נאזיר חאן, סטודנט אמריקני ממוצא פקיסטני, יוצא למסיבה. סידרת אירועים בלתי צפויה מובילה לכך שהוא פוגש בחורה זרה ומבלה איתה לילה סוער, רק כדי להתעורר ולגלות את גופתה המושחתת. החשוד ברצח: חאן. הראיות: מרוחות בכל הזירה. הבלשים: משוכנעים באשמתו ב־100 אחוזי וודאות. הדרמה: האם ייתכן שחאן חף מפשע? מי יהיה האדם שיעזור לו להוכיח את חפותו? והאם טחנות הצדק האמריקניות יעמדו בזה?
הבעיה הרצינית הניצבת מול המיני סידרה החדשה של HBO היא המקור. "צדק פלילי" הבריטית היא דרמה אינטליגנטית, אפלה ומותחת, המתהדרת בכוכב־על זוהר (בן ווישו). העיבוד האמריקני מתחיל אפוא בנחיתות: מי שצפה בגירסה הבריטית לא יכול לצפות אלא לחיקוי חיוור. ההחלטה הראשונה, להפוך את בן קאטלר לנאזיר (נאז) חאן, הכניסה צבע דרמטי ליצירה. "ליל הארוע" היא דרמה העוסקת בחברה האמריקנית הגזענית, החשוכה, מלאת השנאה. היא יוצאת מהמקור הבריטי ותופסת כיוון עלילתי חזק עם הפן הפוליטי־חברתי שהוחדר, בצדק, לגירסה האמריקנית.
ההחלטה השנייה, ליהוק ג'ון טרטורו לנעלי ג'ק סטון, עורך הדין הנכלולי שמלווה את חאן בתהליך המשפטי, היא כבר החלטה ששווה מדליה. טרטורו, יקירם של האחים כהן, הוא בדיוק האיש למשימות מיוחדות הנדרש לתפקיד. ההחלטה השלישית, והחשובה מכולן, היא היצמדות למקור. "ליל האירוע" מעתיקה בכישרון רב סצנות מתוך "צדק פלילי", ומגיעה לשיא עם סצנת החיפוש בכליו של חאן. יבשת אחרת, שוטרת אחרת - אבל הבהלה בעיני החשוד היא אותה בהלה אותנטית. בסוף, "ליל האירוע" היא גירסת הבישול האיטי של היצירה הבריטית. היא עדיין דרמה נבונה ומותחת, רק פחות יפה מאחותה הגדולה.
• • •
קרוב, רחוק
ערוץ הספורט, אולימפיאדת ריו 2016, 22:15
אחרי ימים של מפלות ושיברונות לב הגיעה ההזדמנות לגעת במדליה: שגיא מוקי, המוכר לקוראי מדור הספורט, העפיל לחצי גמר הג'ודו במשקלו והביא רגע של נחת להרבה ישראלים ובראשם מירי נבו ואריק זאבי, שחיכו למשהו חיובי שרק יקרה למשלחת הישראלית. "הדופק פה מתחיל לעלות", בישרה נבו לצופים רגע לפני הקרב מול היריב האזרי. "ללא ספק הקרב הכי קשה של מוקי היום", טענה נבו ומייד עודדה את עצמה עם "בגדול, זה קרב די שוויוני". שיהיה. עשר דקות מאוחר יותר, וחרף העידוד הנמרץ מצד המגישה והפרשן, מוקי נשאר רק עם הזדמנות לזכות במדליית ארד.
ואז הגיע הגאורגי. מוקי סיפק למצלמות את החומרים הנדרשים: פרצופים מוזרים, קפיצות באוויר, מבטים קשוחים - אפשר לבנות פה סיפור. הקהל הקולני ביציעים דחף את מוקי, ולרגע היה נדמה שרעש פלוס ההתלהבות של זאבי יוכלו לייצר דרמה ספורטיבית אמיתית. "שגיא התחיל כמו אש", קבע הפרשן, "איזה חתול, הוא עצר איפון מושלם". למען צופינו שעוד לא למדו את חוקי הג'ודו - שזה פחות או יותר כולנו - לא נדרשו נבו וזאבי למהלכים, אלא התמקדו בעידוד אינטנסיבי של הנציג הישראלי. לרוע המזל, זה לא הספיק. זאבי שיחרר קללה קטנה כשהקרב הוכרע באיפון לטובת הגיאורגי הנחוש. "איזו אכזבה, כואב הלב", סיכמה נבו עוד יום ללא מדליה. "הוא ישחזר את הקרב הזה עוד כל כך הרבה פעמים", חזה זאבי את העתיד. שידורים חוזרים בערוץ הספורט, ניתוחים ופרשנויות ילוו את שני ההפסדים האלו עד ההזדמנות הבאה. יאללה, ירדן ג'רבי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו