"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
בתיה"ס הדמוקרטיים בתחתית הזכאות לבגרות
התיכונים מדשדשים מאחור ביחס לבחינות הדגל • בחלק מהמקרים הם בתחתית הרשימה ביישוביהם • בוגרים מספרים ל"שישבת" שמצאו עצמם בלי כלים בלמידה למבחנים
בית הספר הדמוקרטי בכפר סבא // צילום: יהושע יוסף

בתיה"ס הדמוקרטיים בתחתית הזכאות לבגרות

התיכונים מדשדשים מאחור ביחס לבחינות הדגל • בחלק מהמקרים הם בתחתית הרשימה ביישוביהם • בוגרים מספרים ל"שישבת" שמצאו עצמם בלי כלים בלמידה למבחנים

,עודכן

לקראת פתיחת שנת הלימודים, מעלה בדיקת "שישבת" כי התיכונים הדמוקרטיים מדשדשים מאחור בכל הקשור לזכאות לבגרות, וברבים מהמקרים מצויים בתחתית הרשימה, ביחס ליתר מוסדות החינוך ביישובם.

כך, למשל, בתיכון הדמוקרטי בחדרה, בית הספר הראשון שהוקם בארץ במודל חינוכי זה, רק 18.9 אחוזים מהתלמידים היו זכאים לבגרות, נכון לשנת 2018, לעומת 70 אחוזים בממוצע הכלל־ארצי. בתיכון גבעול שבחדרה, תיכון דמוקרטי שהוקם בשנת 2006, אחוזי הזכאות לבגרות הם מזעריים ועומדים על חמישה בלבד. כך, מבין עשרת התיכונים בעיר (לא כולל מסגרות חינוך לנוער בסיכון) שני התיכונים הדמוקרטיים ממוקמים בתחתית הרשימה.

בתיכון הדמוקרטי בכפר סבא עומד אחוז הזכאות על 48.7, והוא הנמוך ביותר בין עשר מסגרות החינוך התיכוניות בעיר, למעט מסגרות לנוער בסיכון. ברוב התיכונים בכפר סבא שיעורי הזכאות לבגרות נעים סביב 90 אחוזים.

בית הספר הדמוקרטי במודיעין־מכבים־רעות (66.7% של זכאים לבגרות) והדמוקרטי בקריית אונו (57.9%) קרובים יותר לממוצע הכלל־ארצי, אך גם הם ממוקמים אחרונים בין התיכונים בכל אחד מהיישובים. בתיכון שבילים בפרדס חנה־כרכור אחוזי הזכאות הם 44.4, הנמוכים ביותר בין שלוש המסגרות ביישוב. בתיכון הפתוח הדמוקרטי בתל אביב 61.1% זכאות לבגרות, מהנתונים הנמוכים בעיר.

עוד בנושא:

חוזרים ללימודים עם "ישראל היום"

התחזית: יותר תלמידים יהודים, פחות תלמידים ערבים

מצלמות בגנים? התמריץ הכספי לא אושר

בלי לשבור את הראש: מתכונים לארוחת עשר

מורים? אל תפרסמו תמונות ברשתות החברתיות

החינוך הדמוקרטי הוא מהמודלים החינוכיים הייחודיים, הגדולים והמשפיעים בישראל. מאז שנת 1987 הוקמו בארץ 39 בתי ספר דמוקרטיים, כאלטרנטיבה לחינוך הממלכתי הקיים. 28 מהם הוקמו כבתי ספר מוכרים, אך לא רשמיים, כך שלצד תקצוב משרד החינוך, נגבה מההורים שכר לימוד גבוה ביותר, שהאמיר עד לכ־14 אלף שקלים בשנה.

בוגרים של בתי ספר דמוקרטים סיפרו ל"שישבת" כי לצד יתרונות רבים ומשמעותיים בחינוך הדמוקרטי, הם מצאו עצמם חסרי כלים להתמודד עם דרישות מערכת החינוך, החל מדגש רופף על בחינות הבגרות, היעדר ידע כיצד ללמוד למבחנים ועד לאי למידת מקצועות מסוימים כלל, חלקם מקצועות ליבה.

לא מעט מתלמידי בתי הספר הדמוקרטיים בוחרים לעבור ללמוד בתיכון רגיל, כדי להבטיח לעצמם תעודת בגרות, ובחלקם נדרשים לעבור מבחני התאמה או להיעזר בשיעורים פרטיים, אפילו במקצועות כמו היסטוריה, ספרות ותנ"ך.

עוד עולה כי במרוצת השנים, בתי הספר הדמוקרטיים הפכו למפלט עבור ילדים שנופלים בין הכיסאות במערכת החינוך הרגילה, שלא נותנת להם מענה, אף לקשיים שכיחים כהפרעות קשב וריכוז ולקויות למידה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו