"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

יו"ר הכנסת אדלשטיין: חובתנו להכיר ברצח העם הארמני

על רקע המתקפות האנטישמיות של ארדואן, החליטה מליאת הכנסת לקיים דיון בנושא רצח העם הארמני על ידי הטורקים במלחמת העולם הראשונה • ח"כים משני צדי המתרס תומכים בהכרה רשמית בשואה הארמנית • יו"ר מרצ, תמר זנדברג: "לא ייתכן שאנחנו נהיה אלה שנעמוד מנגד"

,עודכן
"זוועה שקשה להעלות על הדעת". אדלשטיין בדיון // צילום: יצחק הררי, דוברות הכנסת

מליאת הכנסת החליטה אמש (שלישי), בתמיכה של 16 ח"כים וללא מתנגדים, לקיים דיון בנושא רצח העם הארמני, שבסיומו תוכרזההכרה של ישראל בשואה זו. הדיון מגיע בעקבותהמשבר האחרון ביחסים עם טורקיה, ובין היתר בשלדברים שאמר נשיאה, ארדואן, לפני מספר ימים: "אין כל הבדל בין הזוועות שעימן התמודד העם היהודי באירופה לפני 75 שנה לבין הברוטליות שבפניה עומדים אחינו בעזה".

עד היום סירבה הכנסת לדון בהצעה להכיר ברצח העם, על אף שמדי שנה בשנה היא הועלתה לסדר היום ע"י מנהיגי מרצ – יאיר צבו ואחריו יוסי שריד, יוסי ביילין, חיים אורון וזהבה גלאון. ההצעה הנוכחית קודמה ע"י יו"ר מרצ הנוכחית, ח"כ תמר זנדברג.

זנדברג אמרה כי "חובתנו המוסרית וההיסטורית להיות הראשונים להכיר, ולזעוק את זעקתו של העם הארמני. גם במקרה שלנו וגם של הארמנים, המעצמות הגדולות ידעו על מעשי הרצח ולא עשו דבר כדי למנוע אותם, הן עמדו מנגד. בדיוק על כך קראנו 'לעולם לא עוד' - לא עוד לעמידה מנגד. לא ייתכן שאנחנו נהיה אלה שנעמוד מנגד הפעם, גם עשרות שנים אחרי".

יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, שביקש להשתתף גם הוא בדיון, אמר: "הכנסת צריכה להכיר ברצח העם הארמני כי זה הדבר הנכון לעשות, כבני אדם וכיהודים. כבר שנים אני קורא למילוי החובה המוסרית הזו. יותר ממיליון בני אדם נטבחו ונרצחו תוך זמן קצר, זו זוועה שקשה להעלות על הדעת".

קידמה את הדיון, בהמשך לקודמיה בתפקיד. ח"כ זנדברג // צילום: יצחק הררי, דוברות הכנסת

אדלשטיין הוסיף כי הוא בוש בכך שיש נבחרי ציבור שאומרים שההכרה ברצח היא "תגובה ציונית הולמת"למעשיה הנבזיים של טורקיה, אחרי האירועים האחרונים בגבול עזה. "ממתי אנקרה מושכת בחוטי המוסר שלנו?", תהה יו"ר הכנסת, "האם ההיסטוריה משתנה לפי טיב היחסים עם שליט כמו ארדואן?".

כמה מנציגי העם הארמני עקבו ישבו ביציע בזמן הדיון ועקבו אחר הנאמר.

לפני כשבועהתבטא גם ח"כ אמיר אוחנה מהליכודבעד ההכרה ברצח העם הארמני. "כשהיטלר הציג לקציני הוורמאכט את תוכניתו להשמדה המונית בפולין, כולל נשים וילדים, הוא הפיס את חששותיהם מפני תגובת העולם באומרו: 'מי, אחרי הכל, מדבר היום על הכחדת העם הארמני?' – לו מסיבה זו בלבד היינו צריכים כבר להכיר ברצח הזה רשמית", אמר אוחנה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר