ההתנתקות: משפחות חקלאיות תובעות עשרות מיליונים מהמדינה

האם המדינה, שהעניקה קרקע חקלאיתלמפוני גוש קטיףכדי לסייע בשיקומם, יכולה לבקש את הקרקע חזרה? בית המשפט יצטרך להכריע בסוגיה, בעקבות תביעת ענק שהגישו משפחות חקלאיות ממפוני גוש קטיף.

לאחר הפינוי נתנה להן המדינה קרקעות לחקלאות, לטענתן, תוך אמירה שיוכלו לשקם את עצמן ולעסוק בחקלאות. לדברי המשפחות, ובהן משפחתו של ח"כ לשעבר צבי הנדל, רק אחרי שבנו את עצמן והשקיעו עשרות מיליוני שקלים בבניית חממות ומבני עבודה נוספים, טענה המדינה כי יש בעיה עם הקרקע וכי אין אפשרות לבנות עליה חממות.

בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז נגד רשות מקרקעי ישראל, באמצעות עוה"ד אילון עישר ונתנאל אבאיו ממשרד סימון עישר ושות', נטען כי המשפחות קיבלו קרקע לאחר פינוין מהיישוב גני טל וקיבלו קרקע למגורים ולחקלאות בפארק הגרניום באזור אשקלון. עם זאת, לטענת המשפחות, הן קיבלו הודעה מהמדינה שיצטרכו לפנות את הקרקע ללא פיצוי או תמורה.

לדבריהן, המדינה התחייבה שיוכלו להקים חממות ולעסוק בחקלאות. המדינה גם סיפקה להן פטור מהיתר בנייה והעניקה להן הסכם חכירה. אלא שלאחר כמה שנים הן קיבלו הודעה שעליהן לפרק את החממות מאחר שהתגלו באזור בארות, ולכן אין להשתמש בקרקע לצורך מקרקעין.

לפי המשפחות, הנזק שעתיד להיגרם להן מהחזרה מההסכם, מהפירוק ומההעברה עשוי להגיע לעשרות מיליוני שקלים ולהביא להתמוטטותן הכלכלית. לטענתן בתביעה, החזרה מההסכמים היא הפרה של המדינה להסכמים חתומים. המשפחות תובעות מבית המשפט להעניק להן סעד שימנע צעד זה.

עו"ד אילון עישר מסר כי "מדובר בתביעה שנולדה כתוצאה מרשלנות של המדינה. לא ייתכן שמצד אחד היא נותנת קרקע, ומצד שני מונעת מהם לעסוק בחקלאות - וזאת לאחר שהושקעו עשרות מיליוני שקלים בשטח. חבל שמדינת ישראל, יותר מעשור אחרי, עדיין לא השכילה לטפל במפונים".

טרם הוגש כתב הגנה לבית המשפט.