משפחה מורחבת

פיג'ו מדברת בשפה חדשה בשנים האחרונות והשפה הזו מגיעה אל ה-5008. המראה שלו הפך מרשים יותר. מראה המיני-וואן נותר מאחור ופינה את מקומו למראה של רכב פנאי גדול ועדכני. ככזה הוא מציב את פיג'ו לראשונה בסגמנט רכבי הפנאי הגדולים ומהווה סוג של ספינת דגל עבור החברה. מה חדש?

השפה העיצובית העדכנית של פיג'ו בולטת מבפנים, עם לוח שעונים שהוא למעשה מסך תצוגה משתנה ומתוחכם וגם מסך מגע מרכזי גדול ונוח.

בכל הקשור לצד המכאני, יש שלוש יחידות הנעה - שני מנועים טורבו־דיזל (1.6 ל' 120 כ"ס, 2.0 ל' 180 כ"ס) ומנוע טורבו־בנזין אחד (1.6 ל', 165 כ"ס). כל אלו משודכים לתיבה אוטומטית ולהנעה קדמית.

למבחן התייצבה גרסת הדיזל החלשה יותר ברמת אבזור גבוהה (פרימיום, תוספת של 20,000 שקלים). זו מוסיפה על אבזור הבסיס המכובד (מצלמה וחיישני חניה, בלימה אוטונומית, התראה על סטייה מהנתיב ועוד) גם מושב חשמלי לנהג, גג שמש אדיר ממדים בגג ועוד. גרסת הפרימיום גם מרחיבה את מעטפת אביזרי הבטיחות עם בקרת שיוט אדפטיבית, שמירה אקטיבית על הנתיב והתראה על שטחים מתים.

איך זה מרגיש?

מאוד אהבתי את העיצוב החיצוני וגם את תחושת הייחוד שמעניק העיצוב בתא הנוסעים. אלו יחד עם הממדים המכובדים מבפנים מעניקים תחושת חוויה גם בסתם נסיעה מנהלתית.

צילום: רונן טופלברג

מנוע הדיזל הנבחן עם גמישות ברורה וצריכת דלק נמוכה. ליד המשאבה רשמנו 15.1 ק"/ל' – נתון נאה בהחלט. הצד השני של יחידת הכוח הזו היא תגובות קצת איטיות לדוושה ימין. העברות ההילוכים כמעט ולא מורגשות והשיוט נינוח, שקט ונעים. כזה המנצל את הגמישות היתירה של הדיזל הזה.

ה-5008 הוא רכב גדול וכבד למדי, אבל הוא מציג התנהגות טובה על הכביש, שנסמכת על כיול קשיח יחסית והיגוי מדויק. הכיול הזה גורם תחושה קשוחה וספיגה בינונית על כבישים שבורים.

שורה תחתונה

ה־5008 מתייצב בחלק העליון של סגמנט רכבי הפנאי הגדולים. הוא עושה את זה עם ממדים נדיבים, אבזור מצוין ותחושה ייחודית. הייתי שמח לגלות יכולת שיכוך טובה יותר במתלים, אבל צריך לזכור שהכיול הזה מתאים לרכב עמוס בנוסעים ובציוד.