא מתחבר". כלומר הדרישה היא שהצינור האופקי יהיה קצר ככל האפשר כדי לאפשר זרימת מים בקלות ובאופן מיידי לצינור האנכי. בתקנות לא מצוין מהו אותו מרחק קצר.
גם האינסטלטור ירצה להתקין צינור אופקי קצר ככל האפשר. זה נוח ופשוט יותר מאשר להשחיל צינור אופקי בתוך הברזלים של רשת הזיון בתקרה.
מצד שני, כאשר פתח קולט מי הגשמים ימוקם ממש בקצה הגג, בסמוך לקורה עולה או למעקה, עלולה להתחיל במקום הזה חגיגה: האינסטלטור יתקין צינור קצר לפני היציקה, ולאחר היציקה איש האיטום יצטרך לאטום מסביב לקולט מי הגשמים.
כאשר אין מרווח עבודה סביב הקולט קשה לאטום באמצעות יריעה ביטומנית. אם הקולט נמצא ממש בחיבור בין התקרה לבין הקיר האנכי הסמוך, עלולה להיווצר בעיית איטום חמורה בדיוק במקום הנמוך שאליו מתנקזים כל המים של הגג.
לעומת הדרישה בהוראות התברואה, התקן הישראלי קובע: "צינורות מי גשמים אופקיים יותקנו במרחק 40 ס"מ לפחות מקצה הגג או מקורה עולה".
בתוכניות אינסטלציה שבהן המתכנן היה מודע לבעיה זו, המרחק מקצה המעקה עד למרכז קולט מי הגשמים נקבע למטר אחד. מרחק זה מאפשר מרחב עבודה נוח לאיטום כראוי סביב קולט מי הגשמים, ללא צורך באלתורים.
הראל מציין שחשוב לדרוש מהאדריכל לסמן בתוכניות במפורש את המידה המציינת את המרחק של "העיגול הקטנצ'יק" מקצה הגג, כדי שכך יבוצע בפועל ושהמרחק יהיה 40 ס"מ לפחות.
מספר הנקזים
כמה נקזי מי גשמים צריכים להיות בגג? לפי דרישות הל"ת, "מספר המוצאים של קולטי מי גשם הדרושים לניקוז הגג ייקבע על פי תכנון השיפועים של הגג, ואם שטחו המירבי של הגג המוטל גדול מ־150 מ"ר יותקנו לפחות שני מוצאים, שקוטרו של כל אחד מהם לא יפחת מ־100 מ"מ, והם מחוברים, כל אחד מהם, לגשמה נפרדת".
כששטחו של הגג גדול יותר מ־30 מ"ר מומלץ לתכנן שני קולטי גשם. בגג שבו קולטן אחד בלבד מומלץ לתכנן פתח המאפשר גלישת מים, כגון יציאת מים דרך מעקה.
בשורה התחתונה, אתם, או מישהו מטעמכם, צריכים לוודא שהפרטים האלה יופיעו בתוכניות האדריכלות ואחר כך בתוכניות האינסטלציה.
נקז כפול: מה זה? מתי משתמשים בו ומדוע זה כדאי? הראל: "אם החלטתם לרצף את הגג שלכם או מרפסת פתוחה, יש שלושה סוגי תשתיות שעליהן אפשר להניח את האריחים. האפשרות הרצויה ביותר ‒ שהתשתית תהיה עשויה שכבת בטון (מֶדָה) ועליה יודבקו האריחים.
"אם מסיבה כלשהי אי אפשר לבצע את האפשרות הראשונה, עדיף שהתשתית תהיה חול מעורב בצמנט ועל תשתית זו, באמצעות שכבת מלט־צמנט, יונחו האריחים. אפשרות שלישית – התשתית עשויה מסומסום (אבנים קטנות) ועליה מונחים האריחים באמצעות שכבת מלט־צמנט. במקרה השלישי, אם מסיבה כלשהי אין אפשרות אחרת והתשתית היא סומסום, כדאי להתקין נקז כפול (נקז רב-שלבי) במקומות שבהם המים מתנקזים אל המרזבים".
במקרה של גג מרוצף, מי הגשם עלולים לחדור דרך הפוגות (המרווחים שבין האריחים) אל מתחת לאריחים. אומנם בין האריחים קיימת רובה, אבל מספיק שיהיה במקום מסוים חור או מרווח קטן שייווצר בהמשך, שדרכו המים יחדרו אל מתחת לריצוף.
אם מתחת לאריחים יש שכבת מדה מבטון או חול מעורב בצמנט, כמות המים שיכולה לחדור אל מתחת לאריחים מוגבלת. כשמדובר בסומסום יחדרו מים אל החלל שבין האריחים לשכבת האיטום ויעמדו שם.
על־אף שיש בגג איטום, אנחנו ממש לא אוהבים שהוא רווי במים, ונשאף להקטין את לחץ המים על הגג ועל מערכת האיטום. לשם כך ננקז את המים האלה באמצעות נקז כפול.
הנקז הכפול הנדרש בתקן מנקז גם את מי הגשמים העיליים שזורמים מעל הריצוף וגם את מי הגשמים שחלחלו אל מתחת לפני הריצוף בתוך שכבת הסומסום מעל האיטום. לכן אם אתם משתמשים בסומסום עדיף שיהיה לכם נקז כפול כדי לנקז את שכבת המים שעלולה לחדור אל מתחת לריצוף. ודאו שהדרישה לנקז כפול מופיעה במפרט המיוחד או בתוכניות.
למה לא לנקז לביוב?
יש אנשים ששוקלים לנקז את מי הגשמים שיורדים מהגג לביוב. האם זה כדאי? שפיכה חופשית עדיפה. הראל מפרט שלוש סיבות למה לא לעשות את זה.
ראשית – אסור. התקן הישראלי קובע: "מי גשמים לא ינוקזו לתוך ביוב למעט אם השטח המנוקז הוא חצר פנימית שאינה מקורה או מקורה בחלקה, בגודל שאינו גדול מ־40 מ"ר". מערכות הביוב עלולות לקרוס בגלל כמויות הגשמים הגדולות.
שנית ‒ אם יש לכם על הגג השטוח דוד שמש ויש תקלה בדוד, איך תדעו אם הוא דולף? אם מוצא המרזב אינו גלוי היות שחיברתם את המרזב ישירות למערכת הביוב, ויש לכם תקלה בדוד, לא תראו אם יש דליפת מים, ותגלו אותה רק אם תשמעו אותה או כשתקבלו חשבון מים מנופח.
שלישית – בחורף תוכלו לראות את מי הגשמים נשפכים מהמרזב. אם ירד גשם ולא יוצאים ממנו מים, תוכלו להסיק שמשהו לא בסדר ושהמרזב סתום.
המידע לקוח מתוך ספרו של הראל שיצא לאור לאחרונה "בונים על הפרטים הקטנים" – מדריך לבונים בית צמוד קרקע.
המהנדס אלי הראל הוא בוגר הטכניון בהנדסה אזרחית ובעל תואר שני במנהל עסקים בהצטיינות. הראל שימש כמהנדס ראשי באחד ממשרדי ההנדסה הגדולים בארץ וכחבר במספר ועדות תקינה במכון התקנים, עסק בתכנון קונסטרוקציות, בפיקוח על עבודות בנייה, חישובי כמויות ועוד. הוא מומחה בייעוץ לבנייה צמודת קרקע, כתב טור קבוע במשך כמה שנים בנושא בנה ביתך בעלון נופים וסייע לעשרות רבות של אנשים לבנות בתים טובים יותר ולחסוך מאות אלפי שקלים.
את הידע שלו הוא מעביר כיום באמצעות הספר, בהרצאות למגוון קהלים ובאתר האינטרנט https://www.eliharel.co.il
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו