"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כמה שווים החיים הדיגיטליים שלכם? פחות מ-50 דולר

לפי ניתוח של חוקרי מעבדת קספרסקי, אפשר לקנות ברשת האפלה זהות דיגיטלית שלמה, לרבות חשבונות מדיה חברתית ושירותים פופולריים כמו נטפליקס או ספוטיפיי, בסכומים מגוחכים

,עודכן
החיים הדיגיטליים שלכם למכירה ברשת האפלה // צילום: המחשה: Getty Images

החיים הדיגיטליים שלכם – כל נתוני האשראי והבנק וחשבונות המדיה החברתית, לרבות ספוטיפיי, נטפליקס ואתרי היכרויות וגיימינג – נמכרים על ידי עברייני סייבר בפחות מ- 50 דולר, כך על פי חוקרי מעבדת קספרסקי.

את העלות של הנתונים האלה והשימוש בהם, בדקו החוקרים במחקר שביצעו ברשת האפלה (אתרים ואזורים ברשת שאינם גלויים ואינם מקוטלגים במנועי חיפוש).

החוקרים גילו כי עבריינים יכולים למכור את הפרופיל המלא של אדם בפחות מ-50 דולר, כולל נתונים מחשבונות מדיה חברתית, פרטי בנק, הרשאות גישה מרחוק לשרתים ומחשבים, ואפילו נתונים משירותים פופולאריים כגון אובר, נטפליקס, ספוטיפיי, וכן אתרי גיימינג, אפליקציות היכרויות ואתרים למבוגרים שעלולים לאחסן נתוני אשראי.

במקביל, החוקרים מצאו כי המחיר של חשבון פרוץ בודד הוא נמוך משמעותית, והרוב נמכרים בפחות מדולר לחשבון, כשהעבריינים גם מציעים 'הנחת כמות' על כמויות גדולות. הדרך הנפוצה ביותר בה עבריינים גונבים נתונים שכאלה היא באמצעות קמפיינים של פישינג ממוקד או באמצעות ניצול של פירצת אבטחה בתוכנות המתחברות לרשת. לאחר התקפה מוצלחת, העבריינים בונים מאגר של סיסמאות אשר מכיל שילובים של דואר אלקטרוני וסיסמאות לשירותים הפרוצים.

מאחר ואנשים רבים משתמשים באותה הסיסמא למספר חשבונות, התוקפים יכולים להשתמש במידע הזה לצורך גישה לחשבונות נוספים של אותו הקורבן. חלק מהעבריינים אשר מוכרים נתונים אפילו מספקים לרוכשים אחריות לכל החיים, כך שאם חשבון אחד מפסיק לעבוד, הרוכש יקבל חשבון אחר בחינם. עוד התברר כי נתונים, ואפילו נתונים שאנשים מחשיבים כבלתי מזיקים, נמכרים באופן קבוע ברשת האפלה וחלים עליהם כללי השוק. לדוגמא, רשומות רפואיות גנובות שנמכרו בין 70 ל-100 דולר כל אחת בשנת 2016, נמכרות עכשיו במחיר נמוך משמעותית כתוצאה מהיצף הרשומות שמסתובבות בשוק.

בקספרסקי מציינים כי גם אם לנתונים יש ערך כספי מועט בעת מכירתם, העבריינים יכולים לנצל אותם לשימושים מגוונים אשר עלולים לסכן את הקורבן ולהוביל לאובדן כספי ופגיעה במוניטין. קורבן יכול למצוא עצמו כבעליו הגאה של חוב גדול שמישהו אחר יצר עבורו. הקורבן אף יכול להפוך חשוד בפשע שמישהו אחר ביצע - תחת הזהות הגנובה.

עוד חדשות טכנולוגיה - בערוץ הטלגרםשלנו

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר