שופט לנידון: "אתה בריא? אתה לוקח תרופות?"

דו"ח הנציבות לשנת 2017 הוגש הבוקר (רביעי) לשרת המשפטים. נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט בדימוס אליעזר ריבלין, מסר את הדו"ח לשרה איילת שקד ולנשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות. נמצא כי מרבית התלונות אינן מוצדקות, אך ברוב הצהרות ההון של השופטים היה חסר מידע בעל ערך. במוקד התלונות: דחיות, איחורים, ביטולים וטעויות בפרוטוקול. עליה של 12% בתלונות המוצדקות.

 

הנציב מצא תלונות מוצדקות על התנהגות שופטים באולמות בתי המשפט במהלך דיונים. בין היתר נמצאה מוצדקת תלונתו של עו"ד כי שופט העיר לו בעניין מסויים ואמר: "מספיק דם עבר לך בין האצבעות בעיקרי הטיעון ושם כבר הגעת לקתרזיס שלך". 

 

שופטת דנה בבקשה דחופה לביטול צו הריסה של מבנה ששימש כבית כנסת, ופסקה בין היתר, כי אין לעשות שימוש כלשהו במבנה עד שבית משפט לעניינים מקומיים ייתן החלטה אחרת. בתשובה לשאלתו של המתלונן היכן יניח את הריהוט שהזמין לבית הכנסת, השיבה השופטת: "תכניס את זה לסלון בבית שלך". 

 

בתלונתה של אישה, שהיא ובעלה ביקשו לאשר הסכם ממון, נטען, כי השופט התערב באופן בוטה בתוכן ההסכם, העיר לצדדים, ובמיוחד למתלוננת, הערות פוגעניות, כינה את ההסכם "קישטה" דהיינו, "הסכם בו אני מגרשת ומנשלת את בעלי", וסיים את הדיון באמרו לבעל: "אני מבין שאתה רוצה לתת סיכוי לקשר הזה... אבל לפי הפרצופים של הגברת, לא נראה לי שיש לכם סיכוי!". בפנייתו לבעל שאל: "אתה בריא? אתה לוקח תרופות?".

 

השופט התערב בהסכם בין בני הזוג // צילום: GettyImages

 

לפי הדו"ח, הוגשו ב-2017 834 תלונות נגד שופטים, שופטים צבאיים ודיינים, דבר המהווה ירידה של כ-6% ביחס לשנת 2016. הנציב נתן החלטות ב-855 תלונות (לא כולן מאותה שנה) כש-534 מתוכן נמצאו בסמכות הנציבות ומתוכן 81 נמצאו מוצדקות – כ-15%. ב-39 תלונות נוספות (כ-7%) מוצה הבירור לאחר שנמצאה תקלה בהתנהלות בית המשפט, והיא תוקנה עוד קודם להשלמת הטיפול בתלונה.

 

מרבית התלונות שנמצאו מוצדקות מתייחסות לליקויים בניהול המשפט (39%). תלונות אלה נוגעות לדחייה שלא לצורך של מועדי הדיון, התחלת הדיון באיחור, אי קיום דיונים במעמד הצדדים כנדרש בחוק וליקויים ברישום הפרוטוקול. 37% מהתלונות המוצדקות נגעו לעיכוב במתן פסקי דין והחלטות. מדובר בעלייה משמעותית ביחס לתלונות המוצדקות ב-2016 (25%).

 

לעומת זאת, ניתן להצביע על ירידה בשיעור התלונות המוצדקות על התנהגות לא ראויה של שופטים (15% בשנת 2017 לעומת 24% בשנה הקודמת). התלונות המתייחסות להתנהגות לא ראויה נוגעות לשימוש בביטויים פוגעניים, הרמת קול שלא לצורך, הפגנת זלזול וחוסר סבלנות, גילויים של חוסר רגישות, היעדר תבונה והתנהגות פסולה מחוץ לכס המשפט.

 

בשנת 2017 נדרשו כלל השופטים, הדיינים בבתי הדין הדתיים השונים, השופטים המשפטיים של בתי הדין הצבאיים ושופטי בתי הדין לעבודה, להגיש הצהרת הון המפרטת את נכסיהם והתחייבויותיהם הפיננסיות.

 

בסך הכול הוגשו כ-940 הצהרות הון. אלא שבדיקת ההצהרות על ידי הנציבות העלתה כי "ברובן נמצאו חוסרים בהצהרות ונשלחו לשופטים הודעות המפרטות את הליקויים. ליקויים אלה מצריכים בדיקות חוזרות של הצהרות ההון – עד לתיקון כל הליקויים והוצאת 'תעודת תקינות'". דו"ח על אי-מילוי החובות שבחוק הועבר לנשיאת בית המשפט העליון. 

 

באחת ההחלטות שנתן הנציב, הוא קבע כי ראוי לתת את הדעת לתופעה לפיה "שופטים מסוימים מעכבים מתן פסקי דין עוד בכהונתם בערכאה ראשונה, דבר שלא מונע את קידומם ומינויים לכהונה בערכאת הערעור, שגם בה הם לוקים באותו ליקוי וגם אז נמצאות תלונות מוצדקות בעניינם באותו עניין.

 

באחד המקרים מסוג זה אף קבע הנציב, כי גם יש לבדוק הכיצד, כדברי השופט, בזמן כהונתו הזמנית בערכאת הערעור, המשיך לשמוע תיקי הוכחות בערכאה הראשונה. התלונה נמצאה מוצדקת ועותק מהחלטת הנציב הועבר לפי חוק לנשיאת בית המשפט העליון ולשרת המשפטים, וכן לחברי הוועדה לבחירת שופטים, ש"חזקה עליהם שיגבשו עמדתם באשר להליכים הראויים ליישום במצב דברים זה".

 

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו