בשיתוף ברק רום
בשנים האחרונות חל שימוש הולך וגובר של רשויות האכיפה בישראל, ובעיקר של היחידות המיוחדות במשטרת ישראל, בכלי של תפיסת רכושו ונכסיו של אדם בשלב החקירה. הדבר נעשה בעיקר כדי להבטיח שאם החשוד יורשע בעתיד, ניתן יהיה לחלט את רכושו בתום ההליך המשפטי, וכך ימנע מהתביעה להגיע בסיום ההליך להרשעה הרשעה, אך הרכוש כבר אינו קיים.
בדרך זו, פעלה המשטרה כמעט בכל פרשה תקשורתית וגם על כאלה שפחות נחשפנו אליהם בתקשורת. קיימות מספר דוגמאות בולטות לחילוטים שנעשו בתיקים תקשורתיים מהעת האחרונה, כגון בפרשת ישראל ביתנו, פרשת נתיבי ישראל שבו אף ייצגתי שני חשודים (מע”צ לשעבר), וגם בפרשות נוספות כגון בזו שבה נחקר יו”ר הקואליציה הקודם, מר דוד ביטן, אשר נחקר בין השאר גם בעבירות מסוג הלבנת הון.
הוצאת צווי החילוט הזמניים- לתפיסת רכושו ונכסיו של אדם נעשית, בדרך-כלל, בפנייה של רשויות החקירה לבית המשפט, במעמד צד אחד, בשלב שבו החקירה עדיין סמויה. הצווים הניתנים בהליכים כאלה, רחבים מאוד, וכוללים כל רכוש הרשום על-שם חשוד, חשבונות בנק שלו ושל בן/בת זוגו, חשבונות שהוא מיופה-כוח ומורשה חתימה בהם. בנוסף ניתנים צווים גם על רכוש אחר של החשוד כגון מקרקעין ורכבים, באמצעות רישום עיקול בטאבו ובמשרד הרישוי.
עם פתיחת החקירה הגלויה, מה שנוהגים לכנות “יום הפרוץ”, מתבצעים לרוב מעצרים של החשודים בפרשה ואז, רשויות החקירה מממשות את הצווים שברשותן, כמעט ללא אבחנה. כך הן מקפיאות למעשה כל אמצעי כלכלי של החשוד ולרוב גם של בני משפחתו. חשוב להדגיש כי ההקפאה יכולה להיות לתקופה ממושכת כל זאת, בשעה שהחשוד הנחקר עדיין בחזקת חף מפשע.
אין זה מן הנמנע כי הקפאת החשבונות של החשוד ולעיתים אף של בני משפחתו או די אפילו באיום מצד החוקרים כי בכוונתם וביכולתם לעשות כן, כדי להפעיל לחץ משמעותי על הנחקר, ויש בו כדי לגרום לכל נחקר המצוי בתנאים דומים לשקול להפוך לעד מדינה פוטנציאלי.
מעטים הם הנחקרים שיכולים לעמוד בסיטואציה כה נואשת של בידוד, חקירות ארוכות ומתישות, ואיומים של האנשים היחידים שמסביבם (החוקרים) אשר כל הזמן מטפטפים בפניהם מידע שאינו בהכרח משקף את המציאות, אך בוודאי משפיע עליהם באותה סיטואציה, כל זאת לעיתים אף בטרם הוצגו בפני הנחקר החשדות נגדו בחקירה, ובוודאי בטרם ניתנה לו ההזדמנות להתגונן בפניו.
אם בעבר, בשלבי החקירה, היינו אנו, הסניגורים מגיעים לבית המשפט במטרה מרכזית לשחרר את החשוד ממעצר היום אנו נדרשים לנהל מאבק מקביל שאינו פחות מורכב שכולל פגיעה בזכות הקניין.
אם כן, הפגיעה בקנינו של החשוד הינה קשה לא פחות ובעלת השלכות רחבות על חייו של אדם ומשפחתו. מצב שבו ביום בהיר אחד, מוקפאים חשבונות הבנק של אדם ושל בני משפחתו הגרעינית, כרטיסי-האשראי מפסיקים לעבוד, הוראות-קבע (דוגמת משכנתא) מסורבות, רכבי המשפחה מוחרמים וכד’, הוא בלתי נסבל לכל אדם, שלא לדבר על הקפאה של חשבון בנק עסקי שהמשמעות שלו לא פעם היא ניתוק “צינור החמצן” של העסק – הפסקת תשלומים לספקים, תשלומי משכורות לעובדים, תשלומים לרשויות המס וכד’.
ולא שכחנו לרגע את הפגיעה התדמיתית, וכמובן, הפגיעה בצדדים שלישיים תמי-לב, שבינם לבין החשדות אין ולא כלום.
מה היא, אם כן, הסמכות לתפיסה כה רחבה של קניינו של אדם בשלב כה מקדמי של ההליך הפלילי?
החוק בישראל מאפשר חילוט רכושו של עבריין שהורשע, על-פי העיקרון של “הוצאת בלעו של גזלן מפיו”. כלומר, שלילת יכולתו של עבריין ליהנות מפירות חטאו, בשני אפיקים מקבילים. האפיק הראשון, המסורתי מתייחס לרכוש שניתן להצביע עליו ככזה הקשור לביצוע העבירה. האפיק השני, לפי חוק איסור הלבנת הון, מתייחס לרכוש שהוא שווה-ערך לרכוש הקשור לביצוע עבירה, ולא בהכרח ככזה שיש לו זיקה ישירה למעשים, לפי העיקרון שלכסף אין ריח.
לשם הבטחת האפשרות לחלט בסוף ההליך המשפטי, שעלול להימשך פרק זמן בלתי מבוטל, רשויות החקירה מוסמכות לתפוס את הרכוש שברצונן לחלט, באופן זמני, כבר בשלב החקירה.
כיצד סניגור טוב יכול לסייע לחשוד במצב שבו כל או מרבית רכושו חולט ?
נוכח הסמכות הרחבה לתפוס זמנית רכושו של חשוד בשווי העבירות, הציב המחוקק דרישות מחמירות, שרשויות האכיפה צריכות לעמוד בהן ופה אנו עורכי הדין נכנסים לפעולה. אנו בודקים אם רשויות האכיפה אכן עומדות בדרישות המחוקק, ולא פעם הם בהחלט מפרים את אותן דרישות.
אז כיצד ניתן להילחם בפשיעה הכלכלית בלי לפגוע בנחקר ?
אין ספק כי המאבק בפשיעה, ובפרט בפשיעה הכלכלית, הוא מטרה חשובה מאוד, ויש לפעול בכלים המתאימים על-מנת למגר אותה. אולם, אסור לשכוח כי זכות הקניין היא זכות חוקתית על-חוקית במשפט הישראלי, ועל הפגיעה בה להיעשות באופן מידתי ומאוזן, ממש כשם שנעשה ביחס לזכות לחירות.
על כן, אנו כעורכי דין מצפים מבית המשפט לבחון היטב את הראיות שלרוב חסויות מפנינו בשלב המעצר, בטרם יאשרו את צווי החילוט הזמניים שמבקשים רשויות האכיפה. בנוסף, ולא פחות חשוב, המקרה האחרון שנחשף באמצעי התקשורת שבו נחשפו הודעות סקסט כתובות בין שופטת לשוטר הם הדברים שבהם יש להילחם, ואותם יש להוקיע שכן אנו האזרחים זקוקים למערכת אמינה וישרה, שאינה מקבלת באופן עיוור כל בקשה של המשטרה בלי לבחון אותה באופן מוקפד.
בשיתוף ברק רום
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו