עושים סדר בבלגן

בלבול וחוסר ודאות? עד שהתרגלנו למחיר למשתכן ולמתקפות ה"אינטרסנטים" של שר האוצר משה כחלון, צצה תוכנית חדשה – ששת הצעדים של שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן.

עיקרי התוכנית: עידוד הבנייה בפריפריה באמצעות מענקים והלוואות, מחיר למשתכן יימשך בפריפריה בקנה מידה מצומצם, מענקים של עד 700 אלף שקל לרכישת דירות יד שנייה בפריפריה, צמצום מס הרכישה למשקיעים, מכרזי כל המרבה במחיר באזורים היקרים והצפת המשק בעובדים זרים.

כמי שתמיד מצדדים בשולחנות עגולים, החלטנו לייצר רב-שיח מקיף בהשתתפות בכירי הענף לדיון בסוגיות המרכזיות.

אפשר כבר להספיד את תוכנית מחיר למשתכן?

זאב בילסקי יו"ר מטה הדיור היוצא: "אומנם פורסמו עקרונות התוכנית של ליצמן, אך יידרש אישור ממשלה. מחיר למשתכן תימשך איתנו עוד שנים רבות, שכן עד כה זכו כ-80 אלף זוגות צעירים בזכות לדירה במחירים מופחתים, וחייבים ללוות אותם עד שאחרון הדיירים יקבל את המפתח".

ניר מסיקה סמנכ״ל מטה הדיור הלאומי במשרד האוצר: "על כל שקל שהמדינה השקיעה במחיר למשתכן, הציבור הרוויח 3 שקלים. חשוב להרגיע את כל הזוכים המאושרים - המדינה תמשיך להיות מחויבת לעשרות אלפי הזוגות שזכו וטרם קיבלו מפתח".

דפנה הרלב מנכ״לית ובעלים אביב גרופ: "התוכנית לא הייתה נכונה, ההטבה לא הייתה שיוויונית ואיפשרה לרכוש רק דירה חדשה באזורים שלא תמיד מתאימים. התוכנית לא סיפקה מענה למשפרי דיור".

חיים מסילתי יו"ר לשכת שמאי מקרקעין: "לתוכנית מחיר למשתכן היו יתרונות רבים בסיוע לזוגות צעירים ולאוכלוסיות מוחלשות. היו גם לא מעט כשלים, אך נראה כי הוסקו המסקנות במהלך השנים וחלק מהליקויים תוקנו. אסור לשכוח שהודות לתוכנית אלפי משפחות מחוסרות דיור הצליחו לקנות דירה ולזכות בהנחה משמעותית. יש הצדקה להמשיך את התוכנית בפריפריה".

רוני מזרחי נשיא לשכת הקבלנים ובעלי קבוצת מזרחי ובניו: "נגרם נזק עצום לשוק הדיור ולמשק הישראלי, וחבל שמזמן לא הפסיקו את התוכנית. היא עלתה מיליארדים רבים והכניסה את המדינה לגירעון עמוק".

רוני בריק - יזם, יו"ר ארגון הקבלנים והבונים במחוז השרון, נשיא התאחדות בוני הארץ לשעבר: "השר משה כחלון התאהב בתוכנית מחיר למשתכן והתעקש לדבוק בה גם כשראה שהיא אינה משיגה את מטרותיה. הבעיה המרכזית של ענף הבנייה היא שאין הפקת לקחים מהעבר ואין המשכיות שמייצרת ודאות".

רון אבידן מנכ"ל חברת אזורים: "התוכנית מיצתה את עצמה. היא יצרה פערים לא סבירים וחסרי צדק בין זכאים באזור המרכז לבין מעגלים רחוקים יותר. בשנה האחרונה הציבור איבד אמון, וניתן לראות היום יותר ויותר פרויקטים שעומדים שוממים".

"הורדת מס הרכישה היא צעד חיובי אך לא מספיק" //צילום: יח"צ

מתי דב מנכ"ל קרן הריט למגורים מגוריט, המתמחה בשכירות ארוכת טווח: "התוכנית לא השיגה את יעדה. נבנו דירות באזורים בהם אין ביקוש גבוה, ולכן נותרו הרבה דירות ריקות. במקביל נוצר מחסור באזורי הביקוש. עליית מחירי הדירות לא רוסנה".

חיים קראדי מנכ"ל חברת פרשקובסקי: "סיום תוכנית מחיר למשתכן במתכונתה הנוכחית היה מתבקש, בגלל שהיא גרמה לפערים בין המרכז לפריפריה. זכאים באזור המרכז הרוויחו 800 אלף שקל, ואילו בפריפריה כ-100 אלף שקל בלבד".

נחמה בוגין שמאית מקרקעין ומשפטנית: "התוכנית הזאת הייתה פארסה מראשיתה ועשתה המון נזק לשוק. היא פגעה בהתחלות הבנייה והפכה דור שלם של צעירים למשקיעים בעל כורחם. צריך יהיה למצוא פתרונות אחרים לזוגות הצעירים, כמו השקעה גדולה יותר בדיור להשכרה ארוכת טווח, משכנתאות מסובסדות או מענקים לדירה ראשונה".

האם בנייה מואצת בפריפריה תיתן מענה אמיתי לשוק הדיור?

לירן עובדיה מנהל חטיבת נדל"ן ומוצרים בנקאיים בבנק ירושלים: "התוכנית המסתמנת נותנת מענה חלקי בלבד ביחס לקודמתה, למרות שנידרש להמתין לפרסומה במלואה. להערכתי, אין בה די כדי לפתור את מצוקת הדיור בישראל או להגדיל משמעותית את היצע הדירות".

אפרת שגב סמנכ"ל אגף מידע ומחקר בדן אנד ברדסטריט: "המעבר לפריפריה אינו בנוי רק על דיור, אלא על פתרון כולל: תעסוקה, תחבורה, חינוך ובריאות ברמה גבוהה, דברים שהיום לוקים בחסר".

יהודה כתב יו"ר ארגון הקבלנים במחוז תל אביב והמרכז, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ: "חיזוק הפריפריה הוא מהלך חכם ונכון, וטוב עושה השר שמייצר דיפרנציאציה גאוגרפית בהטבות לזכאים. עם זאת, חסר פרק משמעותי בתוכנית המתייחס לנושא ההתחדשות העירונית. למרות ההחלטה על הקצאת קרקעות משלימות, רשות מקרקעי ישראל, שמהווה חלק ממשרד השיכון, לא מקצה לכך קרקעות וכך תוקעת קידום פרויקטים".

יצחק מויאל יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות: "הפעולות שצריך לעשות היום הן אכן הגברת הבנייה בפריפריה ומתן מענקים לזוגות צעירים ולכל מי שאין בבעלותו דירה וידו אינה משגת".

שלמה גרופמן יו"ר קרן פייר: "מתבקש לנסות לעזור לזוגות צעירים לרכוש דירה ראשונה, אולם אני חושש שכמו במקרה של מחיר למשתכן, העובדה שהמענק המשמעותי יינתן בעיקר לאלה שיבחרו לרכוש דירה בפריפריה יפגע בהתחלות הבנייה באזורי הביקוש. בעלי הדירות והקבלנים יגלמו את ההנחה שיקבלו אותם זוגות במחיר הדירה המבוקש. אני לא צופה ירידה במחירי הדירות בשנים הקרובות באזורי הביקוש".

אבי רוזן מנכ"ל חברת נוה גד: "המדינה לא אמורה לסבסד קרקעות באזורי הביקוש. הממשלה חייבת להבין שללא טיפול בתשתיות - תחבורה, תעסוקה וחינוך, זוגות צעירים ימשיכו לגור במרכז".

"חשוב לקדם פרויקטים של דיור ותשתיות, //צילום: יח"צ

דרור תורן מנכ"ל אמריקה ישראל מגורים: "ההתמקדות בפריפריה מתבקשת. כאשר משחררים אקרקעות במרכז לכל המרבה במחיר, סבירות גבוהה שהמחירים יעלו בצורה משמעותית, וכמובן שהדבר יוביל בהמשך גם לעליית מחירים בפריפריה".

ארנון פרידמן מנכ"ל אשדר: "אני לא משוכנע שסבסוד גבוה לרכישת דירה יגרום לציבור לעבור לפריפריה. בהיעדר סבסוד במרכז הארץ, יתקשו מאד חסרי הדירות להגיע לדירה משלהם".

גלעד יפרח מנכ"ל חברת גלעד מאי: "כיזם שפעיל בעיקר בפריפריה הרחוקה, אני חושב שלממשלה יש מחויבות לעזור ליזמים וקבלנים להמשיך לקדם ולבנות פרויקטים דווקא באזורים המרוחקים. מדובר באזורים שבהם הסיכונים גבוהים יותר ושולי הרווח נמוכים יותר. הסיכון גדל עוד יותר בעתות משבר".

מורדי שבת מנכ"ל ICR ישראל קנדה וראם מגורים (לשעבר חברת מנרב פרויקטים): "הרציונל המרכזי הוא עזרה לאוכלוסיות המוחלשות. אם לא יוצרים ערך אמיתי לפריפריה, התוכנית תהיה כאבן שאין לה הופכין. חובה להפעיל את כל הזרועות הממשלתיות במקביל, לשם קבלת תוכנית סדורה לטווח ארוך של חמש שנים קדימה".

דפנה הרלב: "הסיוע בפריפריה צריך להיות משמעותי יותר, ולצורך כך יש לפתח תעסוקה".

ניר מסיקה: "שיווק קרקעות לכל המרבה במחיר באזורי המרכז פירושה חזרה לשיטת הספסרות בקרקע. ההבחנה בין מרכז לפריפריה עלולה לפגוע בראש ובראשונה בציבור המתגורר בערי הפריפריה וליצור פער בלתי מתקבל על הדעת בהשוואה למחירי הדירות במרכז. למענקים לרכישת דירות ללא הבחנה מצד המדינה עלולה להיות השלכה שלילית על הפריפריה".

מתי המשקיעים יחזרו לשוק?

אסי לויתין בן עמרם סמנכ"ל פיתוח עסקי בחברת דן נדל"ן: "הורדת מס הרכישה תעודד משקיעים קטנים ותסייע להנעת שוק המגורים. עם זאת, הנושא המעניין ביותר בחוק ההסדרים הוא לדעתי האפשרות לשלב 30% מגורים בפרויקטים מניבים. באופן מפתיע, המדינה מגיבה בזמן אמת ולא בדיעבד. המהלך יכול לעודד חברות ומשקיעים ולהוציא לדרך פרויקטים חדשים בתחום המניב".

יקי בריגה, בעלי חברת בריגה, המתמחה במגורי יוקרה: הורדת מס הרכישה היא צעד חיובי אך לא מספיק. יש לשלב זאת עם צמצום תהליכים מרגע תכנון הפרויקט ועד מסירת המוצר המוגמר, כמפתח להוזלת מחירי הדיור בארץ".

ניר שמול בעלי חברת שניר, המתמחה בשיווק נדל"ן: "השוק יחזור לנוע לטובת המשקיעים, שמבקשים לעזור לילדיהם ולרכוש נכס עתידי עבורם כחלק מתהליך הירושה בעודם בחיים. אלפי דירות נוספות ייכנסו לשוק ומחירי השכירות יירדו".

שלמה גרופמן: "את ההשפעה הגדולה ביותר של השבת המשקיעים נראה לדעתי בשוק דירות היוקרה, שספג מכה משמעותית מהעלאת מס הרכישה. ההשפעה לא תהיה מיידית, בשל משבר הקורונה, שאת השפעותיו נמשיך לראות לפחות בשנה הקרובה".

רוני מזרחי: "זהו בהחלט צעד בכיוון הנכון, אולם לא מספק. יש להקטין את מס הרכישה ל-2.5% להתנעת שוק הדיור. יש לבטל לאלתר את התקנה שלפיה המשקיע חייב להביא 50% מימון לדירה מהבית. פעולה זו מנעה מאות רבות של עסקאות".

רון אבידן: "חזרתם של המשקיעים לשוק באמצעות הורדת המס תוביל לעלייה במספר העסקאות ותעניק למדינה הכנסות משמעותיות שהיא כל כך צריכה כרגע. גם הזוגות הצעירים ייהנו מהמהלך, כיוון שהוא יוציא לשוק השכירות הרבה דירות ויגדיל את ההיצע באופן משמעותי".

מורדי שבת: "אני מתקנא בכלכלות אחרות שבהן אין מס רכישה. בגלל החשש לפרנסה, הזוגות הצעירים ייטו פחות לעשות עסקאות בתקופה הקרובה. דווקא עכשיו צריך לעודד את המשקיעים כדי לנתב כסף לשוק הנדל"ן ולכלכלה הריאלית, במקום בהפקת רווחי הון שלא משרתים את צרכי המשק. לו הייתי שר אוצר הייתי מוריד עוד יותר את מס הרכישה, מעלה את מס רווחי ההון וממסה את תהליך המכירה של שוק היד השנייה".

דרור תורן: " המשבר האחרון לימד את המשקיעים שהבורסות ואפיקי השקעה מוניטריים נוספים הם ספקולטיביים ולא מתאימים לכל משקיע. לעומת זאת, השקעה בנדל"ן נחשבת לבטוחה יותר ומוחשית".

דפנה הרלב: "לצעירים יש צורך בדירות להשכרה, לפיכך יש לעודד את ההיצע על ידי תוספת זכויות בנייה ללא היטל השבחה בבנייה להשכרה. הפחתת מס רכישה נדרשת על מנת לעודד את הרכישה".

מרצ׳לו אינצ'ליני המנכ"ל והבעלים של חברת פרנצ'י נדל"ן, המתמחה בייצוג תושבי חוץ ועולים חדשים: "צריך להבין שהמשקיעים הזרים הם חלק ממעגל הכולל משפחות שלמות, הורים וילדים, כמו גם שכנים וחברים. הרצון שלהם הוא לשמר את המסגרת הקהילתית ולהמשיך לגור בסמיכות אחד לשני, גם אם מדובר בכמה דירות באותו בניין או באותו פרויקט".

איך ישפיע משבר הקורונה על שוק הדיור?

ד"ר ברנרד רסקין מנכ"ל רי/מקס: "אני צופה האטה בהתחלות הבנייה עקב אי הוודאות הכלכלית. אני לא צופה שיפור בהיצע אלא הידרדרות של המצב".

זאב בילסקי: "המשק נמצא בטלטלה עקב הקורונה. חשוב מאוד להמשיך להגדיר את שוק הדיור והנדל"ן כחיוני ולקדם ככל שניתן פרוייקטים של דיור ותשתיות. מוסדות התכנון והרישוי ברמה הארצית והמקומית נדרשים להמשיך לפעול בהילוך גבוה".

ארנון פרידמן: "בחודשי הסגר נרשמה ירידה משמעותית במכירת הדירות ובהתחלות הבנייה. הביקוש לדירות לא ירד, להיפך. חזרתם ארצה של ישראלים רבים והגידול בעליית יהודי העולם צפויה להגדיל את אוכלוסיית המדינה ואת הביקוש לדירות".

ניסים בריח מנכ"ל משותף של חברת נווה העיר: "בצד של היזמים בהחלט מורגש אי שקט. עוד מוקדם לומר מה יהיו נזקי המגפה".

חיים מסילתי: "משבר הקורונה לא טלטל את שוק הנדל"ן. השוק נותר יציב ורואים גם עליית מחירים, אומנם מינורית אבל היא יכולה להמחיש שהשוק פעיל".

מורדי שבת: "אנשים עדיין לא מבינים את עוצמת המשבר. זהו משבר ריאלי ופיננסי כאחד, ותוך חצי שנה נרגיש אותו. הסקטורים השונים חייבים להזרים כסף, כדי שהקטר לא ייעצר. היציבות התעסוקתית של זוגות צעירים נפגעה, היכולת שלהם לרכוש דירות נפגעה, וצריך לעזור להם".

רון אבידן: יש פגיעה עקיפה בזוגות הצעירים בשל עיכוב משמעותי בהוצאת מכרזים ובתהליכי רישום ובירוקרטיה. גם כך נכנסנו למשבר עם היצע דירות נמוך, והמשבר רק מעמיק את המחסור. יהיו פחות דירות, פחות הזדמנויות ובסופו של דבר הזוגות הצעירים ירגישו את זה בכיס – גם במחירי הדירות וגם במחירי השכירות".

יקי בריגה: "נקווה שמשבר הקורונה יעבור במהרה. בכל אופן, משבר של שנתיים-שלוש לא משפיע על שוק הדיור, שעובד בגלים ארוכים יותר של עשור לפחות. המשק הישראלי יחזור לאיתנו ולמחירים גבוהים".

ניר מסיקה: "מטה הדיור הלאומי פעל רבות בתקופת המשבר: איפשרנו את פעילות מוסדות התכנון באמצעות ישיבות זום, תוכנית מחיר למשתכן המשיכה לפעול תחת מגבלות משרד הבריאות. שמרתי על קשר ישיר עם בנק ישראל ועם הנהלות הבנקים, על מנת להבטיח כי האשראי לליווי יזמים ולמשכנתאות לזוכים יימשך כסדרו".

ורד צרפתי זבולון סמנכ"לית בחברת צרפתי שמעון: "טוב יעשה שר האוצר אם אכן יפעל להפחתת מס הרכישה למשקיעים. כתוצאה מיציאת המשקיעים מהשוק, היצע הדירות להשכרה ירד ומחירי השכירות עלו בהתאמה. אני מאמינה שצעד זה יתרום לריסון מחירי השכירות ויסייע להגדלת היקפי הפעילות בענף הנדל"ן, שמהווה את אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים".

לירן עובדיה: "משבר הקורונה יצר אי-ודאות ונסיבות שלא הכרנו קודם. הגידול המהותי באבטלה לצד עובדים רבים הנמצאים בחל"ת עלולים להשפיע במידה מסוימת על הביקוש לרכישת דירות. מנגד, עצירת שיווק הקרקעות במסגרת תוכנית מחיר למשתכן וההמתנה לחידוש שיווק הקרקעות על פי מדיניות הדיור המסתמנת של הממשלה החדשה, צפויים לייצר פחות דירות לשיווק בשנתיים-שלוש הקרובות.

"על פי הפעילות הנוכחית שאנו רואים בתחום המשכנתאות ובמכירת דירות חדשות בפרויקטים שבבנייה, ניכר כי הפעילות חזרה לנתוני השגרה אך עדיין תנאי אי-הוודאות קיימים ומוקדם מדי להשליך מכך על העתיד".

האם המחירים צפויים לרדת?

חיים מסילתי: "נראה שמגמת היציבות תלווה אותנו גם בהמשך השנה. אני מרשה לעצמי לומר שייתכן ונראה עלייה במחירים. כך גם בנושא מחירי השכירות, שעלולים לטפס ב-5 עד 10% בשנה הקרובה".

ברנרד רסקין: "אני צופה עלייה חד-ספרתית במחירי קנייה ומכירה ועלייה חד ספרתית ואפילו דו-ספרתית באזורים מסוימים במחירי השכירות. היום אנחנו משלמים את המחיר על המדיניות של השנים האחרונות שהרחיקה משקיעים".

דפנה הרלב: "במהלך השנה אני לא צופה עליית מחירים. חשוב מאוד לעודד התחלות בנייה, כדי שבעתיד לא יהיה מחסור בדירות".

אבי רוזן: "מחירי הדירות לא צפויים לרדת, היות שיש ירידה בהתחלות הבנייה וביציאת פרויקטים חדשים לדרך וההיצע הולך וקטן. מחירי השכירות יישארו גם הם יציבים. אנשים צריכים קורת גג והביקוש לא נעלם".

איציק מויאל: "המחירים ימשיכו לעלות כל עוד הממשלה לא עושה את הצעדים המתבקשים וחסר היצע דירות מול ביקוש. המחסור בדירות כל כך גדול שגם ירידת הביקוש כתוצאה מהמשבר אינה מספיקה להורדת מחירים".

רוני מזרחי: "מחירי הדיור צפויים להיות מתודלקים כלפי מעלה, במיוחד במרכז. אינני רואה לצערי מצב בו שכר הדירה יירד. להערכתי הוא אף יזנק ביתר שאת בשנה-שנתיים הקרובות, בעיקר באיזורי הביקוש".

מורדי שבת: "הנבואה ניתנה לשוטים, אבל אני אופטימי. אני מרגיש שיש מכירות, אבל גם אמביוולנטי למה שצפוי בשנה הקרובה. אני חושב שבתוך סקטור הנדל"ן מי שהכי פחות ייפגע זה עולם הדיור. תהיה לו עדנה, המשקיעים יחזרו. אנשים תמיד יזדקקו לקורת גג".

רון אבידן: כרגע נראה שכל עוד הקורונה איתנו מחירי הדיור יישארו יציבים. מרבית היזמים מוכרים בקצב טוב, אך הם ערים למצוקה הכלכלית של הציבור ומבינים שזו לא העת להעלות מחירים. אם מסתכלים קצת יותר רחוק, העובדה שיש בעיית היצע עמוקה ובמקביל סביבת הריבית נותרת נמוכה, עלולה להוביל לעליית מחירים".

חיים קראדי: "אני סבור שתהיה עלייה במחירי הדירות בעיקר באזור המרכז, שם מלאי הקרקעות הולך ואוזל. גם שוק השכירות יחווה עליות מחירים, שכן אין פתרון כולל בשוק זה".

ארנון פרידמן: "אם המצב הכלכלי לא ישתפר בשנה הקרובה, קצב המכירות יהיה איטי ובצד זה תהיה ירידה בהתחלות הבנייה. כשהמצב הכלכלי יתאושש, הביקוש הכבוש לדירות יתפרץ, היצע הדירות הזמינות יהיה נמוך והלחץ לעליית מחירים יהיה גבוה".

ניסים בריח: "להערכתי, אם המצב יישאר זהה גם במחצית השנייה של 2020, מחירי הדירות יעלו כיוון שקצב שיווק הקרקעות הואט בשנה וחצי האחרונות ומלאי הדירות יצטמצם בהתאם. עם זאת, מחירי השכירות יישארו יציבים בעקבות אי-הוודאות והרצון לקנות דירות".

יש לכם טיפ לקידום ענף הבנייה?

איל הנדלר יו"ר קבוצת כנען, המתמחה בתחום ההתחדשות העירונית: "כבר מתחילת כהונתו ליצמן צריך לשים דגש על קידום מאסיבי של תוכניות התחדשות עירונית, בעיקר מתחמים של פינוי-בינוי".

רוני כהן מנכ"ל אלדר שיווק: "יש לגבש תוכנית זכאות שלא תלויה בהגרלה ולהעניק לזכאים הלוואות בערבות מדינה בסדר גודל של 30-40% משווי הנכס. מוכרחים לשחרר כמה שיותר קרקעות באופן מהיר באזורי הביקוש".

חיים קראדי: "לקצר את הבירוקרטיה. מרגע שמחליטים לקדם תוכנית עד שהבניין נבנה לעתים חולפות 20 שנה".

שלמה גרופמן: "ראשית, הורדת אחוז המיסוי על שוק הדיור, שמגיע כיום לכ-60% מערך הדירה. שנית, הסרת חסמים לתכנון ושיווק קרקעות".

מתי דב: "ברגע שהמדינה תעודד בנייה להשכרה היא תגדיל את התחלות הבנייה ואת היצע הדירות. אנשים יוכלו לגור במקומות שמתאימים לצרכיהם, ובמקביל תרוסן עליית המחירים".

רוני מזרחי: "הייתי מגדיל באופן מיידי את זכויות הבנייה לקבלנים ב-30% בכל הפרויקטים החדשים באזורי הביקוש במרכז הארץ ומחייב אותם לשווק 30% מהדירות במחירים מוזלים. זה יהיה מצב של win-win".

רון אבידן: "משך הזמן שלוקח להוציא לפועל מתחמים של התחדשות עירונית נע בין 5 ל-10 שנים. אם יטפלו בחסמים הבירוקרטיים שקיימים היום בתחום, ניתן יהיה לפתור את בעיית היצע הדירות של מדינת ישראל".

אבי רוזן: לוקח זמן רב עד שתוכניות בניין עיר מאושרות. תהליכי הוצאת היתרי הבנייה גם הם ארוכים מאוד. ככל שיטפלו בחסמי הבירוקרטיה מחד ובתוספת כוח אדם לענף הבנייה מאידך, כך שוק הדיור יוכל לעמוד באתגרים הניצבים בפניו".

ניר שמול: "דיור ציבורי בכל בניין יהיה תנאי לקבל היתר בנייה ולהגדלת מספר יחידות הדיור בכל בניין חדש. הרווח החברתי מהמפגש בין האוכלוסייה החזקה לאוכלוסייה שזקוקה לדיור ציבורי יהיה אינטגרציה אמיתית".

חיים מסילתי: "הרבה מאוד פרויקטים מעוכבים בשל ויכוח בין היזם לרשות על גובה היטל ההשבחה. הייתי מציע לליצמן לאפשר ליזמים לשלם בשלב הראשון את הסכום שאינו שנוי במחלוקת, כדי שהיזם יוכל לקבל היתר בנייה, להמשיך להתדיין מול הרשות על גובה ההיטל ולשלם בסוף בהתאם להחלטה של השמאי המכריע. כך יימנע מצב שפרויקטים נתקעים תקופות ארוכות".

ארנון פרידמן: "שוק הדיור ימשיך לסבול מפער בין היצע נמוך לביקוש גבוה במרכז הארץ. כאשר הממשלה תשכיל לעודד התחדשות עירונית באזורי הביקוש על ידי מתן תמריצים לרשויות המקומיות, ניתן יהיה להגדיל את ההיצע במקום שהכי חשוב להגדיל אותו".

לירון פרי מנכ"ל פרי נדל"ן: "אם המשרד יצליח לייצר ודאות בשוק ושיתוף פעולה עם הקבלנים, הם יבנו ויגדילו את היצע הדירות. פעילות רגולטורית שתפגע ביזמים, תטיל עליהם גזירות ותפחית את רווחיהם תגרום לירידה בהתחלות הבנייה ותפגע בסופו של יום ברוכשי הדירות. השר ליצמן, שתף פעולה בניגוד לקודמך עם היזמים והקבלנים, והם יבנו את הדירות שהמשק צריך".