כשהרב יצחק מלבר (37) הגיע בחליפה השחורה שלו, בכיפה ועם זקן לכנס הרפואי הראשון שאליו הוזמן, לפני שמונה שנים - כנס של איגוד הגינקולוגים בישראל - הוא כמעט לא הצליח להיכנס. למרות שהוזמן על ידי רופא בכיר, נתקל מלבר בחומה של חשדנות. אחרי הכל, מה יש לרב חרדי לחפש בכנס על חידושים בתחום אמצעי המניעה לנשים?
מאז הפך הרב הצעיר בעל המבטא האמריקני הבולט לאורח קבוע בכל כנס שעוסק בבריאות האישה, מאמצעי מניעה ועד הפלות חוזרות, דיכאון אחרי לידה ואפילו גיל המעבר. היום הוא הגורו של המגזר החרדי בכל הקשור לאמצעי מניעה, טיפולי פוריות, הפלות ודיכאון אחרי לידה. העמותה שהקים, "תורת המשפחה", ענתה בשנה החולפת לעשרות אלפי פניות של נשים, מהן כ־3,000 פניות בחודש לקו החם שמפעילה העמותה בשפות עברית, אנגלית ויידיש. בסוף מארס קיבלה העמותה את אות המתנדב מידיו של שר הבריאות, עבור סיוע לקידום בריאות נשים במגזר החרדי.
"בבית הספר בית יעקב (רשת החינוך החרדית לבנות; מ"י) לא ילמדו על אמצעי מניעה", צוחק מלבר, "כל הזוגות שמתחתנים מתחילים עם ידע מינימלי, ויש הרבה מיתוסים וטעויות. במערכת הרפואית אין מספיק כוח אדם, ובמרפאות הנשים הללו לא יכולות לקבל חינוך והסברים על אמצעי מניעה".
הפרסום שלו נעשה ברשתות החברתיות, בעיתונים של המגזר, וגם במקוואות. רק לאחרונה קיים כנס ל־300 בלניות ממקוואות מכל הארץ, משום שגם הן מקור מידע לנשים צעירות ויכולות להפנות אותן לקו החם. "עשינו כבר יותר מ־300 כנסים עם רבנים ברחבי הארץ, מחיפה ועד אשדוד. לא האמנו כשהסכימו להכניס אותנו גם ל'קסבה' בבית שמש".
להרצאות שלו בפני הרבנים הוא מביא שקפים עם חומר מקצועי, אך ללא איורים מפורשים. מסביר על כל אמצעי המניעה לסוגיהם, כולל אמצעים פחות מוכרים, כמו מדבקה והתקנים מסוגים שונים.
"ברור שאני מצנזר לצורך העניין. אני לא אומר 'תכנון המשפחה' אלא 'מרווחים בין לידות'. אבל זה טקטי, לא אסטרטגי. הרי אף אחד לא יחשוד בי שאני קורא להביא שני ילדים ולא שישה. כשאני מדבר על תחום של אישות או יחסי אישות אני אשתמש רק במילים האלה, לא במילה סקס. אני מבקש גם מהרופאים שבאים להרצות בפני רבנים לא להשתמש במילה הזאת.
"להגיד אמצעי מניעה זה בסדר. אין בעיות בלשון. והנושא של קונדום לא רלוונטי אצלנו, זה אסור מבחינה הלכתית. אפילו על קשירת חצוצרות מדברים, אבל קונדום לא בקונצנזוס, ולא יבוא לידי שימוש".
חשבנו שאסור להפר את מצוות פרו ורבו.
"הרבנים לא שינו את דעתם. הם לא חושבים שצריך לוותר על המצווה ולהסתפק בילד אחד או שניים. מה שכן השתנה זה הנושא של בריאות האישה. הרבנים מבינים שצריך אמא בריאה, שתוכל לגדל את הילדים שיש בבית. אין תכנון משפחה, אבל יש בריאות האישה.
"כחרדי קשה לי לשמוע שממוצע הילדים במשפחה חרדית ירד משמונה לשישה־שבעה, אבל אנחנו חיים היום בזמנים של לחץ. אני לא אומר לרדת לשניים. יש כאלה שאתה מציל להם את המשפחה עם עוד ילד, ויש כאלה שאתה מחריב. אמא בריאה יכולה להציל משפחה, והרבנים נחשפים לזה ויודעים את זה, ולכן הם קשובים אלי. העצמת נשים היא בריאות המשפחה".
• • •
משרדי "תורת המשפחה" ממוקמים בהר חוצבים בירושלים, כמה בניינים ליד "מובילאיי". אבל בזמן שבחברה הטכנולוגית מדברים על בינה מלאכותית בשירות הנהגים, מלבר מדבר בעיניים נוצצות על טכנולוגיה ישראלית שמייצרת מכשיר לייזר לטיפול בבעיה נשית רגישה בשם וולוודיניה, שמתבטאת בכאב בעת קיום יחסי מין.
אין כאן תמונות של תינוקות על הקירות, וגם לא תרשימים רפואיים או צילומים של אמצעי מניעה. מכאן פועל "מוקד טהרנו" - הקו החם שאליו מתנקזות הפניות. מנהלת המוקד היא חיה מלבר (37), אשתו של הרב, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה. היא מראה לי את תוכנת המחשב המשוכללת, שמאפשרת לעקוב אחרי מאות השיחות הנכנסות ולחזור לפונות במקרה הצורך. הטלפונים מגיעים לא רק מישראל אלא גם מריכוזים דתיים בארה"ב, באנגליה, בשווייץ, באוסטרליה ובמדינות נוספות.
מלבר נולד וגדל בשכונת מוֹנסי בניו יורק, שרבים מתושביה חרדים. הוא למד במוסד חרדי, ולאחר הלימודים התחתן ועלה עם אשתו לישראל.
"אחרי שהתחתנתי, נתקלתי בחוסר נגישות למידע בנושאים כמו הפלות ואמצעי מניעה. בגיל 19 אשתי עברה הפלה מוקדמת. למחרת הלכנו לרופא, ובערב התעוררה אצלי שאלה וצלצלתי אליו.
"לעולם לא אשכח את התשובה שלו. הוא אמר לי בכעס: 'למה אתה מתקשר אלי בזמן הפרטי? אם היה לי מה לומר לך הייתי אומר במשרד'. התנצלתי. היינו בטראומה מחוסר הרגישות ומההבנה שאנחנו לא יודעים כלום. לא היה אז גוגל, ולא היה אף אחד לשאול. מצאתי את עצמי בוכה, חסר אונים, ואומר, ריבונו של עולם - אני לא יודע מה לעשות הלאה. אחר כך נסענו לבקר את המשפחה בארה"ב, והלכנו לרופאים שהם המליצו עליהם.
"אחרי לידת הבת הראשונה שלנו, לפני 16 שנה, התחלתי לבדוק את הדברים והבנתי שאין שום כתובת. זה היה לי כל הזמן על הלב. לא חשבתי אז שזה הולך להיות מפעל חיים שלי, אבל ידעתי שבכל עמדת השפעה שתהיה לי, אעזור לאנשים בתחום הזה. בהמשך זה השפיע על כל הלימודים שלי".
מקבלים את אות המתנדב מידי שר הבריאות ליצמן // צילום: נעם ריבקין פנטון
בארץ למד בישיבת מיר, במטרה לעשות הסמכה לרבנות ולחזור לחו"ל. את ההסמכה עשה אצל הרב מרדכי אליהו זצ"ל. "בזמן הלימודים ראיתי שיש הרבה שאלות בתחום הזה של רפואת נשים. רבנים הם כתובת בכל התחומים האלה של אמצעי מניעה ואישות, אבל אין להם הכשרה, הרי הם לא למדו רפואה. ואז בא לי הרעיון הזה, להנגיש להם ידע בתחום.
"אני בן אדם פרקטי, אז רציתי להשתלם בנושא. עשיתי קורס באוניברסיטת בר־אילן בנושא בעיות בתפקוד המיני והתחלתי ללכת לכנסים רפואיים. לפני תשע שנים כתבתי ספר ראשון על טיפולי פוריות ואמצעי מניעה, ואחריו עוד אחד. הידיעה עליהם עברה במגזר מפה לאוזן, והם נמכרו ב־7,000 עותקים.
"במקביל, התחלתי לקבל הזמנות להרצאות בארץ ובחו"ל. הופתעתי מהפתיחות והופתעתי מהביקוש. גם במקומות שלא נחשבים הכי פתוחים הזמינו הרצאות על אמצעי מניעה. במאה שערים הרציתי כבר בשנה הראשונה שלנו. זה לא שעליתי על נישה קטנה, עליתי על הבטן הרכה".
• • •
הוא מתגורר בשכונת רוממה בירושלים עם אשתו וארבעת ילדיהם, שביניהם יש מרווחים של כמה שנים ("אני נאה דורש ונאה מקיים"). בתו הגדולה בת 16, ואחריה ילד בן 12, ילדה בת 10 וילד בן 7.
את העמותה הקים ב־2011. כעבור שנתיים פתח את המוקד הטלפוני. "מהר מאוד הבנו שנשים מעדיפות לדבר עם אישה. החלטנו לעשות פיילוט. נתנו בין אפשרויות הבחירה בקו החם את האפשרות לדבר עם אישה, ובתוך חודשיים ראינו שיותר מ־75 אחוז מהנשים מבקשות את האופציה הזאת. ואז החלטנו שאם זה מה שהציבור רוצה, ננגיש את זה. אשתי החלה לגבש מתנדבות שמוכנות לעבור הכשרה רצינית כמקדמות בריאות".
קורס ההכשרה נמשך כשנה וכולל תכנים מתחום הביולוגיה, הפיזיולוגיה, הפסיכולוגיה ובריאות הנפש, וגם הרצאות של רופאים. בקורס הראשון הוכשרו 28 נשים, שפועלות כ"מקדמות בריאות" ועונות לשאלות בקו החם. אחרי פסח האחרון נפתח קורס שני, ובו 18 נשים.
"בכל יום, כל היום, אנחנו נתקלים בשאלות בנושא דיכאון אחרי לידה, סטרס, איך להשתמש באמצעי מניעה, וכל מיני שאלות לגבי פתרונות הלכתיים. יש נושאים שבהם אנחנו מפנים את האישה לרבנים שאנחנו יודעים שמתירים שימוש באמצעי מניעה. לפעמים אנחנו מרימים טלפון לרב ומסבירים לו את הצורך בשלום בית ואת המצב הפיזי, הנפשי והרגשי. נוסף על כך, אנחנו עובדים עם הרבה רופאים".
המתנדבות במוקד הטלפוני נתקלות בלא מעט מיתוסים בנושא אמצעי המניעה. "המון חרדיות חושבות שהנקה היא אמצעי מניעה, כשבפועל זה טוב לשלושה חודשים, ואחר כך זה יעיל רק בחמישים אחוז", הוא אומר, "בשיטה הזאת משתמשות גם נשים שעברו ניתוח קיסרי ואמרו להן שמסוכן להיכנס להיריון בחודשים הקרובים.
"יש המון חרדיות שחושבות שחומרים טבעיים זה טוב, ושהורמונים הם תרופות שצריך לקחת רק במקרה של סכנה. הן לא יודעות שמיליוני נשים לוקחות את זה.
"יש נשים שמתקשרות ואומרות, 'דיברתי עם הרב והוא התיר לי, אבל איזה אמצעי לבחור? ואיך להשתמש?' יש יותר מ־70 סוגים של אמצעי מניעה. לא נספר לה עכשיו שעות על כולם, אבל לפי הגיל והדרישה, ניתן לה את המידע בשיחה של חצי שעה. אם היא לא רוצה הורמונים, יש גם דברים אחרים".
כמו בחברה החילונית, גם בחברה החרדית דיכאון אחרי לידה אינו נושא מדובר. "גם אצלנו חושבים שאסור לאישה לבכות ושצריך להגיד תודה על התינוק המתוק. היו גם לא מעט מקרים קשים, על סף התאבדות. זה מתחיל משיחה שבה האישה או הבעל רוצים לשאול משהו, למשל על אמצעי מניעה, והיועצת מרגישה שיש משהו מעבר. לפעמים אנחנו מערבים את שירותי הרווחה, לא בכפייה אלא לעזרה".
במקרים לא מעטים מהווה הרב מלבר גשר בין עולם הרפואה לעולם ההלכה. "היו אצלי בני זוג שנמצאים בטיפולי פוריות, והבעל התבקש לעשות בדיקת זרע. האדמו"ר היה נגד. לא רצה שיוציא זרע לבטלה. הם ביקשו שאני אדבר עם הרופא ואבדוק אם הם באמת חייבים, או שזה גמיש ויש חלופה. דיברתי עם הרופא, והוא הסכים לדבר עם הרב ולהסביר לו למה זה חיוני".
הקו החם פועל מ־10 בבוקר עד 12 בלילה, ומאויש כמעט כולו בידי שלוש עד חמש נשים, מתנדבות. גברים שמתקשרים יכולים לבקש לשוחח עם גבר.
שרה (שורי) פרידמן (48) היא מתנדבת בקו החם ומנהלת המשרד של העמותה. פניה הצעירות אינן מסגירות את העובדה שהיא לא רק אם לעשרה ילדים, שנולדו לה מגיל 20 ועד 42, אלא גם סבתא לתשעה נכדים, ועוד ארבעה בדרך.
"הבוקר קיבלתי טלפון מאישה שעוברת טיפולי פוריות. מהשיחה עלה שהיא ובעלה לא מסתדרים ביחד. זו היתה שיחה קצרה ונתתי לה עידוד, פתחתי לה את העיניים שהיא לא היחידה, ונכוון אותה מאיפה ואיך לקבל את העזרה.
"שאלתי אותה אם יש לה כאבים, והיא אמרה שכן. לימדו אותנו נושאים של פוריות ובעיות אישות, ואנחנו יודעות לשאול את השאלות - מתי זה פסיכולוגי ומתי זה רפואי. נתתי לה כתובות לטיפול מיני, לטיפול פסיכולוגי ולטיפול רפואי".
"היום קיבלתי מכתב שמיועד ל'ד"ר שורי'. קיבלתי תואר", היא צוחקת, "כי הידע שלנו הוא ברמה של רופאים".
הרב מלבר ואשתו חיה. "כשאני מדבר על תחום של אישות או יחסי אישות אני אשתמש רק במילים האלה, לא במילה סקס" // צילום: עופר חן
לדברי פרידמן, ההתנגדות לאמצעי מניעה באה לעיתים מצד הנשים עצמן. "דיברתי עם אישה שהרב אמר לה לקחת אמצעי מניעה. הבנתי בין השורות שיש עניין נפשי או רגשי שעובר עליה, ושהיא לא רוצה לקחת. היא הרגישה שזאת התערבות בבריאה, שהיא פוגעת בעם ישראל. שאם השם רוצה לתת לה ילד, הוא ייתן. הסברתי לה שהרב יודע מה הוא מדבר. לפעמים, כשנשים שומעות שיש רבות שמשתמשות באמצעי מניעה, זה גם עוזר.
"כשיש בעיה של דימומים אצל נשים שומרות תורה, עובדים קשה לפתור אותה, והנשים מרימות טלפון לעזרה. זה יכול לשבש לאישה חרדית את כל החיים. להכניס אותה לסטרס, לגרום לכך שהיא לא מצליחה להגיע למקווה, שהיא לא אישה לבעלה, לא אמא לילדיה, מרגישה לא נורמלית וכלל הזוגיות נהרסת. לפעמים מדובר בגידולים שפירים ברחם שגורמים לדימומים. אנחנו ממליצים להן על טיפול תרופתי והליך כירורגי מתאים".
אתם מקבלים פניות ממאה שערים?
"אנחנו זה מאה שערים. אנחנו חרדים הארד קור".
הרב מלבר: "יש פעולות כמו כריתת רחם, שהרבנים לא מתירים, אלא אם כן יש צורך רפואי. קרה לא פעם שהתקשרו אלינו רופאים בבקשה לקבל היתר של הרב לכריתת רחם, כדי להציל את האישה. הבהרתי לרופא אילו נתונים הרב צריך כדי לתת פסיקה, ואז הסברתי לרב את המצב הרפואי. בסופו של דבר, השמירה על בריאות האישה באה לפני ילדים".
• • •
העמותה זוכה לחיבוק לא רק ממשרד הבריאות אלא גם מרופאי הנשים, שנעזרים לא פעם בקשריו של הרב מלבר עם רבנים ומפנים אליו מטופלות להסברים נוספים, מותאמים תרבותית ונגישים.
"הכרתי את הרב לפני כמה שנים", אומר פרופ' שמחה יגל, מנהל אגף נשים ויולדות בהדסה, "מה שייחד אותו זה שהוא רצה להנגיש רפואה מעודכנת ומסודרת לאוכלוסייה החרדית. הרקע האמריקני שלו עוזר לו מאוד, הוא לא פוחד להעלות נושאים קשים בפני הרבנים.
"הוא עוסק בחינוך, באמצעי מניעה ובדימומים, בהיריון ובטיפולי גיל המעבר, ופועל להעביר ידע מבוסס לאוכלוסייה שהסתמכה עד עכשיו על שמועות מפה לאוזן. הוא שבר את מעגל אי הידע של נשים ושל רבנים אזוריים, ומנפץ טאבואים בנושאים של אמצעי מניעה ובדיקות במהלך ההיריון.
"פעמים רבות הוא מתווך בין הידע הרפואי להלכה, כי הוא שולט בשני התחומים. זה לא הרב פירר, שאליו הולכים במקרים נדירים, אלא מישהו שבאים אליו עם שאלות של יום־יום. דברים בנאליים ופשוטים, שצריך ידע בשבילם. לא נתקלתי במקרה שהוא נתן תשובה בנושא שאין לו ידע בו.
"את התוצאות רואים בשטח. נשים חרדיות הולכות יותר לבדיקות שד ולבדיקות לגילוי סרטן צוואר הרחם. הן עושות יותר בדיקות במהלך ההיריון ומשתמשות באמצעי מניעה".
בשנתיים האחרונות חבר הרב מלבר במועצה הלאומית לבריאות האישה, הגוף המייעץ לשר הבריאות יעקב ליצמן בנושאים מקצועיים הקשורים לתחום. כעת הוא מקדם במועצה יוזמה להכניס לסל התרופות מימון של אמצעי מניעה לנשים.
"לפחות 20 אחוז מהנשים במגזר החרדי סובלות מדיכאון אחרי לידה", הוא אומר, "מי כמו ליצמן מודע לכך ומכיר את הנושא. הרבנים נותנים היתר לאמצעי מניעה, אבל לנשים אין כסף.
"למדינה זול יותר לממן אמצעי מניעה מאשר לממן הפלות. ברגע שמסירים מחסום פיננסי, יותר נשים משתמשות בזה, וזה מצמצם פערי בריאות. מדובר לא רק בגלולות, אלא גם בהתקנים תוך־רחמיים, התקנים פשוטים וחינמיים. זאת מבחינתי תהיה התרומה החשובה ביותר לבריאות האישה ולהעצמת נשים גם בחברה החרדית".
איך מתייחסים אליך בציבור החרדי?
"בזמנו, כשעשיתי תואר שני בלימודי מנהיגות באוניברסיטת בלוויו בארה"ב, לקחתי כמה קורסים בנושא הובלת שינויים. רוב השינויים החברתיים סובלים מכישלון ידוע מראש, כי הם מתחילים משלב הביצוע, השלב הרביעי מתוך שמונת שלבי השינוי החברתי.
"אבל לפני שלב הביצוע צריך לעבור שלושה שלבים: להוכיח צורך לשינוי, לגבש קואליציה שמסוגלת להוביל את השינוי, לבנות אסטרטגיה ויעדים ולהעביר אותם, דרך הקואליציה הזאת, אל קהל היעד.
"בתהליך שלנו הצלחנו להוכיח צורך בשינוי, דרך ספרים, עלונים, הרצאות, כנסים וקלטות. אחר כך הקמנו קואליציה - גם פנימית, וגם מול המערכת הרפואית. בשלב השלישי בנינו את הפלטפורמה לתקשר - העמותה והמוקד.
"רבנים הבינו שאנחנו לא נגד ההלכה ולא לוקחים להם את ההלכה. אם היינו מתחילים באמירה שבאנו לתכנון משפחה, היו מוציאים נגדנו פשקווילים והיינו נחסמים לגמרי. אנחנו בקשר עם רבנים מכל הקהילות, לא רק מפלגים שהם לייט, אלא עמוק־עמוק עד מאה שערים. לא באים לכפות ולא להגיד להם מה הם צריכים, אלא רק מנגישים להם את המידע, ושכל אישה תבחר. חב"דניקית תקבל התאמה שלה. נשים שלא שומרות שבת - ויש גם כאלו שפונות אלינו - יקבלו אותו מידע, אבל בלי התאמה להלכה".
shishabat@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו