"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחקר חדש זיהה נוגדנים לקורונה

המחקר מציג דרך אפשרית למנוע חיבור בין הנגיף לתאים האנושיים באמצעות נוגדנים שנמצאו בדמם של מחלימים • הגילוי עשוי לשמש כבסיס לחיסון בעתיד

,עודכן
צילום: יוסי זליגר - אילוסטרציה // הפעילות של הנוגדנים יכולה לשמש יסוד לתרופה שתשכפל אותם

מגפת הקורונה ממשיכה להתפשט בעולם, ואיתה המאמצים למצוא תרופה או חיסון שיעצור את שרשרת ההדבקה ואת הנזקים שמחוללת המחלה לגוף. מחקר חדש שהתפרסם באתר science, מתאר שיטה אפשרית לחסימת ההדבקה בנגיף ובסיס ראשוני לחיסון טוב נגדו.

החוקרים בחנו את השיטה שבה הווירוס נקשר לתאי הגוף האנושי ומצאו כי התהליך נעשה בין חלבון במעטפת הווירוס שנקרא RBD, לבין ACE2 - קולטן בתאים האנושיים. במסגרת המחקר, נבדק כיצד ניתן למנוע את החיבור הזה והאם יש נוגדנים בדם של המחלימים מקורונה שמבצעים בדיוק את הליך המניעה הזה.

בחינה מדוקדקת של כלל הנוגדנים בדמם של אנשים שהבריאו מהווירוס, אכן מצאה שני סוגים שנקשרים אל מעטפת הנגיף, בדיוק אל ה-RBD, ומונעים ממנה להיקשר אל גופו של האדם. מדובר בשני נוגדנים שונים שמבצעים פעולות מניעה אחרות של החיבור בין הווירוס לתא האנושי. שני הנוגדנים, B38 ו-H4, מנעו בצורות שונות את האפשרות ליצירת חיבור, או היתלות הקרס של הווירוס, בתא האנושי.

עוד בנושא:

• אופטימיות במכון הביולוגי: תוצאות חיוביות לחיסון נגד קורונה

• מומחה: "וירוס הקורונה יעלם גם בלי חיסון"

• ישראל חתמה על הסכם עם חברת התרופות מודרנה לרכישת חיסונים נגד קורונה

בשלב הבא הוזרקו הנוגדנים האלו לעכברים שעברו הנדסה גנטית למערכת חיסונית הדומה לבני אדם, כשבמקביל ניתנה התמיסה ללא הנוגדנים לקבוצת ביקורת אחרת. התוצאות היו משמעותיות והראו ירידה דרמטית בכמות הווירוס בדם העכברים עם הנוגדנים. כמו כן, הם לא סבלו מבצקות בריאות ונזקים אחרים שהווירוס גורם.

החשיבות של הגילוי היא כפולה, מכיוון ששני הנוגדנים המדוברים מונעים מהווירוס להיצמד אל התאים בשתי צורות שונות, כלומר כל אחד מהנוגדנים מונע נקודת התחברות אחרת. למעשה, יצירת תרופה עם שילוב של שני הנוגדנים האלה יכולה לפעול באופן חזק ורחב נגד הווירוס.

החוקרים ציינו כי הבנה של צורת הפעילות של הנוגדנים יכולה גם לשמש יסוד לתרופה שתשכפל אותם במעבדה וגם אולי בסיס למציאת שיטה לחיסון, שבה אפשר יהיה ללמד את הגוף להגיע לייצור עצמי של הנוגדנים הללו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר