"כשהגעתי לפגישה הראשונה עם ההפקה של 'מאסטר שף' שאלתי: 'מה אתם רוצים שאני אהיה-', אמרו לי: 'תהיה אתה עצמך'. אמרתי להם: 'זו יכולה להיות בעיה. אנחנו במטבח שלי עובדים באנרגיות הכי גבוהות'. לא רציתי שיכניסו אותי לתבנית הרע. ברור שאני עובד על אש, מרים את הקול, אבל זה שייך למטבח. בשום אופן לא רציתי להגיע למאסטר שף ולהיכנס לתפקיד הרע". כך אומר יונתן רושפלד, שחוזר הערב ב-21:00 למסך שלנו (ערוץ 2, קשת) כשופט בעונה השלישית של "מאסטר שף" לצד חיים כהן, אייל שני ומיכל אנסקי. בראיון למוסף "שישבת", שיפורסם ביום שישי, מדבר רושפלד על התוכנית ועל עצמו. "יש בינינו, השופטים, חלוקת תפקידים ברורה", הוא מסביר. "חיים הוא המנהיג של הרביעייה. יש לו הכי הרבה עבודה. הוא הכי מקורב לצוות ההפקה והוא המקשר. אני הוא מי שנעמד מול ההפקה להתעקש שיביאו לנו את כל מה שאנחנו דורשים. אייל הוא תמיד אייל עם התפקיד המאוד ברור והצבע שלו, ומיכל היא הפרימה בלרינה. אנחנו נותנים לה את המקום כי היא צעירה. אילו אנשים היו יודעים כמה רותח מאחורי הקלעים. אנחנו יכולים לריב שעתיים בינינו מי צריך לעבור ומי צריך להישאר". אתה פשוט מת על התוכנית, נכון- "זה פורמט שהוא מאוד ברור. אין שם מיליון דולר בסוף ואין שם תככים, ויש שם הקשבה מלאה של החבורה המתגבשת לחבורת השופטים. אייל, חיים ואני הפכנו להיות מין Old Show Maker, אנשים שיודעים להסביר בדיוק למה זה נשרף ולמה רוטב מתחבר או מתפרק. ומצד אחר אנחנו פוגשים הפתעות מאוד גדולות. אנשים שבאמת יש להם כישרון נדיר". יש מתמודדים שמעצבנים אותך- "הם בני אדם. יש בהם ארוגנטים ויש מעצבנים. העונה הגיעו לאודישנים כל מיני היפסטרים שלא רואים אותך ממטר. הם מבחינתם המציאו את העיר הזו, הם יודעים הכי טוב. אחד אומר לי 'אתם דינוזאורים'". מלבד "מאסטר שף", רושפלד מתחזק שלוש מסעדות. במאי 2007 הוא פתח בבית גיבור בטיילת את "הרברט סמואל". שנתיים מאוחר יותר פתח את "טאפאס אחד העם" ובסוף שנת 2010 את מסעדת "יבנה מונטיפיורי". כולן בבעלות חברה שבה רושפלד שותף עם האחים עירית ועדי שטראוס, תמיר ברלקו וגיל גבע. בשבועות הקרובים עתידה החבורה לפתוח את "עלמה", מלון בוטיק ובו מסעדה קטנה. "שיטת העבודה שלי היא כמו בכל העולם", מסביר רושפלד, "כמו תומס קלר, דניאל בולו והאחרים, שגילו שזה שהם נמצאים באותו מטבח כבר לא מתאים להם כי הם אנשים אינטלקטואלים, מסתובבים בעולם, יש להם הרבה רעיונות - ולבטא את כולם במסעדה אחת, יקלקל אותה". זו הסיבה? הרצון לביטוי? זה לא עניין כלכלי- "מה פתאום. ממסעדה אחת אני יכול להתפרנס יותר טוב מאשר מכל ההתפזרות".
