"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"בצלם" פרסם דו"ח נגד ביהמ"ש העליון - במימון ממשלת הולנד
"בצלם" הוציא דו"ח, לפיו ביהמ"ש העליון הוא חלק ממנגנון הכיבוש" • ל"ישראל היום" נודע: ממשלת הולנד הורתה להתייחס לעליון כמאפשר הפרת זכויות אדם
בית המשפט העליון // צילום: קונטקט

"בצלם" פרסם דו"ח נגד ביהמ"ש העליון - במימון ממשלת הולנד

"בצלם" הוציא דו"ח, לפיו ביהמ"ש העליון הוא חלק ממנגנון הכיבוש" • ל"ישראל היום" נודע: ממשלת הולנד הורתה להתייחס לעליון כמאפשר הפרת זכויות אדם

יאיר אלטמן
, עודכן

בשבוע שעבר פרסםארגון השמאל בצלםדו"ח התוקף את החלטות בית המשפט העליון ואת מערכת תכנון הבנייה הישראלית ביהודה ושומרון. כעת נחשפים מסמכי ההסכם של ממשלת הולנד, שהזמינהומימנה את הדו"חשהוציא בצלם, תוך שהיא מנחה מהן מטרותיו ומה היא מבקשת ליצור באמצעותו.

על פי ההסכם, בצלם קיבלו לא פחות מ־176 אלף יורו, ישירותמממשלת הולנד, כדי לחבר דו"ח שיכלול בתוכו ביקורת על החלטות בית המשפט העליון תחת הכותרת "גירוש קהילות פלשתיניות מאדמתן".

בהסכם נכתב כי "כמקרה מבחן יפרסם בצלם דו"ח על תפקידו של בית המשפט העליון בגירוש היישובים הפלשתיניים, בעיקר בבקעת הירדן, בדרום הר חברון ובאזור מעלה אדומים. בצלם יתייחס באופן שוטף לבית המשפט העליון כאל אחד המנגנונים העיקריים, המאפשרים את הכיבוש המתמשך ואת הפרות זכויות האדם על ידי מתן לגיטימציה שיפוטית למדיניות ישראל".

לאחר הגדרה מפורשת של מטרות הדו"ח על ידי הגוף המממן, לא מפתיע כיהארגון תקףבחריפות את בית המשפט העליון, תוך שהוא מתעלם מהעובדה כי הריסת בתים פלשתיניים נעשית במקרים של בנייה לא חוקית, כשם שהיא מבוצעת למתיישבים יהודים.

יש שיאמרו כי אכיפת הריסת מבנים פלשתיניים לא חוקיים נעשית בזהירות רבה יותר, ולפעמים אינה מבוצעת כלל, דוגמת הימנעות המדינה מהריסת מבנים לא חוקיים שהוקמובמימון האיחוד האירופיונושאים את סמלו, או ההימנעות עד כה מפינוי הבנייה הלא חוקית בח'אן אל־אחמר, גם לאחר שפינוי זה קיבל את ברכת בית המשפט העליון.

הדו"ח של בצלם, שכותרתו "צדק לכאורה - אחריותם של שופטי בג"ץ להריסת בתי פלשתינים ולנישולם", מציין כי "באלפי פסקי דין והחלטות שניתנו במהלך השנים בתיקים שעסקו בהריסת בתיהם של פלשתינים בגדה, התייחסו השופטים למדיניות התכנון הישראלית כחוקית וכראויה והתמקדו כמעט תמיד אך ורק בשאלה הטכנית - האם לעותרים היו היתרי בנייה?"

"שוב ושוב התעלמו השופטים מתכליתה של המדיניות הישראלית, מהעובדה שהיא מטילה בפועל איסור כמעט מוחלט על בנייה פלשתינית ומתוצאותיה: חיים בתנאים מינימליים ולעיתים מחפירים, כורח לבנות בתים ללא היתרים וחוסר ודאות מוחלט לגבי העתיד".

בהמשך,הדו"ח מצייןנתונים של בתים בלתי חוקיים שנהרסו ושייכים לפלשתינים ושמות אנשים שאיבדו את בתיהם. הוא מדגיש את העובדה ששום עתירה נגד צו הריסה לא התקבלה, בדיוק כפי שדרשה ממשלת הולנד, שמימנה ואף הציבה מטרות כיצד הדו"ח צריך להיראות.

"גאים בדו"ח"

הדו"ח ממשיך על פי המטרות שהוצבו, מנסה לחבר את מערכת התכנון והמשפט ככלי ביצוע של מה שהוא מכנה "הכיבוש" ומגבה אותה בנתונים. "מערכת התכנון שהקימה ישראל בגדה המערבית פועלת בשירות המדיניות לקידום ולהרחבת ההשתלטות הישראלית על אדמות ברחבי הגדה", נכתב בו.

עוד נכתב כי בית המשפט מעניק למדיניות הישראלית חותמת כשרות משפטית בשתי דרכים עיקריות: טשטוש ההבדלים בין מערכות התכנון השונות והתייחסות סלקטיבית להוראות המשפט הבינלאומי.

ההסכם בין ממשלת הולנד לבצלם נחתם במאי ופורסם בסוף אוקטובר 2018, אולם על פי החוזה, הוא נמצא בתוקף כבר מ־1 בינואר 2018. לכן בארגון NGO MONITOR, שנחשף למסמכים, התריעו על הדו"ח שעתיד לצאת.

שון זקס, חוקר בכיר ב־NGO MONITOR, מסר כי "בנובמבר שעבר הגיעו אלינו מסמכים המצביעים על העברת כספים מהנציגות ההולנדית ברמאללה לכמה ארגונים ישראליים. במסמך של בצלם צוין כי בכוונתם לכתוב דו"ח שבו נטען כיבית המשפט העליוןהוא מנגנון מרכזי בהפרות זכויות אדם.

"עכשיו, כשמתגלה השפה הקשה שבה משתמשיםבארגון בצלםנגד שופטי בית המשפט העליון, נשאלת השאלה אם ראוי שממשלה זרה תשתף פעולה עם קמפיין להאשמת שופטי בית המשפט העליון בפשעי מלחמה".

מבצלם נמסר בתגובה כי "אנחנו גאים בדו"ח שפרסמנו ועומדים באופן מלא מאחורי כל עובדה המוצגת בו".

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...