"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בחג המולד, מתחת לאף של הצרפתים

המכ"מ שעף למים והתחבולה שהרדימה את השכנים • 50 שנה לאחר המבצע שבו ישראל "גנבה" ספינות קרב צרפתיות - מפקד אח"י סופה משחזר את הגבורה

,עודכן
צילום ארכיון: אי.אף.פי

"הים היה נורא. אני לא זוכר ים כזה בחיים שלי. הגלים הגיעו לשישה־שבעה מטרים. בצורה נורמלית אתה לא עושה דברים כאלו. אבל אז הדר החליט - יוצאים לדרך", נזכר תא"ל (מיל') אריה רונה, מפקד אוניית חיל הים סופה דאז, ברגעים הדרמטיים שלפני יציאת ספינות שרבורג מהמספנה הצרפתית בדרך לישראל.

היו אלו הימים האחרונים של שנת 1969, בדיוק לפני 50 שנה, ויחסי ישראל עם צרפת עלו על שרטון, תרתי משמע. צרפת, בראשות הנשיא שארל דה גול, הטילה אמברגו נשק על ישראל, וחמש ספינות שהיו אמורות להצטרף לחיל הים נתקעו בנמל שרבורג. רונה, אז סרן צעיר, נשלח לפקד על אח"י סופה, כשבפועל פיקד על כל הספינות הישראליות במספנה.

החודשים עברו, ובישראל הלכה והתגבשה החלטה - לחלץ את הספינות במבצע סודי, שכונה "מבצע נועה". הם גיבשו סיפור כיסוי על מכירת הספינות לאיש עסקים, וכך הצליחו להוציא את הספינות מהמעגן המאובטח למספנה האזרחית.

עוד בנושא:

מה חיפשו בכירים אמריקנים ברבנות הצבאית?

מעורר השראה: כך הובא למנוחות ניצול פרל הרבור

דרישה: צדק היסטורי לגיבור הגוש

תיעוד נדיר: המנדט הבריטי נגד גאולה כהן

"עשרה ימים לפני המבצע הודיעו לי מה קורה, והתחלנו בהכנות להפלגה ארוכה", משחזר רונה. המבצע דרש תחבולות יוצאות דופן: "היה צריך לחמם את המנועים, ולכן הפעלנו אותם כל לילה כדי להרגיל את התושבים לרעש". שלושה ימים לפני המבצע הגיעו שאר הצוותים של הספינות, 100 איש, והצטרפו ל־60 שכבר היו בצרפת. "לא היינו על מדים, כולנו לבשנו אזרחי. אף אחד לא יכול היה לדעת שאנחנו חיילים".

וכך הגיע ליל 24 בדצמבר, חג המולד. ספינתו של רונה, אח"י סופה, נקבעה כספינת הפיקוד, ומפקד המבצע, אל"מ הדר קמחי, החל לבחון את האפשרות לצאת לדרך. "הים היה קשה מאוד. נקבע שאנחנו יוצאים בחצות, אבל הדר לא קיבל החלטה. עבדנו על מפות מזג האוויר עד שתיים וחצי לפנות בוקר, ואז הבנו שיש סיכוי שזה ישתפר. מפקד המבצע קבע - יוצאים לדרך".

אריה רונה

רונה אומר כי "הדר קיבל החלטה מאוד אמיצה. בים אתה נלחם לא רק באויבים - אלא גם בים עצמו". וכך, כשצרפת חגגה את חג המולד בבתים המחוממים, יצאו חמש הספינות למסע לחיפה. "על אחת הספינות התקינו מכ"ם זמני, ואחרי שעה הוא עף למים. במפתיע הספינה שלי החזיקה מעמד בלי תקלות". ב־31 בדצמבר נכנסו הספינות לנמל חיפה.

המשמעות של המבצע היתה קריטית: במלחמת יום הכיפורים חיל הים עמד במשימתו באופן מושלם ושמר על נתיבי השיט פתוחים. אח"י חנית ואח"י געש, שתיים מהספינות שחולצו, השתתפו בקרב לטקיה, קרב טילי הים־ים הראשון בהיסטוריה.

ביום רביעי הקרוב יתקיים בחיפה ערב מורשת לציון יובל לספינות הסער ומילוט הספינות משרבורג. שם גם יוקרן לראשונה בישראל הסרט "שרבורג/חיפה - סיפורן של ספינות" שהופק עבור הטלוויזיה הצרפתית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר