אפילו אם אתם לא מכירים את השם "אליה רוסיליו", את המילים והלחנים שלו מדינה שלמה בהחלט מכירה ומזמזמת כבר תקופה. וגם אם אתם לא חלק מטרפת עומר אדם, קשה להאמין שטרם נחשפתם ל-"שני משוגעים", הלהיט הגדול ביותר של הזמר, ויציאה מבית אותו רוסיליו. אולי הסינגל החדש שלו, "מישהו שבר לי את הלב", שיוצא היום (ג'), יהפוך אותו מאחד שכותב שירים לאייל גולן, ליאור נרקיס, רמי קלינשטיין וכאמור עומר אדם, לאמן שמופיע על במות בזכות עצמו. דברים משוגעים יותר קרו.
"אף פעם לא רציתי במיוחד להופיע", הוא אומר בעודו חוזר מסשן באולפן עם שירי מימון, ועד כאן ניים דרופינג להפעם. כמעט. "לפני בערך שנה ישבתי עם עברי לידר הוא אמר לי 'שמע אתה צריך לשיר את השירים שלך. אתה שר יפה'. אבל אני לא ווקאליסט. יש ווקאליסטים כמו (הראל) סקעת או עומר, ששרים נורא בגדול. וכאלה שהם פחות, אבל יש עניין של הבעה ורגש, ואיך שאתה מעביר את המילים".
• גנץ אצל אופירה וברקו: "ראש הממשלה הבא?"
• או מיי גאד: כך נראית היום ג'אניס מ"חברים"
• 25 שנה ל"חברים": פרויקט מיוחד
איך אתה מול קהל? זה עולם שונה לגמרי מכתיבה לאחרים.
"אני מופיע מעולה. הפעם הראשונה שהופעתי בתור זמר הייתה ב'זאפה' עם מירי מסיקה. היא שאלה אותי אם אני מתרגש, והאמת היא שממש לא התרגשתי, כי אני יודע שאני שר את השירים שלי ויהיה בסדר".
לא בטוח. לא כל כותב שירים מצליח כשמדברים על מעבר לקדמת הבמה.
"אני לא מתעסק בזה, כי אני מאמין שמה שאתה חושב זה מה שקורה לך. גם בכתיבה אני משתדל לא להתרכז בזה, אלא להתמקד במטרה. אני לא איזה טיפוס מתמסכן. מה שיהיה יהיה. אבל אני מאמין שהקהל יאהב אותי, כי לשיר זה הרבה מעבר לשירה. זו איזושהי כריזמה, דמות ועניין ושרואים אותו עליך. אני מאמין שיש לי מקום מכובד שם".
תבצע בהופעות גם את "שני משוגעים"?
"בסקיצה המקורית שלי, לא זו שעומר שר בה, לא חשבתי בכלל שזה כזה שיר יפה. חשבתי שהוא סבבה וחרשתי עליו באוטו. אבל כשעומר שר את זה הבנתי שזה להיט. הוא הכניס את עצמו ואת האמת שלו לדבר הזה, וזה עבד. אז בוודאי, בטח שאשיר אותו. אבל זה יהיה בגרסה שלי".
כרגע החיים מחייכים עבור רוסיליו, 26. כבר כמעט שנה שהוא לא עובד כפקיד קבלה ומתפרנס אך ורק ממוזיקה, בעיקר משירים שכתב לאחרים. אבל החיוך הזה של החיים לא תמיד היה שם, עבור מי שנולד בחיפה לזוג הורים שנחשבו לכאלה בהגדרה בלבד. בפועל, ההזנחה אותה חווה כילד לאמא ואבא מכורים לסמים הייתה קשה כל כך, עד כי בגיל חמש נלקח מהוריו על ידי שירותי הרווחה ודודתו גידלה אותו. בכיתה א' הוא כבר נזרק מבית הספר לאחר שרדף אחרי מורה עם סכין, ואלמלא המוזיקה, אליה נחשף בשנות העשרה שלו, אפשר כמעט בוודאות לקבוע כי השם "אליה רוסיליו" היה מוכר לכם בעיקר ממדורי הפלילים.
"הייתי ילד אלים, לא ידעתי איך מתנהגים", הוא מספר. "באתי מבית הרוס, הייתי מרביץ לילדים. זה עדיין לא מצדיק את זה שהעיפו אותי מבית ספר. בעיניי זה מזעזע לעשות כזה דבר לילד. בכלל, מערכת החינוך היא מדרג של ציונים. יש ילדים א' וילדים ב'. ברור שהרגשתי בקבוצה השנייה, אבל ילד שקשה לו לשבת בכיתה וללמוד לא צריך לקבל יחס שונה מילד שדברים הולכים לו יותר בקלות. זה עניין של סבלנות וגישה. אבל אני גם מבין שעם 40 ילדים בכיתה זה קצת קשה".
אתה מתרחק מסמים בגלל חוויות הילדות שלך?
"ברור, אני מבין מה ההשלכות של הדבר הזה. הרגשתי את זה בצורה הכי כואבת. תחשוב שיש הורים שאהבו את הסמים יותר מהילד שלהם. מה יכול להיות יותר חשוב מהילד שלך, שתתרכז בו במקום? זה טיפה מעורר אצלי רחמים. כי אני חושב שבן אדם נורמלי היה בוחר בילד שלו. כנראה שזו מחלה שקשה לנצח אותה, והמחלה הזה לקחה את אבא שלי לפני שבע שנים. האמת היא שזה פספוס, כי הוא היה בן אדם חכם. היה לו תואר בפסיכולוגיה וגיליתי את זה רק אחרי שהוא נפטר. לא ידעתי את זה, כי הוא פשוט עבר מכלא לכלא".
יש בך כעס כלפי ההורים שלך?
לא, אין בי כעס. בעיקר עצוב לי בשבילם, שהם לא זכו לגדל ילדים בצורה נורמלית, ושהם הביאו את החיים שלהם למצב הזה. אם אבא שלי היה רואה איפה אני נמצא היום ומה אני עושה, זה היה יכול להיות יפה".
עם אבא שלך היית בקשר עד מותו, אבל עם אמא שלך לא. למה, בעצם?
"לא ניסיתי יותר מדי כי הדודים שלי, יפה ויוסי, הם ההורים שלי. זה לא שלא רציתי לפגוש אותה, זה פחות מעסיק אותי. אני גם במקום כזה בחיים שלי שאני לא יודע מה זה יכול לעשות לנפש שלי".
היא לא ניסתה ליצור קשר עם השנים?
"היו פעמים שהיא ניסתה, אבל זה מפחיד אותי. מגיל 7 לא ראיתי אותה עד השבעה של אבא שלי, והדיאלוג בינינו היה מוזר. בטח לא הרגיש כמו אמא ובן. היא הייתה נורא אמוציונלית ומאוד התרגשה לראות אותי, אבל זו אישה שבזמנו לא ראיתי 14 שנה. אני לא יודע איך מתייחסים לזה".
View this post on InstagramMay 29, 2019 at 4:59am PDT
בקרוב הוא גם יעזוב את בית דודתו בראשון לציון ויעבור למושב יד רמב"ם – בעיקר כי לתל אביב הוא מעדיף לא להתקרב . ולרוסיליו, שמתגלה כאדם דעתן שלא מפחיד לתת את משנתו בשלל נושאים שהוא בקיא בהם, יש גם הסבר שקשה להתווכח איתו.
"אם יש עיר שאני שונא מאוד זה תל אביב. עקרונית אני מתנגד לעיר הזו", הוא אומר. "בני גילי גרים שם ומשלמים מלא כסף סתם. 7,000 שקל בחודש, על מה? ב-7,000 שקל בראשל"צ אני יכול להביא קומה ראשונה עם גינה וג'קוזי. חבל על הכסף. זה גם לא מתחשב באנשים שבאים לבקר אותי, כשאין להם איפה לחנות. זו עיר ששואבת לך את הכסף. אין שיר אחד שכתבתי שקשור בתל אביב, אחד! 'שני משוגעים' מתרחש בין רמת גן לחדרה, איפה שסתיו (בגר, שכתב והלחין איתו את השיר. ע.פ) גר. יש משהו בחבר'ה הצעירים שאני מכיר, שאני לא מבין מה הם רוצים מהעיר הזו. כל המהות שלה לא נכונה. אני מניח שאם אנשים גרים בה יש שם קסם מסוים שאני לא יכול לקחת ממנה, אבל אני פשוט לא הטיפוס של עיר, צפיפות, רעש. זה גדול עלי. יש המון ביקוש שם, אנשים מעלים מחירי שכר דירה ועל מה? חדר קטן ומסריח".
נראה שיש לך אנטי שהוא מעבר לעניין הכלכלי.
"ברור. אני בן אדם שמאוד אכפת לו ממה שקורה במדינה, אדם פוליטי מאוד. האהבה השנייה שלי היא פוליטיקה. הייתי אמור להתבאס על הבחירות השניות, כי זו מכה וגניבת כספי ציבור, אבל אני דווקא נורא נהנה מכל המטעמים שהם זורקים שם. אתה גם לא צריך לתפוס איזושהי עמדה פוליטית בשביל להבין איך הדברים האלה עובדים. אני לא מבין איך אנשים קונים את זה. פוליטיקאים מדברים בחרוזים, בסיסמאות, דואגים להגיד כמה המתחרה שמולם חרא של בן אדם. בוא תגיד איך אתה תורם לי, להורים, לחברים".
מפה לשם, עם כל ההבנה בפוליטיקה, מצא עצמו אליה במרכזה של סערה פוליטית. או לפחות פוליטיקלי-קורקטית. בשיר "בחורים טובים" שכתב לעומר אדם, מופיעה השורה "גילינו בתאילנד שהבנות לא בדיוק בנות". לתמונה נכנסה הקהילה הלהט"בית, אשר האשימה את השיר בטרנסופוביה. "יצאו לפני כן כמה שירים שאומרים דברים דומים אבל זה לא הזיז לאף אחד. כנראה שכשלום חנוך או עברי לידר שרים את זה, אז אין בעיה (לידר בשיר "מרי לנצח" ושלום עם השורה "זה לא גברת זה אדון". ע.פ). כשכתבתי את זה אפילו לא חשבתי יותר מדי. זה משהו שיצא, זה לא ששלחתי לעומר ואמרתי לו 'וואו, תראה איזו שורה'. זו אמנות, אמנות מעוררת איזשהו שיח".
הבנת על מה הייתה המהומה? אתה נזהר מאז בכתיבה שלך?
"אני ממש לא נזהר, חס וחלילה. שני דברים כאבו לי: הראשון הוא שהשורה הזו בלעה את כל השיר, כי יש שם שורות אחרות ופתאום הן נהיו לא רלוונטיות כי הכל התרכז בשורה הזו. ודבר שני שהפריע לי הוא שאנשים נפגעו. אבל אני יודע בתוך עצמי שבאמת לא הייתה לי כוונה לפגוע באף אחד. אני מקווה שהשיח הזה נתן גיבוי למי שצריך מהקהילה, והם גם קיבלו על זה המון אהדה בתקשורת. לא ידעתי שהשורה הזו חלילה תעליב מישהו. שבוע לפני כן הייתה מחאה של קהילת הלהט"ב וכתבתי סטטוס מאוד נוקב בנושא. חשבתי שזה ביזיון שהחבר'ה האלה משלמים מיסים והולכים צבא, אבל עושים להם את המוות בשביל להביא ילדים. מהמקום שלי, אני בן להורים סטרייטים אבל נרקומנים. ראיתי איך הראל סקעת ובן הזוג שלו מתנהגים עם הילד, ותאמין לי שזה הרבה יותר ממה שאני קיבלתי. הילד הזה מקבל אהבה מכל מכיוון. אז זה שההורים שלי סטרייטים אומר שקיבלתי חינוך יותר טוב? סטרייטיות זו לא ערובה להורות טובה".
View this post on InstagramApr 4, 2019 at 10:39am PDT
ואם מדברים על אהבה, עד לא מזמן היה רוסיליו מאורס לבחורה בשם סתיו שמש, מוזיקאית, אבל זה הסתיים. "היא הבחורות הכי מקסימות ומוכשרות שפגשתי בחיים שלי. זה כבר לא יקרה איתה, אבל אם אני כבר בוחר להתייחס לזה, למרות שזה נורא אישי, אומר – ולא בקטע של להשאר פוליטי, שהיא אחת הבחורות המוכשרות והמדהימות שהכרתי בחיי. אני באמת מקווה שיהיה לה טוב".
לפחות הפרידה נתנה חומר לשיר או שניים?
"זה לא מביא חומר, זה סתם נותן כאב לב. אני לא בקטע של לב שבור".
• אופירה לא נחה: "אמון זה כמו נייר"
• גילי נגד אופירה: "אני נגעל ממך"
• אופירה ואייל גולן: הציטוטים הגדולים
• "לינץ' ושקרים": דנית ואליאב מתפוצצים ברשת
• שחר מ"מאסטר שף": "אני טעם נרכש"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו