כדור הארץ בוער – ואין מי שיכבה

החורף בישראל הלך והתקצר והעולם כולו סובל מתופעות קיצון כמו שיטפונות, סופות ושריפות בתדירות גוברת • פרופ' קולין פרייס מסביר מדוע הפוליטיקאים איבדו שליטה – ואיך דווקא השוק הפרטי עשוי להציל את המצב

בשיתוף מא"י מיחזור אלקטרוניקה

בפרק זה אירחה דנה רון את פרופ' קולין פרייס, ראש מיזם האקלים באוניברסיטת תל אביב. השניים שוחחו על היעלמותו של החורף הישראלי המצומצם ממילא, על הסיבה לכך שאירועי מזג האוויר הקיצוניים מתרחשים בתדירות גוברת – ובעיקר: אם כבר ברור שאי אפשר לסמוך על הממשלות, מי כן יוכל להציל אותנו ממשבר האקלים?

החורף הישראלי מעולם לא נודע בכמות משקעים גבוהה או בטמפרטורות קיצוניות, אך משנה לשנה נדמה שגם המעט שהיה – הולך ונעלם. "לכדור הארץ יש חום, כמו שלנו כשאנחנו חולים – ולכן הוא מתחיל להתנהג קצת מוזר", מסביר ד"ר פרייס. את מיעוט הגשמים לצד העלייה בתדירות ובעוצמה של שיטפונות וסופות, הוא מדמה לספוג שסופג לחות המתאדה מהקרקע בגלל החום הגבוה וברגע שסוחטים אותו, הכול משתחרר בבת אחת.

טראמפ, סין והכחשת האקלים

על תרומתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לישראל בקדנציה הנוכחית קשה לערער – אבל בכל הנוגע לאקלים, מדובר בתמונה פחות חיובית. אחת מנקודות החולשה הבולטות במדיניותו היא ההכחשה העקבית של משבר האקלים והשלכותיו החמורות. "ארצות הברית אחראית לכ-25% מפליטת גזי החממה לאורך ההיסטוריה", מדגיש ד"ר פרייס, "כך שזה לא רק טראמפ – אלא מדיניות אמריקאית מתמשכת. ברור שהיציאה שלו מהסכמי פריז והסכמים בינלאומיים נוספים לא עוזרת, אבל אני גם ככה כבר פחות סומך על ממשלות שיפתרו את הבעיה".

על מי כן אפשר לסמוך? לדברי ד"ר פרייס, התשובה נמצאת דווקא במדינות כמו סין, שמקדימות את שאר העולם בפיתוח טכנולוגיות של אנרגיה מתחדשת. "הסקטור הפרטי הוא הסיפור כאן. גם בישראל אנחנו רואים צמיחה בהשקעות בחברות שמפתחות טכנולוגיות ירוקות – וזה לא קשור לממשלות", הוא אומר. פרייס מדגיש כי הכסף הוא המנוע המרכזי מאחורי התהליך, אבל בכך טמון גם הפוטנציאל: "כשיש משבר שצריך לפתור בדחיפות – נוצרת גם הזדמנות לעשות ממנו הרבה כסף".

בשיתוף מא"י מיחזור אלקטרוניקה

כדאי להכיר