מלכודת אש

אש בבניין , צילום: שאטרסטוק

נפתח דווקא בסיפור אנושי נוגע ללב: קהילת כפר האורנים יצאה השבוע בקמפיין גיוס תרומות של מיליון וחצי שקל למשפחת דוויק כהן, שביתם נשרף כליל ביום שישי לפני כשבועיים והם נותרו מחוסרי כל.

מדובר במשפחה מורכבת: משה הסב, בן 89, איש מקסים שהתנדב ללא הפסקה בבית הספר, בגינה הקהילתית ובכל מה שאפשר, עבר אירוע מוחי לפני כשנתיים ומאז הוא סיעודי 100% ומתנייד בכסא גלגלים. האם שריה, בת 72, והבת בקי, שהתגוררה בשנים האחרונות עם הוריה, היא אם יחידנית לילד בן 8 הלומד בחינוך המיוחד.

תושבי כפר האורנים, שמוכרים כקהילה תומכת ומתנדבת, נרתמו מייד לעזרתם. בני הנוער החלו במבצעי התרמה בהתנדבות, כמו שטיפת רכבים, גיוס כספים בקרב סניפי תנועת הנוער של האיחוד החקלאי, התנועה היישובית ועוד.

מדברים נדל"ן עם עופר פטרסבורג. האזינו לפודקאסט החדש >>

גילי כהן, תושבת כפר האורנים ומיוזמי הקמפיין, מספרת: "מדובר במשפחה מקסימה, שעברה בשנים האחרונות תקופה מאתגרת. תוך פחות מ-48 שעות תרמו כ-5,000 איש מהאזור ומרחבי המדינה למען המשפחה. עם ישראל מדהים, ובשעת משבר כולם נרתמים".

סך הכל נאספו 1,532,695 שקל, במטרה לממן דיור זמני למשפחה עד שיגמרו לשפץ את הבית ולרכוש את כל הנדרש, כמו גם סיוע בכלל ההיבטים שהמשפחה נזקקת להם כרגע.

20 הרוגים בשנה

בעת שריפה אנשים עלולים לאבד בשניות לא רק את רכושם, אלא אף את חייהם. מספר סיפורים מזעזעים מהשנים האחרונות: ברחוב כנסת מרדכי בבית"ר עילית נהרגו תינוק בן שנתיים וילדה בת 4. דיירי הבניין נראו מדלגים בין מרפסות בתוך הלהבות.

ברחוב יהודה מרגוזה ביפו נשרפה חנות ולקח שעות לאתר את גופותיהם של גבר בן 65 ואשה בת 27. בדירה ברחוב האחים טרבס ברחובות נספה גבר בן 60. והרשימה ממשיכה ולא נגמרת.

מדי שנה נספים בישראל כ-20 בני אדם משריפות בבנייני מגורים. במרבית המקרים ההרוגים הם ילדים או מבוגרים, כאלה שלא הצליחו להבין את עוצמת הסכנה ולהימלט, חלקם הגדול בשנתם.

האבסורד: לעומת מגדלים מודרניים, בהם מתגוררת האוכלוסייה החזקה בישראל, בנייני מגורים נמוכים או ישנים אינם נדרשים על פי חוק באמצעי גילוי וכיבוי אש, כך שסכנת חיים מאיימת על הדיירים. נראה כי הטרגדיות לא הזיזו לאיש, וגם בניינים שנשרפו בעבר נותרו ללא הגנה כיום.

בבדיקה שנערכה עבור נדל״ן היום ב-7 בניינים בהם היו בעבר שריפות, שב-5 מהם נהרגו אנשים, התגלה שגם אחרי שהאש היכתה והנזק בנפש וברכוש נגרם, לא נעשה דבר. "גם היום, שנים אחרי האסון, לא מותקנות בהם מערכות לגילוי אש", נמסר מחברת טלפייר, יצרנית ומשווקת מערכות לגילוי וכיבוי אש, שערכה את הבדיקה.

הסיבה למחדל ברורה: החוק הישראלי אינו מחייב התקנות מערכות גילוי וכיבוי במבנים נמוכים או במבנים שנבנו לפני כניסת החוק לתוקפו. בפועל מדובר גם בבנייני מגורים רבי קומות, שהופכים למלכודת מוות של ממש.

בקרוב: גלאי עשן בכל חדר שינה

מהפכת בטיחות האש מגיעה לדירות המגורים: הקבלנים יחויבו להתקין גלאי עשן בכל חדר שינה בפרויקטים חדשים. בימים הקרובים אמורה ועדת המשנה לבנייה ותקנות במנהל התכנון לאשר את התקן החדש.

נציב כבאות והצלה דדי שמחי, שמוביל את המהלך החשוב יחד עם השר לביטחון פנים אמיר אוחנה, משוכנע שהגלאים יצילו חיי אדם. הוא הודיע כי בכוונתו להרחיב את פרויקט התקנת גלאי עשן לאוכלוסיית הגיל השלישי, המתבצע עם הרשויות המקומיות.

בשבועות הקרובים יעלה לאוויר קמפיין ציבורי, שיכלול הדרכה לשימוש בטוח באמצעי חימום והסבר על חשיבות הגלאים.

תת טפסר דורון לוי, ראש אגף הגנה מאש, קורא לשינוי תרבות בטיחות האש בישראל. "אני ממליץ לכל בית להצטייד בגלאים מצילי חיים", אמר.

חיים בצל הסכנה

יפה כהן, דיירת בבניין שעבר שריפה לפני מספר שנים מספרת: "השריפה בבניין פרצה בגלל קצר חשמלי, ולמזלנו גרמה לנזק ברכוש בלבד. התושייה של הדיירים והפינוי המהיר שלנו כמו גם הגעת כוחות הכיבוי במהרה מנעו אסון גדול יותר. גם היום, שנים אחרי השריפה, לא הותקנו מערכות גילוי וכיבוי אש, ואנחנו ממשיכים לחיות בצל הסכנה שזה יקרה שנית. המדינה צריכה לקחת אחריות על הבניינים הישנים ולחוקק חוק המחייב להתקין מערכות בכל הבניינים, ולא רק במגדלים החדשים. מדובר פה על חיי אדם".

לקראת הסגר השני החליט באופן נקודתי ראש עיריית ראשון לציון רז קינסטליך להתקין יחד עם כיבוי אש גלאי עשן בביתם של ניצולי שואה בעיר. 850 גלאים יותקנו בבתיהם של ניצולים עריריים. בעירייה מציינים כי חלק מהאזרחים הוותיקים שנבחרו מתקשים בניידות, דבר שעשוי להקשות עליהם בהתמודדות עם דלקה.

דווקא בבניינים הגבוהים הנבנים בשנים האחרונות, שרבים מהם משמשים כבנייני משרדים ואין בהם נוכחות במשך 24 שעות, והסבירות לנפגעים משריפה בשעות הלילה נמוכה משמעותית, כן מותקנות מערכות גילוי אש. מערכות אלו מסייעות להתריע על שריפה מבעוד מועד ולהביא לפינוי מסודר של דיירי הבניין, עם מינימום נפגעים. מדובר לרוב בבניינים חדישים, שהסבירות לשריפה כתוצאה מקצר חשמלי נמוכה יחסית.

ומה קורה בשיכונים המוזנחים, עם בלוני הגז המיושנים מתחת חלונות הבתים, ובבנייני מגורים נמוכים וישנים? בבניינים אלה עלולות להיות סכנות חשמליות דוגמת בעיות בהארקה, קצרים חשמליים וכו'. בדרך כלל מתגוררת בבניינים אלה אוכלוסייה חלשה, שהמודעות שלה לסכנות האש על פי רוב נמוכה יותר, ולכן הם גם נמצאים בסיכון גבוה יותר להיפגע בשריפה.

המצב בבניינים אלה כנראה לא מעניין אף אחד. הם אינם נכללים תחת תקנות כלשהן, לא חלה עליהם חובה להתקין מערכות לגילוי אש, ולאור מצבם הרעוע של הבניינים, אף אחד גם לא טורח להשקיע ולהתקין מערכת כזו כדי להציל חיי אדם.

במשרד המשפטים ניסו לקדם לפני יותר משנה יוזמה לחייב בתים שעברו שיפוץ או תמ"א לשכור חברת אחזקה, שתפקידה לתחזק באופן שוטף את התשתיות של הבניין, כולל מערכות גילוי וכיבוי אש. אך באין ממשלה גם יוזמה זו אינה מקודמת.

היוזמה עדיין לא קיבלה תוקף חוקי, ולכן גם בניינים שעברו שיפוץ, אפילו כאלה ששופצו בעקבות שריפה, לא מתקינים מערכות הגנה. בבניינים חדשים שבהם מותקנות מערכות אין שום בדיקה של תקינותם ותחזוקתם.

מדובר במחדל כפול. בראש ובראשונה מקבלי ההחלטות בישראל מפקירים חיי אדם, במיוחד בבניינים ישנים. אולם ועדי הבתים והדיירים עצמם, גם אם עדיין אין תקנות מחייבות, יכולים למנוע אסון.

עלותן של מערכות הגילוי אינה בלתי אפשרית, וליעילותן אין מחיר. התקנת מערכת כזו יכולה פשוטו כמשמעו להציל חיי אדם, וכמובן לחסוך עוגמת נפש רבה ולמנוע נזקים כלכליים.

"זיהוי שריפות בבנייני מגורים בזמן מאפשר פינוי הדיירים, הצלת חיי אדם ומזעור נזקים לרכוש", מדגיש שגיא רובין, מנכ"ל חברת טלפייר. "יש לוודא כי בבניין בו גרים קיימת מערכת גילוי אש תקינה ומתוחזקת כראוי. העניין מצריך העלאת המודעות הציבורית לקשר שבין קיום מערכת גילוי אש תקינה להצלת חיי אדם. דיירים, ועדי בית וחברות ניהול, אני קורא לכם לבדוק האם קיימת מערכת לגילוי עשן בבניין שלכם. אם לא, למען ביטחונכם וביטחון ילדיכם דאגו לכך בהקדם".

לא למדו מהניסיון

מטף ישן בבית"ר עלית // צילום: באדיבות טלפיי

מקום השריפה: רחוב הכנסת מרדכי, בית"ר עלית.

מועד האירוע: 9.10.18

תוצאות: 2 ילדים נהרגו.

ממצאי הבדיקה: נראה כי לא מותקנת בבניין מערכת לגילוי וכיבוי אש. בתוך אחד מלוחות חשמל היו 2 מטפי כיבוי, כאשר הבדיקה האחרונה שבוצעה בהם הייתה באוקטובר 2006.