העיקר הבריאות (והתיירות)

אחת הבעיות המוכרות בעולם האנושי הינה חשיבת עדר. חשיבה שכזו, לדוגמה, הייתה בקרב הפיקוד האמריקאי במלחמת העולם השנייה, שהיה בטוח שהיפנים לא יעזו לתקוף בפרל הארבור, מפרץ הפנינים שבאיי הוואי. כך גם אצלנו ב-1973, בהפתעה שבאה עלינו במלחמת יום הכיפורים.

תסמונת חשיבת העדר אופיינית גם לעולם העסקי, כולל בתחום שלנו, הנדל"ן. העובדה שבעקבות משבר הקורונה כולם מסתובבים סביב הספקולציות מה יקרה לשוק המשרדים, מה יקרה לבתי המלון בפרט ולשוק התיירות בכלל, נובעת לטעמי מהישענות לא רק על חשיבת עדר, אלא גם על האזור הבטוח, safety zone בלעז.

עוד בטרם פרוץ עידן הקורונה התחלתי לקדם בניית בתי מלון בגדלים של 180-240 חדרים כל אחד בבת ים, סמוך לחוף הים ולקו האדום של הרכבת הקלה לתל אביב, שעתיד להיפתח בעוד כשנה. התפיסה שלי הייתה שקיים מחסור קריטי בבתי מלון כאלה בישראל, במיוחד במרכז הארץ. התחזית מדברת על גידול במאות אחוזים בתיירות חוץ ופנים במהלך העשורים הבאים והגעת קרוב ל-10 מיליון תיירים תוך 10 שנים.

כיום, כשהמגיפה עודנה בשיאה, והשמיים לעולם הרחב סגורים כמעט הרמטית, זה לא הכי "איני" שבעולם לדבר על תיירות. זה מזכיר לי, לעיתים, שיחות סלון של ימי שישי על הבורסה לניירות ערך ועל מניות. כשהבורסה עולה, כולם מומחים גדולים. כשהיא יורדת אז: "עזוב אותך, זה לא בשבילי".

פרוזדור ירושלים. אוויר הרים צלול // צילום: מערכת נדל"ן 24/7

דווקא עידן ה"עזוב אותך" הוא בדיוק הזמן האידיאלי לתכנן את המהלכים הבאים. סגר הקורונה, לפרוטוקול, לא יישאר לנצח. אולם, וזה אולם גדול, הוא ייתן את אותותיו על ענף התיירות גם לטווח הארוך. על כן מה שיוחלט היום בתחום התיירות בכלל ובתיירות המרפא בפרט, ישפיע על עשרות השנים הקרובות.

מדינת ישראל הייתה ונותרה אידיאלית לתיירות. היא מדינה קומפקטית בגודלה, אולם עתירת נכסי טבע, היסטוריה, ארכיאולוגיה, דת, ים ומזג אוויר נוח במשך רוב ימות השנה. גם זמן הטיסה אליה מרוב היעדים באירופה הינו קצר יחסית.

השילוב של מזג האוויר הנוח עם אוצרות טבע דוגמת אלה של ים המלח, או האקלים המדברי הבריא של הנגב או אוויר ההרים הצלול של הגליל ופרוזדור ירושלים ושפלת יהודה, הופך אותה לאידיאלית במיוחד לתיירות מרפא לגווניה.

תיירות המרפא תתאים ככפפה ליד לעידן שלאחר הקורונה. נושא החולי הפך לטראומטי במיוחד במחצית השנה האחרונה, כולל בכל מדינות המערב המתוקנות, הסובלות מתמותה וחולי במימדים דמיוניים. ישראל, על אף החשש מגל שני ולמרות הגידול בנדבקים, נותרה באופן יחסי אי של ביטחון עם אחוזי תמותה מהנמוכים בעולם.

יש בכך גם פתרון חכם ונבון למינוף הכלכלה הישראלית בכלל וענף הבנייה בפרט. בתי המלון ומרכזי המרפא שייבנו ייצרו תעסוקה לרבבות אם לא מאות אלפי עובדים, ובהמשך גם פרנסה ורווח כלכלי עצום למדינת ישראל.

יהיה בכך גם חיזוק לא מבוטל לפריפריה, שהרי רוב מרכזי המרפא יוקמו מחוץ למדינת תל אביב, ייצרו מקומות עבודה רבים באותם אזורים מוכי אבטלה ויביאו לשם המוני תיירים. יש בכך הזדמנות פז להעניק למדינת ישראל בידול ומיתוג בתחום זה, ולייצר מה שמכונה בכלכלה יתרון יחסי על פני מדינות רבות אחרות בעולם.

לכן דווקא היום, כשהמשק נמצא במיתון חסר תקדים עם המוני מובטלים, אני קורא לכל מקבלי ההחלטות בממשלה ולקהילייה העסקית לחשוב נגד העדר וללכת בגדול על מיזם תיירותי שיהווה מנוף צמיחה משמעותי לכלכלת ישראל של הדור הבא.

מענקים מוגדלים של כ-33% במקום 20% להקמת מלונות מרפא אלה, יאפשרו בעת מגיפה להפוך אותם לבתי חולים המטפלים בחולי המגיפה.

בשנים האחרונות ההגעה לתיירות מרפא בארץ הולכת ותופסת תאוצה בשל הרפואה המתקדמת בישראל ביחס לעולם כולו והודות לפיתוחים הרפואיים והביוטכנולוגיים. הקמת מערך תיירות מרפא תכניס למדינה המון ידע ומשאבים לתחום הרפואה.

לקראת השנה החדשה הבאה עלינו לטובה הנני ממליץ לקדם את נושא תיירות בכלל ותיירות המרפא בפרט. בברכת שנה טובה ובריאות לכל תושבי ישראל.