קצת שקט! מבצע ארצי נגד הרעש

 שתי ערים מרכזיות, חיפה ותל אביב, יצאו השבוע לפני 70 שנים במבצעים עירוניים להגברת השקט בתחומן: ראשית הוגבל השימוש בצופרי המכוניות, וכרוזים שהודבקו על לוחות מודעות הודיעו: "כל נהגי כלי הרכב נתבעים בזאת לחדול מלהשתמש בצופר בתחומי העיר, שכן הצופר מערער את העצבים, מפריע את המנוחה וחלקו רב בתאונות הדרכים!"

העיריות הוסיפו שעל פי בדיקת מחלקת התחבורה, הולכי הרגל הם שגורמים לנהגים להשתמש שוב ושוב בצופרי מכוניותיהם, כיוון שאינם מקפידים על השימוש במעברי החצייה כנדרש, ובנוסף הולכים לעיתים בשולי הכביש ולא על המדרכה. כרוזים נוספים שהופצו דרשו מהולכי הרגל "לשים לב להוראות הליכה מסודרת על המדרכה בלבד! נגד אלה שלא ישתפו פעולה ניאלץ להשתמש בחוקים הגוררים משפטים ועונשים".

יוזמת עיריות חיפה ותל אביב התפשטה גם לערים אחרות בארץ, ולהן הצטרפה גם הדרישה לשמור על השקט בשעות המנוחה שבין שתיים לארבע, בתקופה שבה רוב בתי העסק נסגרו בשעות הצהריים, ובעליהם הלכו לביתם ל"שלאף שטונדה" (שנת צהריים). שלטים הדורשים שקט בצהריים החלו להיתלות על חזיתות בתים רבים ובגנים ציבוריים, ואף שידורי קול ישראל הצטרפו בהודעה שפורסמה בשעות הצהריים (ולעיתים אף שולבה במהדורות החדשות): "אנו מבקשים מכל המאזינים להנמיך את קול המַקלט, לבל תופרע מנוחת השכנים".

בכתבה גדולה שפורסמה בעיתון מעריב ב־14 ביוני 1949, צוין בין השאר: "אנו סובלים מלא פחות מתריסר סדיסטים אקוסטיים, בהם מוכרי העיתונים, רעשי אגזוז (צינור מפלט) המכוניות, צעקות ה'אלטע זאכן', קולות המוזיקה הרמים הבוקעים מרמקולי בתי הקפה ועוד. נגד כל אלה נדרשות הרשויות לפעול בכל חומרת הדין, למען החזרת שלוות הנפש שלה זכאי האזרח".

1949, כרזה לשקט בתל אביב צילום באדיבות הארכיון הציוני המרכזי

שיא חדש: חובבי רדיו ישראלים יצרו קשר "עם מאה מדינות"

בהודעה שנמסרה ב־10 ביוני 1949 על ידי איגוד חובבי הרדיו בישראל, נמסר ש"סוף סוף הצליח חובב רדיו ישראלי לשבור שיא ארצי ולהגיע לסך התקשרויות עם 100 מדינות, איים ואזורים גיאוגרפיים שונים בעולם". 

השיא המדובר הושג על ידי חובב רדיו מתל אביב בשם ראובן מינסטירסקי, והוא נכנס לתוקף אחרי שהארגון העולמי של חובבי הרדיו שלח את האישור למשרדי האיגוד בארץ. השיא הארצי הקודם עמד על 83 התקשרויות, והחזיק בו יוסף דיוויס מחיפה. 

שלטונות המנדט הבריטי אסרו על ישראלים לעסוק בחובבות רדיו, והענף החל להתפתח רק אחרי עזיבת האנגלים את הארץ, עם כ־500 ישראלים שהגישו בקשות - שאושרו מייד. 

חשיבות פעילותם של חובבי הרדיו בישראל היתה גדולה בתקופה שבה אמצעי התקשורת עם חו"ל היו דלים: חובבי רדיו ישראלים סייעו ליצירת קשר בין משפחות בארץ לקרוביהן בחו"ל, וזאת באמצעות עמיתים חובבי רדיו בארצות העולם, שדרכם העבירו וקיבלו במהירות הודעות משפחתיות חשובות.

שמחה גדולה נוספת התפשטה בקרב חובבי הרדיו בישראל כאשר הגיע לארץ, בתקופה זאת לפני 70 שנים, מטען גדול של ציוד לחובבות רדיו, בנוסף לתחנת שידור מרכזית שנועדה לצורכי לימוד, משלוח שאורגן כתרומה עבור חברי האיגוד הישראלי על ידי עמיתים יהודים בארה"ב.

כיום עדיין פעילים בישראל כ־1,000 חובבי רדיו, המשמרים את המסורת ה"ישנה", למרות עידן האינטרנט. 

* תודה לאברי דותן, מזכיר אגודת חובבי הרדיו בישראל, על הסיוע

חובב רדיו עם מכשיריו, 1950 צילום: 1950 Do Photographers

במצוותו של הרבי: נוסד כפר חב"ד

ב־9 ביוני 1949 נערך טקס העלייה לקרקע של כפר חב"ד, אחרי ששבועות ספורים קודם לכן, באישון לילה, פלשה קבוצה של כ־70 משפחות עולים מקרב חסידי חב"ד לבתים הנטושים של הכפר הערבי ספריא, ששכן בסמוך לבית דגן ומחנה צריפין, מקום מושבו של כפר חב"ד היום.

היתה זו יוזמה של האדמו"ר השישי של חסידות חב"ד, רבי יוסף יצחק שניאורסון, שדגל בהקמת יישוב חקלאי בארץ ישראל, ואף קבע שמיקומו יהיה במרכז הארץ. הפלישה לספריא התבצעה אחרי שבמשך זמן התדיינו אנשי חב"ד עם ראשי הסוכנות וארגון הג'וינט, אך ללא הצלחה. 

מיד אחרי הפלישה וההתמקמות בבתים הנטושים פתחו אנשי חב"ד במשא ומתן מחודש עם הסוכנות, שבסופו אישר ראש מחלקת ההתיישבות, לוי אשכול, מכסת התיישבות בכפר של 100 משפחות, בתוספת התחייבות לאספקת ציוד חקלאי ותקציב שנתי של 26 אלף לירות. בעקבות ההסכמות כיבדו את אנשי חב"ד בטקס העלייה לקרקע, בנוסף לאשכול, גם שר הפנים, הבריאות והעלייה, משה חיים שפירא, ושר הדתות, הרב יהודה לייב מימון. 

בסמוך לטקס שלח הרבי מלובביץ' למתיישבים ספר תורה ואיגרת, שבה נאמר: "בראשית התיישבותכם בארץ הקדושה עליכם להתכונן היטב ולדעת כי ההשגחה העליונה הביאה אתכם ואת בני ביתכם לארץ אשר עיני ה' אלוקינו שמה, מראשית השנה ועד אחרית שנה".

אנשי כפר חב"ד מתחילים בעיבוד אדמות, 1949 צילום: זולטן קלוגר, לע"מ

תקציב המדינה הראשון: 37 מיליון לירות

השבוע לפני 70 שנים אישרה הממשלה את התקציב הראשון של מדינת ישראל, לאחר שמאז הקמת המדינה אושרו מדי פעם תקציבים ארעיים בלבד. התקציב, כך נמסר, יכוסה ממסים ישירים על הכנסה, וממסים עקיפים כגון מס מותרות, מס על הדלק, מכס על יבוא ועוד. שר האוצר, אליעזר קפלן, מסר ש"בימים הקרובים תכריז הממשלה על שלושה סוגי מסים חדשים שיושתו על האזרחים, וכמו כן צפויים גם המשרדים הממשלתיים לתרום את חלקם במסגרת התקציב החדש, בדרך של קיצוץ בתקציביהם".

"רכבת תחתית - בקרוב"

ב־13 ביוני 1949 כינס שר התחבורה, דוד רמז, מסיבת עיתונאים שבה הכריז: "בקרוב תצטרף תל אביב למתקדמות שבערי העולם". הוא סיפר שזה עתה "נחתם הסכם עם חברה זרה שתשקיע כשלושה מיליון לירות בהקמת רכבת תחתית, שלא רק תשרת את תושבי העיר אלא גם תחבר את תל אביב עם קווי הרכבות בכל רחבי הארץ".

לכנסת נגמרו נושאי הדיון

ב־12 ביוני 1949 פיזר יו"ר הכנסת, יוסף שפרינצק, את ישיבתה אחרי 45 דקות בלבד. הסיבה: לא נותרו נושאים לדיון. לפני פיזור הישיבה הודיע היו"ר שפרינצק: "מדי שבוע אנו מחויבים לקיים חמש ישיבות, אולם לאחרונה איני מצליח לסכם סדר יום ראוי לחלק מהישיבות. טוב יהיה אם החברים ישנסו מותניים, יקדמו חקיקה ראויה ויתנו לפעילות הבית תוקף ומשמעות".

מרפסת האורחים בשדה התעופה לוד

שיא בשדה התעופה לוד

משדה התעופה לוד נמסר שבשעות הבוקר של 14 ביוני 1949 "נשבר שיא של לא פחות משש המראות של אווירונים שהגיעו לנמל בשעות הלילה, ויצאו ממנו עם שחר אחרי שטופלו בידי צוותי הקרקע בנמל. מכאן טסו האווירונים לכל פינות העולם, כשהם לוקחים עימם 270 נוסעים".

טקס ממלכתי ראשון לנספי השואה  

השבוע לפני 70 שנים הובא לארץ בטיסה ישירה מווינה שבאוסטריה ארון קבורה ובו 30 כדי אפר, שסימלו את אפרם של 65 אלף יהודי אוסטריה שנספו בשואה. משדה התעופה לוד (בצילום) הועבר הארון לבית הכנסת המרכזי ברחוב אלנבי בתל אביב, ומשם נעה פמליית הארון, בליווי שרי הממשלה, ברחובות העיר, לעיני מאות אלפי מתגודדים לאורך המדרכות. מסע ההלוויה הסתיים בבית הקברות סנהדריה בירושלים, שם נטמנו הכדים.

יש לכם תמונות או מזכרות מימיה הראשונים של המדינה? כיתבו לנו: shishabat@israelhayom.co.il

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו