"היום אין שאלה אם צריך את חיל הים"

הרחק מאור הזרקורים מסכם לעצמו חיל הים שנה מצוינת. החיל, שעד לפני כמה שנים היו מי שהתייחסו אליו כאל "לא יותר מטייסת בחיל האוויר", הפך לשחקן מרכזי בפעילות צה"ל ובתוכניותיו המבצעיות.

את 2016 סגר חיל הים עם עלייה משמעותית בכל הפרמטרים: במבצעים, בבט"ש, באימונים. גם חלק מהפעילות המב"מ - המערכה שבין המלחמות, אותה פעילות מבצעית־מודיעינית שמתבצעת בחשאיות ומתפרסמת רק לעיתים רחוקות - נעשתה על ידי חיל הים או מן הים.

לרוב הפעילות הזאת אחראי בסיס חיפה של חיל הים (ב"ח), בפיקודו של תא"ל דוד סער־סלמה. בחיפה שוכן רוב הצי הימי של ישראל - לרבות מערך הצוללות והסטי"לים ויחידות נוספות - ויחד עם שייטת 13, ששוכנת בעתלית ושבה היה סער־סלמה לוחם ומפקד בראשית שירותו הצבאי, הוא הוביל בשנתיים האחרונות את השינוי שנועד להפוך את החיל (או הזרוע, כפי שמתעקשים לכנותה בחיל הים) משחקן סוליסט לשחקן קבוצתי, כזה שיהיה רלוונטי יותר בפעילות ובתוכניות העתידיות של צה"ל.

 

"שלא נופתע שוב"

"הגדולה של הים היא בכך שהוא מאפשר", אומר סער־סלמה, שמתראיין כאן לראשונה. "בהסכם השלום עם מצרים ויתרנו על עומק אסטרטגי, אבל נותרנו עם הים - שהוא מרחב משמעותי לפעילות. זה נכון גם היום בכל הגזרות, וזה רק עניין של החלטה. כשאני מסתכל צפונה יש לי מרחב שלם לפעילות שהוא רוב העיסוק שלי, במבצעים ובאימונים, שמשמשים אותי גם לפעילות המיוחדת וגם להכנות למלחמה".

האיום העיקרי על חיל הים הוא חיזבאללה. הפגיעה באח"י "חנית" במלחמת לבנון השנייה היתה קריאת השכמה כואבת (ומאוחרת) על היכולות והמוטיבציות שלו גם בזירה הימית. מאז, מעיד סער־סלמה, עשה חיזבאללה קפיצת מדרגה משמעותית: כבר לא ארגון טרור קטן, אלא סמי־צבא, שאסור לזלזל בו, ובכוונות ובאמצעים שלו.

"חיזבאללה השתנה", הוא אומר, "ב־2006 הוא היה עם מספר קטן של טילים מסוג אחד, היום, 10 שנים אחרי, יש לו כבר סלט שלם של טילים ובכמות גדולה בהרבה - עם ראשי קרב שונים ולטווחים שונים. הדבר הזה חייב גם אותנו להשתנות, כדי שלא נופתע שוב במערכה הבאה".

ואתה יודע לתת מענה לאיומים האלה?

"אני חושב שאני יודע לתת מענה טוב, למרות שבחלק המענה הזה לא נגמר כי מה שיש לי טוב להיום, אבל אני צריך להתכונן למה שיהיה בעוד חודש או שנה ויותר".

זה לא סוד שישראל הגדירה את טילי החוף־ים כאיום אסטרטגי שהיא לא יודעת לחיות איתו, ועל פי פרסומים זרים טילים כאלה גם היו בעבר יעד לתקיפות.

"זה בהחלט איום מרכזי עלינו, ולא רק מלבנון: מבחינתי הזירה הצפונית היא מקשה אחת, כי אני לא יכול לנתק את מה שקורה בלבנון ממה שקורה בסוריה".

ואני שואל שוב: יש לכם מענה טוב, או שזה מגביל אתכם בפעילות?

"צריך להיות צנועים. לא באנו לפה כדי להיות מלכי הים או דברים מהסוג הזה. אנחנו פה בשביל הביזנס שלנו, שזה הביזנס הצבאי. וכן, זה אתגר, שלקחנו אותו ופירקנו אותו למרכיבים - מודיעיניים, מבצעיים, אמל"חיים, הגנתיים, תפיסתיים - כדי לתת לו מענה מקצה לקצה, ואני חושב שהמענה שאנחנו נותנים הוא טוב. אבל זה מחייב עבודה סיזיפית, יומיומית, כי גם הצד השני לומד ומשתפר".

ומה היעד של חיל הים בעימות הבא עם חיזבאללה?

"היעד שלנו הוא לנצח, אבל גם להגן על הנכסים האסטרטגיים שלנו בים - מים כלכליים, חופש שיט ומסחר, וכמובן שהספינות שלנו פועלות בחופשיות ולא נפגעות, כדי שנוכל להכריע את הקרבות שנשתתף בהם, משום שהיום כבר ברור שלחיל הים יהיה תפקיד מרכזי גם במאמץ המבצעי הכולל של צה"ל".

אילו עוד יכולות ימיות יש לחיזבאללה חוץ מטילים?

"אני צריך להניח שיש להם הכל, וכשנסראללה מדבר על כיבוש הגליל אני צריך להניח שהוא יגיע גם מהים, בוודאי כאשר הם מצטיידים ומתאמנים ואפילו מראים בטלוויזיה סרטים של לוחמים שלהם שפועלים בים. ולכן חובתי להסתכל גם מעל המים וגם מתחת למים וגם על מה שיגיע מהאוויר בגובה נמוך, והמענה שלי חייב להיות לא רק הגנתי אלא גם התקפי, כלומר להסתכל ולהיות מסוגל לראות ולפעול רחוק מהחוף כדי להגן על המרחב, מה שמחייב אותי לשיתוף פעולה הדוק עם חיל האוויר וכוחות היבשה".

בעבר נהנה חיל הים מחופש פעולה כמעט מוחלט בזירה הצפונית. חיזבאללה שמר את יכולותיו המבצעיות למלחמה, והצי הסורי לא היווה איום של ממש לספינות ולצוללות הישראליות. אולם בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי בזירה, עם כניסתה של רוסיה לפעילות מבצעית אינטנסיבית בסוריה, שכוללת גם רכיבים ימיים משמעותיים.

מבחינת צה"ל הצבא הרוסי לא מוגדר כאויב אלא כאתגר, וכך גם מתייחס אליו חיל הים. סער־סלמה אומר שהבסיס להימנעות מקונפליקטים הם כללי ההתנהגות הבסיסיים בים - מה קורה כששתי ספינות מתקרבות זו לזו, מה עושים כשספינה אחרת מבקשת ממך להזדהות - שנשמרים בקפדנות בידי שני הצדדים.

ולמרות זאת, מדובר בשינוי משמעותי, משום שהצי הרוסי מחזיק ביכולת מבצעית ומודיעינית שמאתגרת מאוד את חיל הים. "זה מחייב אותנו לחשוב טוב יותר על הדברים, לנתח אותם, לראות איך בדיוק אנחנו פועלים, איך מסתדרים במרחב הזה שיש בו גם אויבים וגם ידידים", מסביר סער־סלמה, "בדיוק כמו שעכשיו, בחורף, אנחנו צריכים להתמודד מול ים גבוה שמקשה עלינו, ולעיתים מול צפיפות של כלי שיט שמסבכת לנו את החיים, גם העניין הזה מחייב אותנו להתמודדות".

יש לכם איתם תיאום?

"אין תיאום ישיר שלנו, אלא רק דרך מנגנון התיאום המוכר ברמת המטה הכללי".

 

"לשמור על השער הימי"

אחת הסיבות לשדרוג המשמעותי במעמדו של חיל הים נעוצה במים הכלכליים - מרבצי הגז העצומים שחיל הים מופקד על הגנתם, ואשר איפשרו תקציבים גדולים להצטיידות בכלי שיט חדשים מחד, אבל גם הובילו לחקירות בחשד לשוחד בעסקאות הרכש. החקירות והחשדות אמנם לא מופנים ככל הידוע כנגד אנשי חיל הים, אולם העננה שמלווה אותם מורגשת היטב גם בחיל הים.

אשאל ישירות: אנחנו צריכים את הספינות האלה?

"מדינת ישראל זכתה בגילוי מדהים של שדות גז בים, שמהר מאוד יספק כאן פחות או יותר 60 אחוז מהאנרגיה, מה שאומר שאם לא תהיה הזרמה של גז מהים לא יהיה חשמל ומפעלים לא יעבדו. עד לא מזמן השטח שעניין את חיל הים היה ה־12 מייל של המים הריבוניים שלנו ועוד 40-30 מייל מעבר להם, אבל היום - בגלל הגילוי של הגז - אנחנו נדרשים להסתכל 100 מייל ויותר, מה שמחייב אותנו להיות חיל ים אחר כי זה אתגר עצום לדעת מי מסתובב במרחב הזה ומה הכוונות שלו, להכיר את הנתיבים ולתת מענה לכל התפתחות, וזה עוד בלי שהזכרתי את העובדה שהים הוא שער הכניסה העיקרי למדינת ישראל שדרכו מגיעות לארץ כמעט כל הסחורות, ובמלחמה - כאשר כל המדינה תותקף - תפקידנו יהיה לשמור על השער הזה פתוח כדי שנוכל להביא לכאן אספקה וסיוע".

חיזבאללה ינסה לפגוע במלחמה עתידית באסדות הגז?

"קל לי לענות על זה כי חיזבאללה כבר הציג סרטים שבהם נסראללה אומר במפורש שהוא יפגע בהן, אז אני חושב שכדאי שנקשיב לו".

בוא נחזור למענה.

"אנחנו צריכים לתת מענה הוליסטי, שמתחיל במודיעין, ממשיך ביכולת שלנו לנטר את השטח - ואנחנו מדברים על עשרות אלפי אוניות ששטות בו בשנה - ומסתיים במענה מבצעי. בעניין הזה אני חושב שאנחנו פועלים מאוחר מדי ומעט מדי: לו זה היה תלוי בי, הייתי רוצה באזור הזה יותר ספינות, יותר כלי טיס, יותר מכ"מים. לצערי, זה לא המצב ואנחנו נאלצים לבצע תיעדופים על בסיס הערכות מצב, אבל כשארבע הספינות שנבנות בגרמניה יגיעו המענה שלנו יהיה טוב בהרבה".

ואיך אנחנו יכולים להיות בטוחים שהספינות שנבחרו הן באמת הכי טובות, או שלמישהו היה אינטרס לבחור בהן כי הוא גזר קופון שמן בדרך?

"קל לי לענות על השאלה כי אני לא נגוע בדברים האלה. אני איש צבא, ואין לי מושג מי קיבל איזו עמלה. אבל אתה שואל אם הכלים האלה טובים להגנה על המים הכלכליים, ואני עונה חד־משמעית שכן, בעיקר כי הכלים האלה אופיינו ונבנו כדי להגן על מים כלכליים, אבל הם ידעו גם לתת מענה לאיומים אחרים ובוודאי להשתתף במאמץ המלחמתי".

ואתה לא חושש שהייתם כלי שרת בידי כוחות גדולים מכם?

"אני משרת את עם ישראל, זאת חובתי שאני מקפיד למלא כל יום, ואני חושב שבחרנו ספינות מצוינות".

והצוללות - שלוש חדשות. צריך אותן?

"ההחלטה כמה צוללות צריך לא נמצאת אצלי, אבל אם אורך חיים של צוללת הוא 30 שנה, ולוקח לתכנן ולבנות בערך 10 שנים, ואם את צוללת הדולפין הראשונה קיבלנו לפני 20 שנה, אז מי שרוצה שבעוד 10 שנים תהיה לו צוללת חדשה צריך להתחיל לעבוד על זה עכשיו".

גם בעניין הזה יש חשדות כבדים סביב המניעים והבחישות מבחוץ.

"ככל שזה נוגע לנו אנחנו צריכים צוללות בלוח הזמנים הזה, והצוללות שנבחרו הן מצוינות. כל היתר לא נוגע אלינו".

חיל הים גדול מספיק למשימותיו?

"אני חושב שהוא מותאם למשימותיו".

כי היו בעבר הלא רחוק אנשים בצה"ל שטענו שחיל הים הוא בסך הכל כמו עוד טייסת בחיל האוויר.

"עם כל הכבוד למי שאמר את הדברים האלה, אנחנו נמצאים היום במקום שבו אין שאלה אם צריך את חיל הים או לא".

ובכל זאת, שנים התייחסתם אל עצמכם כאל האחות הקטנה והמקופחת.

"ואני מעדיף לראות אותנו כזרוע קטנה ואיכותית. אני 30 שנה בצבא ובהגינות - אני לא מרגיש מקופח. אני חושב שהנתונים מראים היטב שעם הגודל שלנו אנחנו מצליחים לעשות ביטחון לא רע בכלל".

אי אפשר להחמיץ את העובדה שאם בעבר רציתם להתבדל, בשנים האחרונות מאוד חשוב לכם להשתלב בצה"ל.

"אנחנו חלק מהמאמץ הצה"לי, ולכן אנחנו חלק מהשילוביות כי זה מכפיל כוח שבו אחת ועוד אחת שווה שלוש. אתה רואה את זה מההכשרות - כשקצינים שלנו נמצאים בכל קורס, כולל יבשתיים, או כשמפקד חיל הים החדש עשה בעצמו קורס מפקדי אוגדות - ואתה רואה את זה בשיבוץ של אנשים שלנו בתפקידים במטכ"ל, ואתה רואה את זה בעבודה המשותפת ובתוכניות המבצעיות ובתרגילים, שבכולם אנחנו משתתפים. לתוך זה אנחנו יודעים לתת את היכולות והאמצעים שלנו".

 

"קצינות בכל ספינה"

החברה הישראלית סערה באחרונה סביב האפשרות של שילוב נשים כלוחמות בשריון. בחיל הים נשים משולבות כבר מזמן בשלל תפקידים: במפקדות ובבסיסים (מו"כמות חוף, מש"קיות מבצעים, מפעילות סימולטור, מדריכות טכניות) הן הרוב המוחלט, אבל גם בפעילות המבצעית יש להן נוכחות בולטת. "אין בכלל שאלה בעניין הזה", אומר סער־סלמה, "מכיוון שהיכולת שלהן מוכחת, תפקידנו למצות את הפוטנציאל".

תן דוגמאות.

"יש חניכות כמעט בכל קורס חובלים. את הקורס הקרוב יסיימו שתיים. יש קצינות כמעט בכל ספינה שלנו ויש היום אפילו מפקדת דבורה. ביחידה ההגנתית שלנו, 'סנפיר', כמעט מחצית מהלוחמים הן נשים שצוללות ועושות קורס לוחמה בטרור ומפעילות כלי שיט מהירים ועושות בידוקים על אוניות. יש נשים ביחידה לעבודות תת־מימיות שיורדות לעומקים ועוסקות שם בפעילות פיזית, ויש סקיפריות ומפקדות גוררות. בקיצור, אין כאן בכלל שאלה. אנחנו שמים נשים איפה שרק אפשר".

למה בצוללות לא?

"המבחן שלי הוא לא של יכולת כי אין ספק שהן יכולות לפחות טוב כמונו, הגברים, אלא שאלה של איפה הייתי שם את הבת שלי, כלומר האם יש אפשרות לשירות משותף במקום הזה, ואיפה שאין תשתית בסיס לכך זה לא יקרה. בצוללת לא סוגרים אפילו את הדלת של השירותים מרוב שצפוף, ואין מיטה שהיא רק שלך, ואין לך רגע שבו אתה לגמרי לבד, ומכיוון שאין את כל אלה אני חושב שלא יהיה אפשר לשים שם נשים. אגב, בספינות הסער 6 החדשות שנבנות כיום אני מניח שיהיו מדורים נפרדים לנשים, כך שנוכל לשבץ אותן לא רק כקצינות אלא גם כלוחמות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו