הקאמבק של שרון סטון

פסיפס/מוזאיק, yes, סלקום TV, HOT ו־STING TV

הסדרה החדשה של סטיבן סודרברג היא האירוע הטלוויזיוני הכי מעניין של ארה"ב בתחילת 2018. הדבר נובע משתי סיבות, הראשונה היא התוכן עצמו. שרון סטון רושמת חזרה למסך הקטן ובכלל לתודעה הציבורית, וזכתה בארה"ב לביקורות חמות בעקבות השתתפותה בסדרה. הבמאי עצמו הוא כמובן אחד האנשים החשובים בקולנוע האמריקני בדור האחרון, וגם העובדה שהסדרה עולה ברשת הכבלים HBO עוררה כמובן עניין, בטח עם הפריחה של נטפליקס והמלחמה על הרייטינג, וכמובן שורת הרווח בסופו של התהליך.

העניין השני שיצרה הסדרה קשור באספקט הטכני שלה. בארה"ב קדמה להשקת הסדרה גם אפליקציה ייחודית המאפשרת לצופים לעקוב אחר קווי עלילה מסוימים, לקבל רמזים נוספים ולחוות את הסיפור מנקודת המבט של דמות שהם בוחרים לעקוב אחריה, במקביל לבחירות שהבמאי קיבל, וכמו להפוך, ולו לרגע אחד, לבמאים בעצמם.

מכיוון שבישראל הדבר בלתי אפשרי, נותר רק להאמין לבלוגרים אמריקנים שאמרו שחוץ מלהאריך את הסדרה ולספק אינפורמציה לא חשובה באמת, ספק אם יש השפעה לשכלול המדובר, שאפשר להמר שיהיה עתה טרנדי למדי בטלוויזיה האמריקנית, גם אם מבחינת עלילה הוא לא באמת משפיע, אלא כאמור מוסיף עוד אינפורמציה שספק אם היא באמת חשובה. על אף ניסיונות עבר כושלים בשילוב הטלפון החכם ומסך הטלוויזיה, נראה שהמאבק על תשומת ליבו של הצופה לא יסתיים כל כך מהר, גם אם זה אומר שצריך להעסיק אותו במקביל בשני מסכים.

ביצירה בת ששת הפרקים מגלמת סטון את דמותה של אוליבה לייק, סופרת ילדים מצליחה המתגוררת בעיירה יפה ונידחת במדינת יוטה המורמונית. בערב השנה החדשה היא נעלמת, וחקירת היעלמותה היא כמובן הציר שמניע את העלילה. עודף הדמויות מאפשר את השימוש הנרחב באפליקציה. לאחר צפייה בפרק הראשון קשה לא לפרגן למשחקה של סטון. כוכבת שנות ה־90 של המילניום הקודם, שהקריירה שלה כבר בת 40 השנה, זוכה לעדנה גם בזכות הראיון החושפני שהעניקה ובו דיברה על ההטרדות המיניות שלא הפסיקו מעולם. נראה שרגע לפני גיל 60 היא תחווה עתה שורה של פרסים ושלל כיבודים לנוכח משחקה בסדרה והצעות העבודה שיגיעו. הסדרה בכללותה תופסת את הצופה מהר מאוד, אך על פי הפרק הראשון ספק אם נראה בה משהו שלא ראינו בעבר. בימים כאלו של חורף, מדובר באופציה לא רעה לקראת סוף השבוע הביתי הצפוי.

•••

ואם כבר סדרות שמנסות לחדש לצופה, שווה לשים לב ל"סדר אותי" (יס, סלקום והוט), שהחלה כסדרת רשת ובנויה כמו סדרת רשת שהחלה עם פרקים קצרים ודלי תקציב, וברגע שנקנתה על ידי גוף גדול יותר התקציב עלה והפרקים הוארכו לחצי שעה. אגב, גם כאן מדובר ב־HB0, שהחליטה להמר על סדרה הנראית מוזרה גם בעולם המושגים של הרשת החתרנית שפרצה דרך בעבר. מדובר בחייהם של תושבי ניו יורק, לכאורה ז'אנר שחוק, אבל כל פרק ופרק מספקים עלילה שונה לגמרי ואפילו ז'אנר טלוויזיוני שונה. זאת לא טלוויזיה שהיא צפיית חובה, אבל יש בה בכל זאת משהו מרענן בשממה המוכרת והשגרתית.