נפילה קטלנית

שלוש תאונות חמורות בנפילה מהגובה אירעו השבוע באתרי בנייה שונים במהלך 24 שעות: פועל נהרג בנפילה מקומה שישית באתר בנייה בירושלים, פועל נוסף נפצע קשה למחרת בנפילה מהקומה השלישית באתר בנייה באפרת, ושעות אחדות לאחר מכן בהוד השרון נפל פועל מפיגום בקומה הרביעית. הם מצטרפים לסטטיסטיקה ארוכה וכואבת של נפגעי תאונות באתרי בנייה, ביניהם 17 הרוגים בשנה האחרונה. 

נפילה מגובה היא הגורם המרכזי לתאונות באתרי בנייה, אבל כניסת תקנות הפיגומים לתוקף שוב נדחתה, לאחר שמלאה שנה לרפורמה בבטיחות הבנייה עליה חתמו הממשלה, ההסתדרות והקבלנים. הרפורמה הייתה אמורה להיכנס לתוקף בימים אלה, אך עתידה להידחות בשנה נוספת. הגורמים האחראים מגלגלים את האשמה זה על זה, במקום לגייס את המשאבים הדרושים ולהציל חיי אדם.

השבוע נערך בכנסת דיון בנושא בוועדת המשנה לעניין תאונות עבודה באגף הבניין. חברי הוועדה התרעמו על הסחבת. "הבירוקרטיה במקרה הזה באמת הורגת", אמר ח"כ איתן גינזבורג, יו"ר ועדת הכנסת. "אין לנו זמן לדון עכשיו מי עשה או לא עשה, צריך להתמקד במה עושים ממחר", הוסיף סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי. יו"ר הוועדה ח"כ אוסאמה סעדי סיכם: "אף אחד לא נקי מאחריות. לא ניתן למשוך את זה עוד שנה". 

"אף אחד לא יודע איזה תקן יאושר ומתי, ובינתיים עובדים נופלים למותם״, אמר ערן סיב יו״ר התאחדות קבלני השיפוצים ובעצמו יבואן פיגומים.

שיטה מיושנת

הפיגומים בארץ נבנים בשיטה מיושנת, שאינה תואמת את המתרחש במדינות המערב. אימוץ תקן הפיגומים האירופאי זכה לכותרות רבות, לאחר אולטימטום של ההסתדרות בהשבתת המשק בשנה שעברה.

״יצויין כי הודות לשיתוף הפעולה עם כלל הגורמים, ובראשם זרוע העבודה ומינהל הבטיחות, הצלחנו להביא לרפורמה המיוחלת ולהעביר את החקיקה הנדרשת לשם כך בכנסת", אומר יצחק מויאל יו"ר הסתדרות עובדי הבנייה והתעשיות הנלוות.

״לצערי הרב, יישום הרפורמה נתקל בקשיים רבים, אשר על חלקם הצלחנו להתגבר, אולם לא על כולם. לפיכך, אני מבין את הצורך בדחייה מסוימת ביישום הרפורמה לצורך התארגנות מחדש ויישום הפתרון שגיבש המינהל. יחד עם זאת, דחייה של שנה, כפי שמבוקש בטיוטה שהופצה, היא מוגזמת ואינה נדרשת.

ככה נראה אתר עבודה בברצלונה // צילום: אבי רז

"אני לא מתעלם מהמצב שבו אנו נמצאים בימים אלה, אבל המאבק להצלת חיי אדם עולה על הכל, במיוחד לאור הסיכון שנשקף לבטיחות העובדים, כל עוד יישום הרפורמה החשובה מתעכב", כותב יצחק מויאל במכתב בהול לראש מינהל הבטיחות במשרד העבודה.

שרשרת האספקה

מחלוקת עמוקה בין מכון התקנים למשרד העבודה גרמה לדחיית התקנות החדשות. מדובר בסכנת נפשות, מאחר שהפיגומים שבהם משתמשים כיום ב–13 אלף אתרי הבנייה מחוזקים בקרשים או פרוצים אל חלל האוויר, ופועלים רבים נופלים מהם.

בערים מתקדמות בעולם – באירופה, ארה"ב, אוסטרליה והמזרח הרחוק, הפיגומים חוסמים נפילות עם מעקות מסודרים. כיום קבלנים בישראל אינם מחויבים בהתקנת פיגומים כאלה, כל עוד התקנות החדשות אינן בתוקף.

גורמים בענף מספרים שאחד הקבלנים הביא פיגומים בטיחותיים מטורקיה, אך נאלץ למכור אותם במכירת חיסול בחצי משוויים, כי לא אושר התקן להתקנתם, למרות התחייבות הממשלה.

״זו שערוריה״, אומר מויאל. ״נשכבנו על הגדר כדי לאשר את התקן, אבל עניינים טכניים בירוקרטיים לא מתקבלים על הדעת הביאו לדחייה בשנה נוספת. נעשה הכל כדי להיאבק בכך״. הוא ציין שבכוונתו לפנות למבקר המדינה בתלונה כנגד מכון התקנים, בטענה שהמכון לא עשה דבר בנושא זה שנה וחצי.

בדברי ההסבר לתקנות נכתב בין השאר כי לקראת סוף יולי ייתכן שיצרן ישראלי ראשון יקבל לידיו אישור, אך לא יהיה ביכולתו לתת מענה לכלל השוק, הנסמך כיום על כ-10 יצרנים ויבואנים.

"חשוב לציין כי אף אם יהיו גופים שבסוף חודש זה ישלימו את קבלת האישור לדגם המיוצר או מיובא על ידם, הרי שנדרשת שרשרת אספקה לכל אותם פיגומים שלגביהם ניתן אישור - ולכך יידרשו עוד שבועות רבים", נכתב.

שעירים לעזאזל

ומה עמדתם של קבלני הפיגומים עצמם? שי אסרף הוא בעל עסק לבנייה והשכרת פיגומים הפועל זה 15 שנה. "השקעתי את כל הוני ואת כל כוחי על מנת להתקיים בכבוד, וכמוני יש עוד קרוב ל-60 קבלני פיגומים בארץ. האם הגיוני שביום בהיר מקבלי ההחלטות יהפכו אותנו לשעירים לעזאזל בגלל כל האסונות ויוציאו את הפיגומים שלנו מהתקן, בלי לתת לנו פתרון ובלי לשמוע את קול זעקתנו?

"מאות משפחות מתקיימות דרכנו, והולכים פשוט להמית עליהן חרפת רעב. אני מצהיר קבל עם ועדה שהפיגומים שלנו בסדר גמור, כל עוד שומרים על החוקים ועל התקן. הפיגום האירופאי עולה לפחות פי 3 להתקנה, ואין לכך הצדקה".

פיגומים שקרסו בפתח תקווה ופצעו ארבעה פועלים // צילום: דוברות מד"א

״משרד העבודה מכיר רק בתקן הגרמני, שמבוסס על 57 בדיקות מעבדה מלאות", מסביר ערן סיב, שמייבא פיגומים לפי תקן אירופאי. "בתקן הטורקי, שגם הוא מאושר באירופה, יש 37 בדיקות מעבדה, אבל משרד העבודה אינו מאשר אותו. כלומר, כל מי שמביא פיגומים ממדינה שאינה גרמניה מסתכן בהפסד כספי. לצערי, למכון התקנים אין אפשרות לבדוק את הפיגומים בארץ, אלא רק לבחון את הבדיקות שמגיעות מחו״ל".

מי ייקח אחריות?

היקף תאונות העבודה בענף הבינוי במדינת ישראל נע סביב 12.1 הרוגים לכל 100 אלף מועסקים. שיעור זה הינו חריג הן בהשוואה לענפי משק אחרים בישראל והן בהשוואה בינלאומית.

מתברר כי במסגרת חקיקת הבטיחות הקיימת, לא ניתן משקל מספיק לאחריותו של מזמין עבודות הבנייה. משכך, נוצר מצב בו אין די תמריצים למזמין לפעול לקידום הבטיחות באתר בו מבוצעות עבורו עבודות בנייה, ולהיות מעורב יותר במניעת תאונות. 

האחריות מוטלת בעיקר על מנהל העבודה, שהינו לרוב עובד שכיר מטעמו של מבצע הבנייה ואינו שולט במשאבים הכספיים הנדרשים לשם שיפור הבטיחות. מוצע כעת לעגן אחריות על בעלי תפקידים נוספים, הקיימים ממילא באתרי הבנייה, ביניהם מנהל הפרויקט.

"לעמוד בהתחייבויות"

חזי שוורצמן, ראש מינהל הבטיחות במשרד העבודה והרווחה, מסר בתגובה:

מכון התקנים התחייב בפני ועדת הכנסת להקים מערך בדיקות לאישורי פיגומים על פי התקן הישראלי, שאושר לאחר דיונים רבים בוועדת העבודה והרווחה. לאחר התקנת התקנות ומאז ינואר 2019 קיימו נציגי זרוע העבודה וההסתדרות דיונים רבים לקדם את הנושא, ללא הצלחה מול מכון התקנים.

בחו״ל קיימים פיגומים רבים שעומדים בתקן האירופאי, עם בדיקות של מעבדות מוסמכות, היכולים לעמוד לכאורה גם בתקן הישראלי, אולם מכון התקנים לא אישר לאף יבואן או יצרן עמידה בתקן, וזאת למרות מסמכים רבים שהובאו לפניו.

מינהל הבטיחות סיפק מסמכים רבים, שמעידים על עמידת מוצרי פיגומים במבחני מעבדות בחו"ל, אבל טרם נענינו. ההצעה של מכון התקנים לפני מספר חודשים לבניית מתקן ניסוי הייתה כרוכה בעלות תקציבית ניכרת והצריכה זמן היערכות בלתי סביר של כשנתיים.

אנו חוזרים ודורשים ממכון התקנים לעמוד בהתחייבותו לבדיקה ואישור הפיגומים בשנה הקרובה, כולל אישור ייבוא פיגומים בערוץ הגרמני, כפי שאושר על ידי מכון התקנים לפני כחודשיים.

"לא מעגלים פינות"

ממכון התקנים נמסר:

מכון התקנים עורך את בדיקותיו באופן מקצועי ומוקפד לפי התקנה המאושרת, המפנה לתקן הישראלי, אשר אימץ את התקן האירופי.

מכון התקנים יצר קשר עם מעבדות באירופה על מנת לבדוק התאמה לתקן הישראלי. המכון הציע למדינה יכולות בדיקה עצמיות, הכרוכות במימון ובפרק זמן סבירים. ההשקעה הנדרשת זניחה ביחס לעלויות הטיפול בנפגעים.

מכון התקנים הגיב לכל המסמכים ועמד היטב על הפערים בהם. בדיקות במוצרים בטיחותיים נערכות בקפדנות, ויש לוודא את תוכן הבדיקה שבוצעה והאם המעבדה הזרה מוסמכת לכך. הערוץ הגרמני נראה אכן כַּנגיש ביותר, ומכון התקנים יהיה הראשון לשמוח כשספק ראשון יעמוד בדרישות הגרמניות.

אישורי דגם בלבד עלולים ליצור אשליה לקיום מערכות בטיחותיות באתרי הבנייה. יש לוודא אספקת חלקים תקינים לאורך השנים, שימוש מאושר במוצרים יד שנייה ובלאי של רכיבי המערכת. נדרשת גם מערכת אכיפה להתקנה.

אנו מציעים, כשיפור מיידי למצב כיום, לאשר בשלב ראשון פיגומים שיוכיחו מעל לכל ספק מניעת נפילות מגובה, ולהתאים לכך שינוי בתקנות.

ד"ר בני ברוש, מנהל אגף הבניין במכון התקנים אמר בתגובה לטענות: "אנחנו לא מעגלים פינות בענייני בטיחות. זו לא בירוקרטיה, אלה חיי אדם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו