"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

רישיון הנוטריון נשלל מעו"ד לקוי ראייה

אין רחמים: עורך הדין עתר למחוזי נגד משרד המשפטים, שחזר בו מהענקת הרישיון בנימוק: "עבודתו דורשת זיהוי פיזי" • המשרד: "העתירה נבחנת"

,עודכן
משרד המשפטים // צילום ארכיון: אורן בן חקון // משרד המשפטים // צילום ארכיון: אורן בן חקון

עורך דין ותיק שקיבל רישיוןנוטריוןורישיונו נשלל ממנו בשל היותו עיוור, הגיש עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בירושלים, נגד משרד המשפטים ושלוחותיו.

העותר, שביקש שלא להיחשף בשמו, טוען להדרה המנוגדת לחוק. המרכז לעיוור בישראל הוסיף בעתירה כי "ההחלטה חוטאת לא רק להוראת חוק שוויון זכויות, אלא גם לעקרונות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, חוק יסוד חופש העיסוק והחוק למניעת אפליה בתעסוקה".

בספטמבר 2016 החליטה ועדת הנוטריונים של משרד המשפטים להעניק לו רישיון נוטריון, לאחר שעמד בהצלחה בהשתלמות שנערכה במחלקה. אלא שלאחר חצי שנה החליטה הוועדה לחזור בה.

"הנוטריון בעבודתו נדרש לזהות אנשים ומסמכים", נכתב בתשובת הוועדה.

"זיהוי פיזי של אנשים ומסמכים מהווה את רוב־רובה של עבודת הנוטריון, ומבסס את סמכותו לבצע פעולה נוטריונית. בהקשר זה עולה השאלה: כיצד יכול נוטריון בעל מוגבלות בראייה לבצע זיהוי פיזי של מי שהתייצב לחתום בפניו או של מסמכים המוצגים לו? הוועדה מצאה כי הסוגיה האמורה טעונה בירור ודיון מחדש בהקשר לרישיון נוטריון שהעניקה".

עורך הדין הוותיק התבקש שלא לבצע כל פעולה נוטריונית עד לסיום הבירור, ובמכתב תשובה ששיגר, הפנה את הוועדה להוראות חוק שוויות זכויות לאנשים עם מוגבלויות.

כמה חודשים לאחר מכן, החליטה הוועדה לשלול את רישיון הנוטריון שקיבל, וזאת למרות חוות דעת של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, שטענה בפני הוועדה כי העו"ד יכול להיעזר באדם אחר, שאינו עורך דין, כדי לזהות מסמכים ואנשים, וכי מדובר בהתאמה מספקת.

מנכ"ל המרכז לעיוור בישראל, נתי ביאליסטוק כהן, מסר בתגובה: "קשה להאמין שבמאה ה־21, גוף של המדינה רואה בצורה כל כך חשוכה את היכולות של האנשים עם עיוורון להשתלב באופן מלא בתעסוקה, במקצוע ובתחום שהם חפצו בו. אני חושש מיצירת סמן ימני שייצור מדרון חלקלק, ויאפשר הדרה של אנשים עם עיוורון ולקויות ראייה משוק התעסוקה".

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה לטענות עורך הדין: "העתירה התקבלה והיא נבחנת".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר