"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחקר: נוגדני הקורונה מתחסלים במהירות

מחקר חדש של קינגס קולג' בלונדון קובע כי אחוז הנוגדנים בדם יורד דרמטית לאחר 3 חודשים • "ייתכן שבכל שנה אנשים יצטרכו לקבל שני חיסונים"

,עודכן
בדיקת נוגדנים - בדיקה סרולוגית // צילום: אי.אף.פי

מחקר חדש שפרסמה לאחרונה אוניברסיטת קינגס קולג'בלונדון, מחזק את המידע המצטבר על כך שככל הנראה לא ניתן לפתח חסינות עדר נגד וירוס הקורונה, וכי אנשים עלולים לחלות בווירוס שוב ושוב.

החוקרים ערכו בדיקות דם לכ-90 רופאים ואחיות בשירות הציבורי הבריטי, וכמו כן למספר חולים שכולם נדבקו בנגיף ופיתחו מחלה ברמות שונות. הממצאים הראו כי אחרי שלושה חודשים מרגע ההחלמה, אחוז הנוגדנים בדם שלוחמים בווירוס ירד בצורה דרמטית, כשהקיטון עמד על פי 23 פחות מאשר בשיא המחלה. רק בקרב 17 אחוזים מהנבדקים נותרה רמה גבוהה של נוגדנים אחרי שלושה חודשים.

"אנשים מפתחים בעת המחלה נוגדנים לווירוס, אבל היכולות האלו הולכות ודועכות לאורך זמן, כשקנה המידה הוא כמה היית חולה בהתחלה", אומרת המחברת הראשית של המחקר, ד"ר קייטי דורס, מקינגס קולג'. החוקרת הוסיפה כי "היה והנתונים האלו יוכחו שוב כנכונים, הרי שכל רעיון חסינות העדר לא קיים בכלל. וירוס הקורונה יתנהג כמו כל המחלות העונתיות, ויצטרכו לקבל חיסון כל שנה מחדש כדי להתמודד עימו. ייתכן גם שבכל שנה אנשים יצטרכו לקבל שתי מנות", ציינה ד"ר דורס.

בדיקת נוגדנים - בדיקה סרולוגית // צילום: אי.אף.פי
בדיקת נוגדנים - בדיקה סרולוגית // צילום: אי.אף.פי

עוד בנושא:

מחקר חדש קובע: "אין חסינות עדר"

מחקר חדש זיהה נוגדנים לקורונה

מחקר: נגיף הקורונה יכול לחדור ולהתרבות במוח

מחקר טוען: מוטציה הפכה את הקורונה למדבקת יותר

בנוסף, החוקרת אמרה כי מדובר במחקר ראשוני, שלא עבר עדיין בחינה וביקורת עמיתים, אך הוא מקבל חיזוק ממחקר שערכה אוניברסיטת אוקספורד, שערכה ניסוי דומה על קופי מקוק שנחשפו לווירוס. הקופים אומנם פיתחו חיסון לווירוס הקורונה, אבל הוא היה חלקי. רמת הנוגדנים הייתה ברמה נמוכה מהנוגדנים שאדם צריך כדי לא להידבק, ולכן הם יכלו להעביר את המחלה הלאה, אם כי על פי רוב הם לא חלו בה בעצמם ברמה קשה.

חוקר נוסף במחקר, הפרופסור סטיוארט ניל, ציין גם הוא חסינות העדר אינה מובטחת בכל הקשור לנגיף הקורונה ואמר: "למעשה, יכול להיות שיש כאן דפוס שיזכיר את השפעת. זה חשוב מאוד, כי אם כך, אז כל הצעירים שרוצים להידבק כדי לייצר חסינות עדר, מסכנים את עצמם. הם מסתכנים כי הווירוס יחזור כל שנה, ואין בכלל דרך להימנע מהמחלה, שגם לה יש היבטים קשים. למעשה גם אם נדבקת, אתה לא בטוח ואתה יכול לפתח מחלת ריאות קשה כתוצאה מהנגיף בשנה הבאה".

פרופסור רובין שאטוק, מאימפריאל קולג' בלונדון התייחס לסוגית חסינות העדר בריאיוןברשת סקיי ניוז, ואמר: צריך לדעת שאין כרגע באמת הוכחה לכך שיימצא חיסון טוב, וגם לא ברור בכלל איזה סוג של חיסון יצליח לייצר עמידות לאורך זמן". אך יחד עם זאת, פרופ' שאטוק אמר כי "גם אם נחלה כל שנה, עדיין יהיה לגוף זיכרון כיצד להילחם בנגיף. בכל מקרה, אם נרצה חיסון, הוא יצטרך שלא להתבסס על הנוגדנים של, הגוף כי אלו נעלמים לאורך הזמן".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר