שלושה חודשים איפשר ראש הממשלה למערכת הפוליטית לדבר על כל נושא שבעולם: דת ומדינה, תמלילי חקירות ואפילו ניסיון קצר להחיות את פרשת הצוללות. שלושה חודשים שבהם היה נדמה שהוא הולך ומאבד את זה. ליברמן, גנץ ולפיד, ואפילו אהוד ברק הצליחו לתת את הטון - והליכוד, תחת המתקפה, מצא את עצמו מגיב ומתגונן.
כל זה נגמר השבוע. בזה אחר זה שלף נתניהו את הנושאים שעליהם הוא מתכוון ללכת לקלפי, ושבועיים לפני הבחירות, המאני־טיים, מוצאים את עצמם יריביו נשרכים אחריו בלי אפשרות תזוזה של מילימטר מסדר היום שמכתיב להם נתניהו. זה התחיל במצלמות - ימים ארוכים של טרלול מוחלט על נושא איזוטרי וחסר חשיבות בעיני הציבור הכללי, אבל הסחף שיצר וההתנגדות ההזויה של השמאל סיפקו את הסחורה מעבר למצופה. זה נמשך בהודעה שלשום על הגרעין האיראני, שדי היה בעיסוק האינטנסיבי בשאלה האם מדובר בספין או אולי נתניהו פוגע בביטחון כשהוא חושף את הסודות כדי, שוב, להשליט את סדר יומו על השיח.
וזה הגיע אתמול להבטחת הבחירות המשמעותית ביותר עד כה - החלת הריבונות על בקעת הירדן, שהציתה שוב ויכוח מימין ומשמאל, אולם את המטרה העיקרית, סיפוח סדר היום - היא השיגה.
אולם מה שלא הצליחו יריביו הפוליטיים הצליחו ארגוני הטרור מרצועת עזה. פעם נוספת הוכח כי מוגלה שלא הוצאת עד הסוף, תישאר להציק ולהכאיב עוד ימים רבים. המראה של נתניהו מסולק מהבמה באולם באשדוד על ידי מאבטחיו למקום מוגן, בעוד שיתר הנוכחים צריכים איכשהו להימלט בכוחות עצמם, פגעה בחגיגות הסיפוח ותרדוף אותו לא מעט. כשזה קורה בזמן הקריטי של הקמפיין, זה יכול להיות הרסני.
עמוק בקונצנזוס
בקעת הירדן היא אזור בקונצנזוס. סיפוחה או לפחות השארתה מבחינה ביטחונית בידיים ישראליות נמצאת בתוכניות המדיניות של כל המפלגות מכחול לבן ועד עוצמה יהודית. אבל העובדה שעד כה אף ממשלה לא עשתה זאת מעניקה להכרזה אמש חשיבות מיוחדת. אם אכן תתממש ההבטחה, יהיה זה המהלך המדיני המשמעותי ביותר מאז שנות התשעים ועם אפשרות להתפתחויות חיוביות נוספות בעתיד. החשש של ועד יישובי השומרון ושל גורמים אחרים בימין, שראו אתמול יותר את תשעים אחוז הכוס הריקה, כלומר את השטח שלא יסופח מאשר את עשרת האחוזים המלאים, מוצדק ומובן. עם זאת, בממשלות ליכוד, ובכללם ממשלות נתניהו, סיפוח כלשהו בכלל לא עמד על הפרק. עד אתמול.
לפני הבחירות הקודמות הפטיר נתניהו כמה משפטים כאגב אורחא על כוונתו לספח. היה זה כשראש הממשלה מצא את עצמו מנהל קמפיין עם יד קשורה מאחורי הגב, ועם חשש להישאר ללא קואליציה כשהבית היהודי והימין החדש בסכנת נפילה. הפעם נתניהו משוחרר לחלוטין. ימינה בראשות שקד לא נמצאת בטווח הסכנה וקמפיין שתיית הקולות החל במלוא המרץ. נתניהו לא צריך את שקד, בנט וחבריהם עם עשרה מנדטים, ומבחינתו הם יכולים לסיים גם עם שבעה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו