"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תלונה נגד שופטת נמצאה מוצדקת: "נוצרה תחושת אפליה"

על פי התלונה, שהוגשה לנציב תלונות הציבור על שופטים, השופטת הציעה לאחד הצדדים במשפט לשמש בעתיד מומחה עבור ביהמ"ש - דבר שלדעת המתלונן השפיע על הדיון

,עודכן
בית המשפט, צילום: אילוסטרציה: gettyimages

תלונה שהוגשה על ידי עורך דין נגד שופטת בית משפט השלום נמצאה מוצדקת על ידי נציב תלונות הציבור על שופטים. עורך הדין ייצג את עצמו ואת רעייתו בתביעה שהוגשה נגדם.

אף שהצדדים הגיעו להסכם פשרה, בית המשפט פסק לטובת התביעה. בתלונה כתב עורך הדין כי בסיום הדיון פנתה השופטת לתובע, ואמרה לו כי לאחר סיום המשפט בדעתה למנות אותו כמומחה מטעם בית המשפט. הוא הוסיף כי השופטת נתנה לתביעה יחס מועדף שהתבטא במהלך המשפט ובפסק הדין.

בתגובה לתלונה הכחישה השופטת את הדברים ומסרה כי התייחסה באופן שוויוני וראוי לשני הצדדים. את פנייתה אליו הסבירה בכוונתה להרחיב את רשימת עורכי הדין שאליהם מופנים הליכים אלטרנטיביים מבית המשפט, כגון גישורים.

הנציב, שפועל מתוקף חוק לברר תלונות על התנהגות שופטים במסגרת מילוי תפקידם, קבע בהחלטתו כי ראוי לבית המשפט להימנע מלהציע בדיון לאחד מבאי־כוח הצדדים מינוי עתידי כלשהו מטעם בית המשפט.

לדברי הנציב, "הדבר עלול ליצור אצל באי־הכוח האחרים תחושת איפה ואיפה. במקרה זה ניתנה ההצעה לבא־כוח התובעת, שעה שהסכם הפשרה שגובש אותה שעה בין הצדדים טרם קיבל תוקף של פסק דין. נקל להבין אפוא את תחושתו של בעל דין, שלא זכה במשפט ואף ייצג את הצד המפסיד, כי בית המשפט לא העריך אותו די הצורך, וכי הדבר אף השתקף לתחושתו בתוצאת ההתדיינות. מכך ראוי היה להימנע. התלונה נמצאה מוצדקת בהיבט זה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר