בריכות המקדש

מחקר חדש שיתפרסם בקרוב, מגלה כי בריכות הענק בעיר העתיקה בירושלים שימשו את עולי הרגל לבית המקדש לפני 2,000 שנים. 

בירושלים יש מספר רב של בריכות. בצמוד להר הבית נמצא מאגר מים ענק, המכונה בריכת ישראל, שאורכו יותר מ־110 מ', רוחבו 34 מ' ועומקו יותר מ־24 מ'. בין בתי הרובע הנוצרי חבויה בריכה, המכונה בריכת חזקיהו. ירושלמים מכירים היטב את בריכת הסולטן, שהוסבה למרכז מופעים תחת כיפת השמיים. כמו כן, קיימות שתי בריכות בשטח כנסיית סנטה אנה, בריכה עמוקה נוספת מוכרת מן הסיור במנהרת הכותל, וכמובן קיימת גם בריכת השילוח, שנחשפה בתחתית עיר דוד. 

"המתקנים הענקיים האלה הם 'הפיל בחדר' שחוקרים התעלמו מהם", סיפר ל"ישראל היום" הארכיאולוג ד"ר דויד גורביץ' מהאוניברסיטה העברית, החוקר את ירושלים בימי הבית השני. "אמנם כמה מן הבריכות נחפרו והחוקרים הציעו שימושים עבור בריכות בודדות, אבל התעלמו מהתמונה הכוללת. לא נשאלה אף פעם השאלה, מה כל המתקנים הללו עושים דווקא אצלנו? מתברר שלא היתה שום עיר אחרת באגן הים התיכון שבה היתה כמות רבה כל כך של בריכות מים גדולות". 

ד"ר גורביץ' בדק את ההקשר הרחב של הבריכות בירושלים, והבהיר: "בעוד שלתושבי ירושלים היו בורות מים פרטיים מתחת לבתים ולרשות השליטים עמדו אמות מים, היה צורך למצוא פתרון אחר עבור המוני עולי הרגל. המבקרים השתמשו במים לצורכי שתייה, בישול ושאר צורכי יומיום. שתיים מהבריכות שימשו גם לטהרה". 

המחקר החל באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטת הרווארד שבארה"ב, וצפוי להתפרסם בכתב העת היוקרתי לנושאי ארכיאולוגיה "PEQ", שיוצא לאור באירופה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו