1947- מכתב הסטטוס קוו
ראש הסוכנות היהודית דוד בן גוריון שולח מכתב לאגודת ישראל ובו הוא קובע את ה"סטטוס קוו", בענייני דת ומדינה. אותן מילים שיהפכו עם הזמן למקוללות ונרדפות. שבת יהיה יום המנוחה השבועי, מטבחי המוסדות הממלכתיים ישמרו על כשרות, תישמר מסגרת משפטית יחידה לענייני נישואים וגירושים, תהיה אוטונומיה מלאה לכל הזרמים בחינוך ונקבע מינימום של לימודי חובה במקצועות כגון עברית, היסטוריה ומדעים. שבעים שנה עברו, הוויכוחים בנושאים אלו עדיין קיים.
1950- מיהו יהודי?
הכנסת חוקקה את חוק השבות, שקובע כי כל יהודי זכאי לעלות לישראל אך לא קובע מיהו יהודי. שר הפנים ישראל בר-יהודה הנחה לרשום כיהודי כל ילד שהוריו מבקשים לרשום אותו כך, מה שגרם למשבר שבעקבותיו פרשה המפד"ל מהקואליציה. בן גוריון פנה ל"חכמי ישראל" ואלו תמכו בקריטריון ההלכתי. רק בדצמבר 1959 קבע שר הפנים חיים משה שפירא כי יהודי הוא רק מי שהינו בן לאם יהודייה או שהתגייר כהלכה.
1952 -עגלה מלאה ועגלה ריקה נפגשות
דוד בן גוריון והחזון איש, המנהיג החילוני והמנהיג החרדי, נפגשו במה שמסמל עד היום את עומק המורכבות ביחסי דת ומדינה. ראש הממשלה ביקש להתייעץ עם הרב הקשיש בשאלה כיצד יהודים דתיים ולא דתיים יחיו יחד בארץ בלי להתפוצץ מבפנים. החזון איש השיב לו כי "אנחנו היהודים הדתיים משולים לגמל הטעון משא – יש עלינו עול של הרבה מאוד מצוות. אתם צריכים לפנות לנו את הדרך". בתגובה אמר בן גוריון כי יישוב הארץ הינו מצווה. "מצוות ההגנה על החיים אינה מצווה? ומה שעושים הבחורים שאתם כל כך מתנגדים להם, והם יושבים על הגבולות ושומרים עליכם, האין זו מצווה?", תהה בן גוריון.
בן גוריון // צילום: PAUL GOLDMAN
1965- פרשת פסילת רישומה של רינה איתני כיהודייה
באמצע שנות ה-60, לאחר שנבחרה למועצת נצרת עילית מטעם מפלגת השלטון מפא"י, התברר למשרד הפנים שרינה איתני אינה יהודייה מכיוון שאמא אינה כזו. לכן נפסל רישומה כיהודייה. הפרשה עוררה סערה ציבורית שהגיעה לכנסת ולממשלה. נציגי מפלגתה דרשו להכיר בה כיהודייה, ומנגד סירבו נציגי המפלגות להסכים לכך. לבסוף בחרה איתני להתגייר וכך הסתיימה הפרשה".
1960 - פרשת יוסל'ה שוחמכר
סערה עצומה פרצה במדינה. סבו החרדי של יוסל'ה בן ה-8 סירב להחזיר אותו להוריו בשל אורח חייהם החילוני, ולכן החליט להחביא אותו בארץ, ואף להבריח אותו לחוץ לארץ. בשל הסערה הציבורית התערב המוסד בנושא, ולאחר מבצע מורכב הוחזר הילד להוריו. הפרשה הגבירה מאוד את הקיטוב בין חרדים לחילונים בישראל.
1969 - רשות השידור החלה לשדר בשבת
מליאת רשות השידור החליטה להרחיב את שעות השידור היומיות, ולהתחיל לשדר שבעה ימים בשבוע. במסגרת המשא ומתן להרכבת הממשלה, לאחר הבחירות לכנסת השביעית, דרשו נציגי המפלגות להקפיא את פתיחת השידורים המתוכננים בליל שבת. בסופו של דבר החליטה ראש הממשלה גולדה מאיר להיענות באופן זמני לדרישת הדתיים והקפיאה את השידור בליל שבת. בעקבות עתירה לבג"ץ הוחלט לאפשר שידורים בכל ימות השבוע.
צילום: מירי צחי
1972 - פסק דין האח והאחות
בית דין רבני מיוחד, בראשות הרב הראשי שלמה גורן, טיהר את האחים חנוך ומרים לנגר מחשד לממזרות. אמם הייתה נשואה לספק גר ולאחר שנפרדה ממנו ללא גט היא התחתנה עם בעל שני - אביהם של האחים. אם הבעל הראשון התגייר כדין, הרי שהילדים הינם ממזרים אך אם הוא אינו נחשב כגר, האם מעולם לא נחשבה לנשואה על פי ההלכה. רכב מיוחד וחשאי טיהר את האח והאחות ממזרותם והפך החלטות קודמות בנושא. המהלך הביא לזעם כבד בציבור החרדי ולהרחבת הקרע בין ציבור זה לרבנות הראשית.
1984 - פרשת קולנוע היכל
דב תבורי, ראש העיר הנבחר של פתח תקווה, הבטיח לפתוח את אולם הקולנוע בעיר בשבת בצורה חוקית – דרך שינוי חוק העזר העירוני. רבני העיר הובילו בתגובה אלפים להפגנות, והסכסוך הגיע לכנסת. רה"מ שמעון פרס ביקש מתבורי להגיע לפשרה. באחת ההפגנות נעצר אחד מרבני העיר, ובמקביל אסרה המשטרה על קיום הפגנות נוספות. הנושא הגיע לבג"ץ, שהתיר הפגנות בודדות, אך המוחים המשיכו בניגוד לחוק. רק לאחר שלוש שנים הפסיקו ההפגנות.
1988 - הפגנות בר אילן
רחוב בר אילן שימש באותם שנים ככביש המרכזי לשכונות הצפוניות של ירושלים, אך מכיוון שהוא חוצה שכונות חרדיות, דרשו החרדים לחסום את התנועה בו בשבתות. המאבק גרר הפגנות המוניות וסוערות, שנמשכו שנים ארוכות ושכללו מעשי אלימות קשים. הנושא עורר הדים רבים בציבור הישראלי, והעסיק מוסדות שלטוניים שונים במשך כ-20 שנה. עם הזמן נפתחו כבישים חדשים שעקפו את הכביש, והוא ירד מגדולתו, ובמקביל הנושא ירד מסדר היום הציבורי.
1990- נאום השפנים והחזירים
הרב שך, מנהיג החרדים הליטאים, נשא נאום מכונן בהיכל יד אליהו, שבו הביע ביקורת חריפה על מפלגת המערך והקיבוצים. "לא יודעים מה זה יום כיפור, שבת או מקווה. מגדלים שפנים וחזירים. ניתקו את עצמם מכל העבר שלנו ומבקשים תורה חדשה", האשים. הרב מלובביץ יצא בתגובה להגנת החילונים: "התפיסה היהודית היא ש'ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא'", הדגיש וכינה את החילונים תינוקות שנשבו. לנאום הייתה משמעות פוליטית - העיתוי, באמצע "התרגיל המסריח", גרמה לכך שש"ס סירבה להצטרף לממשלה בראשות שמעון פרס וכך קמה ממשלה צרה ברשות יצחק שמיר.
הרב שך בנאום ההיסטורי // צילום: משה שי
1999 - בג"ץ או בד"ץ
בציבור החרדי התעורר זעם לאחר שבבית המשפט התקבלו שלוש החלטות - קביעה שהפטור הגורף משירות בצה"ל לבני ישיבות אינו חוקי, שחלוקת רכוש בתביעת גירושים תיעשה על פי חוקי הכנסת ולא על פי ההלכה וכן החלטות שחייבו את המועצות הדתיות לאפשר לנציגי הרפורמים להצטרף אליהם. התגובה של החרדים הייתה "הפגנת החצי מיליון" נגד בית המשפט העליון, אותה ארגנו האדמו"ר מגור, דרך נציגו - מנחם פרוש. בפועל התאספו בכניסה לירושלים כ-350 אלף מפגינים והיא נחשבת כד היום כאחת הגדולות והמשמעותיות שהיו בציבור החרדי.
2000 - אמנת גביזון מדן
פרופ' רות גביזון והרב יעקב מדן חיברו אמנה בנושאי דת ומדינה - מסמך יסוד שמקיף את כל נקודות המחלוקת בין דתיים לחילונים והציע הצעות קונטקרטיות להסדרת היחסים. לאחר שנתיים של עבודה פורסמה האמנה, שכללה מגוון נושאים רחב - גיור, כשרות, חוק השבות, תפילה בכותל המערבי ועוד, במסמך בן 300 עמודים. האמנה לא התקבלה עד היום כמסמך מחייב, אך רבים עדיין רואים אותה כאבן דרך ביחסי הדת והמדינה.
2004 - ההפגנות מול כביש חוצה ישראל
במהלך עבודות בכביש 6 התגלו בסמוך לקיבוץ רגבים מערות קבורה. "אתרא קדישא" ו"האגודה למניעת חילול קברים" החלו למחות נגד מה שנחשב בעיניהם חילול הקברים, ומאות חרדים ניסו למנוע את המשך העבודות. הקיצונים אף התקשרו לבכירים ואיימו עליהם ברצח ותקפו מנהלים בחברת "דרך ארץ". לבסוף הוחלט להסיט את תוואי הכביש במספר מטרים, אך הנזק היה כ-150 מיליון שקל. באותו הזמן נערכו מחאות גם על גילוי קברים במקומות נוספים בעת בניית בניינים, סלילת כבישים ואפילו הקמת בתי חולים.
תוואי הכביש הוסט בשל המחאות // צילום: מישל דוט קום
2009- הפגנות נטורי קרתא בחניון קרתא
ראש עיריית ירושלים ניר ברקת הורה על פתיחת חניות ספרא - החניון העירוני, בשבת, כדי לאפשר חניה לאלפי מבקרים שסבלו ממצוקת חניה קשה. לאחר הפגנה קשה התפשר ברקת, סגר את החניון אך אישר את פתיחת חניון קרתא, הסמוך לעיר העתיקה. בהפגנות קשות שהתקיימו לבשו אלפי ילדים שק ומפגינים ניסו לשכב מתחת לגלגלי מכוניות. עשרות שוטרים נפצעו בעימותים ואברך אחד נדרס.
2009 - בג"ץ עמנואל
שופטי בית המשפט העליון קיבלו טענה בדבר אפליה על בסיס עדתי נגד תלמידות מזרחיות בבית הספר היסודי לבנות בית יעקב ביישוב עמנואל. הציבור החרדי התנגד באופן עז לפסק הדין וההורים, כולל המזרחים, סירבו לשלוח את בנותיהם לבית הספר, מה שהוביל לקנסות ומאסר בפועל. לאחר הפגנות ענק הושגה פשרה בין הצדדים, שהביאה לשחרור ההורים ממאסר ולפתיחת בית ספר נפרד לבנות המגמה החסידית.
2014 - הפגנת החרדים נגד חוק הגיוס
מאות אלפי חרדים, בראשות מנהיגי המגזר, מחו נגד הצעת חוק שגובשה בוועדת שקד ושנועדה לחייב חלק מבחורי הישיבות והאברכים להתגייס לצה"ל. במקביל להפגנה הגדולה שהתקיימה בירושלים, התקיימו הפגנות נוספות בריכוזי חרדים בעולם. עשרה ימים לאחר ההפגנה אושרו בכנסת ברוב גדול החוקים שעסקו בגיוס בני הישיבות לצה"ל.
הפגנה נגד הגיוס בבני ברק // צילום: גדעון מרקוביץ'
2015 - תחבורה ציבורית בשבת
מספר יוזמות שמו להם למטרה לספק שירותי תחבורה בסופו השבוע. מיזם התחבורה השיתופית "שבוס" התחיל להפעיל שירות במסלול ודמי נסיעה קבועים, ובמקביל נעשתה דרישה להגדיל את מספר הקווים שמופעלים בשבת. עם זאת, שר התחבורה ישראל כץ הבהיר כי הסטטוס קוו יישאר על כנו.
2016 - מתווה הכותל
במסגרת הסכם פשרה, הוחלט כי תוקם רחבה שוויונית בחלק הדרומי של הכותל המערבי, שבה יוכלו הזרמים הלא אורתודוקסים, כמו גם אלו שמעוניינים לקיים תפילה משותפת, להתפלל יחד. המתווה אושר בינואר 2016, אך בלחץ המפלגות החרדיות חזרה בה, מה שהוביל למשבר כבד עם יהדות ארצות הברית. עד עתה לא נמצא פתרון למשבר.
2017 – עבודות הרכבת בשבת
חברי הכנסת החרדים זעמו על כך שנעשות עבודות על הרכבת בשבת, ומנגד ברכבת ישראל טענו כי מדובר בעבודות שחובה לקיים אותם. המחאה אף הובילה להתפטרותו של שר הבריאות יעקב ליצמן, ולאחר מכן למינויו מחדש כסגן שר הבריאות עם סמכויות נרחבות.
2018 – משבר הגיוס
משבר קואליציוני גדול התרחש כתוצאה מחוק גיוס של המפלגות החרדיות. האחרונים ביקשו לעגן בחוק את אי התגייסותם של חרדים, ומנגד במפלגות שונות אמרו כי יסרבו להצביע לו. בתום מספר ימים, בהם נרשם איום ממשי בבחירות, הצליחו הצדדים להגיע להסכמות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו