"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ראש הממשלה נתניהו: "ישראל לא תחתום על אמנת ההגירה"

אחרי ארה"ב, אוסטרליה ואוסטריה - גם ישראל פורשת מההסכם השנוי במחלוקת של האו"ם • בעקבות הפרסום ב"ישראל היום", הודיע נתניהו באופן רשמי על ההחלטה: "אנחנו מחויבים לשמור על הגבולות שלנו נגד מסתננים בלתי חוקיים"

,עודכן

לאחרהפרסום ב"ישראל היום" על התנגדותו של ראש הממשלה לעקרונותאמנת ההגירה של האו"ם, יצאה היום (שלישי) הודעה רשמית מטעמו: "הוריתי למשרד החוץ להודיע שישראל לא תשתתף ולא תחתום על הסכם ההגירה. אנחנו מחויבים לשמור על הגבולות שלנו נגד מסתננים בלתי חוקיים. זה מה שעשינו, וזה מה שנמשיך לעשות".

כאמור, אתמול פורסם כי ראש הממשלה הבהיר בשיחות סגורות כי ישראל נוטה להתנגד לעקרונות האמנה הבינלאומית, לאחר פרישתן של ארה"ב, אוסטריה ואוסטרליה. רה"מ הוסיף כי ישראל "מתואמת עם האמריקנים" בנושא.

האמנה החדשה נוסחה באו"ם בשם "הסכם עולמי להגירה בטוחה, מאורגנת וסדירה (Global Compact for Safe, Orderly and Regular Migration), שבמסגרתה תהפוך לראשונה בהיסטוריה "הזכות להגירה" לחלק מהמשפט הבינלאומי, שתחול גם על מהגרים כלכליים ולא רק על פליטים.

האמנה מטילה הגבלות רבות על קיום מדיניות הגירה לאומית תקיפה, אוסרת על ענישה פלילית ושימוש במתקני שהייה כלפי מהגרים לא חוקיים ומחייבת מתן זכויות סוציאליות ואחרות. על פי טיוטת האמנה, הכוונה היא להקנות למהגרים כלכליים זכויות רבות, גם לכאלה שנכנסו או שוהים במדינה באופן לא חוקי. למעשה, ההסכם מטשטש כמעט לחלוטין את ההבדל בין מהגרים לפליטים ועושה שימוש במונחים כמו "מדיניות רגישה תרבותית ומגדרית" ו"חילוף תרבותי".

החתימה על הסכם ההגירה אמורה להתרחש בחודש הבא במרקש שבמרוקו, אף על פי שכמה מדינות מערביות הודיעו על פרישתן מהאמנה - בהן ארצות הברית, אוסטריה, אוסטרליה וכעת גם ישראל.

הסיבה לפרישתן של מדינות רבות מהאמנה היא הניסוח העמום של ההסכם וההצהרות שבו, המשתמשות בלשון "המדינות מתחייבות", שעלולות להפוך את האמור בו לחלק מהמנהג של המשפט הבינלאומי, במקרה שמדינות רבות יצטרפו להסכם ובכך יתנו לו תוקף.

בשל כך, סירבו המדינות הפורשות לחתום על האמנה, וככל הנראה גם מדינות נוספות, בהן צ'כיה, פולין וקרואטיה יסרבו, וגם בגרמניה ובקנדה מתנהלים קמפיינים ציבוריים נגד ההסכם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר