"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מדוזות לא מתות, הן רק מתחלפות

מחקר חשף מדוזה בגודל של ציפורן שהצליחה לנצח את המוות • התקווה: התגלית תסייע למדע להילחם בזיקנה

,עודכן
צילום: זיו קורן //

לפי כתבה נרחבת שפורסמה אתמול ב"ניו יורק טיימס", מחקר על אודות מדוזה שהתגלתה כבת אלמוות עשוי לשפר פלאים את איכות החיים האנושיים לעת זיקנה.

הכתבה מבוססת על תגלית של כריסטיאן סמר, סטודנט גרמני לביולוגיה ימית, שגילה בשנת 1988, סמוך לעיירה רפאלו שבריביירה האיטלקית מדוזה בת אלמוות. במסגרת המחקר שערך סמר הוא שלה יצורים שונים מהים ברשת ללכידת פלנקטון, ובין היתר מדוזה ששמה Turritopsis dohrnii.

מדובר במדוזה בגודל ציפורן של זרת, שאף שהונחה בצלחת פטרי מעבדתית, היא סירבה למות. במקום להזדקן הלכה המדוזה והצעירה, עד שהגיעה לשלב הראשוני של התפתחותה, ואז החלה במחזור חדש של חיים.

הממצאים פורסמו בשנת 1996 במאמר "מעגל החיים במסלול לאחור". במאמר תוארה המדוזה כיצור שהצליח לחמוק מהמוות ולהשיג חיי אלמוות. הממצאים נראו סותרים את חוקי הטבע הבסיסיים, ואחד ממחברי המחקר הישווה זאת למחזור החיים של פרפר. המחקר לא היה מוכר מחוץ לאקדמיה בשנים שעברו מאז, אולם כיום המדע סבור כי תהליך ההצערה של המדוזה נגרם מלחץ סביבתי או מתקיפה פיזית.

המדען היפני שין קובוטה עקב במשך שנים אחר המדוזה, וכעת תולים בו את התקווה לפתרון תעלומת ההזדקנות. "יישום המחקר על בני אדם הוא אחד החלומות היפים של האנושות. כשנבין איך המדוזה מצעירה, נוכל להשיג דברים נפלאים", אמר קובוטה. לדבריו, "המדוזה בת האלמוות היא מין פלאי, אולי המופלא ביותר בממלכת החי. אני מאמין שיהיה קל לפתור את תעלומת האלמוות וליישמה גם על בני אדם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר