"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הלמות יצליחו לנצח את הקורונה?
לפי מחקר של אוניברסיטת אוקספורד ומכונים בבריטניה, בעל החיים הצליח לפתח נוגדנים שהצליחו לתקוף את הקורונה • הניסוי צפוי להתחיל בקרוב
צילום: אי.פי.איי - ארכיון // התקווה לחיסון תגיע ממקור לא צפוי?

הלמות יצליחו לנצח את הקורונה?

לפי מחקר של אוניברסיטת אוקספורד ומכונים בבריטניה, בעל החיים הצליח לפתח נוגדנים שהצליחו לתקוף את הקורונה • הניסוי צפוי להתחיל בקרוב

אסף גולן
, עודכן

האם התקווה לחיסון לקורונה תגיע מלמות? אפשרות כזו עולהממחקר משותףשנערך על ידי אוניברסיטת אוקספורד, מכון רוזלינד פרנקלין ומכון אור היהלום (Diamond Light Source and Public Health England) לבריאות הציבור בבריטניה.

התגלית מתבססת על תופעת שייחודית ללמות, לגמלים ולאלפקות שהיא ייצור טבעי של ננו-נוגדנים במקוםנוגדנים רגילים. בעלי החיים האלו מייצרים נגד מחלות לא את הנוגדנים הרגילים שגוף האדם מייצר, אלא קבוצה אחרת של נוגדנים קטנים.

כעת החוקרים שהדביקו את הלמות בווירוס גילו כי הן פיתחו שלושה ננו-נוגדנים ייחודיים שתוקפים בצורה חריפה את הקרס שדרכו הנגיף נתפס בתאים האנושיים. החוקרים הנדסו את הננו-נוגדנים האלו במעבדה וחיברו אותם יחד עם נוגדן אנושי והתברר שהפעולה שלהם תקפה את הקורונה.

לדברי פרופסור ג'יימס נייסמית', מנהל מכון רוזלינד פרנקלין ופרופסור לביולוגיה מבנית באוניברסיטת אוקספורד "יש לננו-נוגדנים את אותה פעולה שיש לפלזמה שאנו לוקחים מאנשים שהבריאו מהקורונה ומייצרים ממנה תרופה לאנשים שהגיבו בצורה קשה למחלה. אלא שבעוד שאת הפלזמה צריך למקד ולהתאים לחולה ספציפי, כאן פיתחנותרופה דומהשתקפה את הווירוס בכמה צורות שלא אפשרו לו להמשיך ולהתפתח".

המחקר החדש נעשה בתוך 12 שבועות בלבד וכעת הצוות המורחב והמשותף מתכונן לניסויים קליניים ראשוניים. פרופסור ריי אוונס, מאוניברסיטת אוקספורד אומר כי "זו דוגמה לכמה חשוב שצוותים גדולים ישתפו פעולה. רשמנו תוך מספר שבועות התקדמות ענקית ובתוך ימים נתחיל בניסויים פרה קליניים שידחפו את המחקר בתחום קדימה".

המחקר מתבסס על נוגדנים שפותחו אצל "פיפי", למה מאוניברסיטת רידינג שהוזרקו לה חלקי וירוס לא מסוכנים. מתברר שהחיה פיתחה ננו-נוגדנים נוספים חדשים מאלו שכבר זוהו דבר שיאפשר לייצרקוקטייל נרחבשל נוגדנים נגד הקורונה שבסופו של דבר יוזרקו לחולים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...