"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תלמידות גילו קמע מצרי בן 3,330 שנה

הקמע, בצורת חרפושית, התגלה באתר הארכיאולוגי של רשות העתיקות בציפורי • "התלמידות התרגשו מהתגלית - עיניהן נצצו"

,עודכן
הקמע המצרי שהתגלה. בן 3,330 שנה // צילום: רשות העתיקות // הקמע המצרי שהתגלה. בן 3,330 שנה

תגלית היסטורית משמעותית בציפורי. קמע מצרי בן כ-3,330 שנה נחשף היום (שלישי) על ידי תלמידות במהלך חפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות.

הקמע, בצורת חרפושית שהיתה חיה קדושה בתרבות המצרי העתיקה, התגלה על ידי צוות חפירה של תלמידות בהובלת עובדת רשות העתיקות, צילה סורוקוב. החפירה נעשית במסגרת פרויקט של חברת נתיבי ישראל לתכנון כביש גישה חדש לציפורי.

350 תלמידי שכבת י' של קריית חינוך אורט קריית ביאליק משתתפים השבוע בחפירות ארכיאולוגיות עם רשות העתיקות ברחבי הגליל, במסגרת פרויקט מחויבות אישית של משרד החינוך, שמטרתו להגביר את הזדהות הנוער עם הקהילה הסובבת אותו.

התלמידות באתר החפירה בציפורי. "התרגשו מהתגלית המפתיעה" // צילום: רשות העתיקות

תלמידי השכבה נוגעים בעבר ומתנסים בחפירות ארכיאולוגיותב-6 אתרים שונים; בטמרה-זועביה, מגדל העמק, ציפורי, שלומי, סנדלה ויקנעם. התלמידים חופרים, מסננים ממצאים, חוקרים את המורשת התרבותית של הגליל, ואף חושפים ממצאים מסקרנים, שהקדומים בהם מהתקופה הכלכוליתית (4,500 לפנה"ס), והמאוחרים ביותר מתוארכים לתקופה העות'מאנית, עד תחילת המאה ה-20.

"ההתרגשות מהמציאה היתה רבה, ועיני התלמידות נצצו", אמר נמרוד גצוב, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות. לדבריו, "כשניגשתי לראות מה נחשף, הופתעתי לגלות שמדובר בקמע מצרי משום שבדרך כלל מוצאים ממצאים כאלה בקברים. החפירה שלנו מתמקדת בתקופות קדומות יותר מזו של הקמע, ומסקרן לדעת איך הוא התגלגל לכאן".

תלמידים בפעילות חפרות ארכיאולוגיות. "מפגינים סקרנות רבה" // צילום: רשות העתיקות

ד"ר דפנה בן תור, אוצרת הארכיאולוגיה המצרית במוזיאון ישראל שהיתה זו שזיהתה את החרפושית, הוסיפה כי "מדובר בחרפושית מצרית מהתקופה הרעמססית, מימי השושלת ה-19, ימי תור הזהב של מצרים הפרעונית. החרפושיות שימשו לרוב כקמעות עבור כל מי שיכול היה להרשות לעצמו. ברוב המקרים הן שמשו כקמעות קבורה, אבל הן שימשו גם את החיים, ורובן היו מחוברות במקור לטבעות".

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

גלעד צינמון, רכז החינוך של רשות העתיקות בצפון, אמר כי "אפשר ללמוד הרבה בשיעורי היסטוריה, אבל אין כמו למצוא דרישת שלום מהעבר בידיים כדי להתחבר למורשת של הארץ הזו. רוב התלמידים סיפרו לנו שזו הפעם הראשונה שהם פוגשים את עולם הארכיאולוגיה, ומרגש לראות את הסקרנות והעניין שהם מפגינים בחפירה".

רמי פורת, מנהל קריית החינוך אורט קריית ביאליק, הדגיש כי "יש חשיבות גדולה מאוד למעורבות קהילתית וחברתית של תלמידים, ובחשיפתם בפועל לעבר של הארץ. בשנה הבאה ייסעו התלמידים שלנו במשלחת לפולין. אנו רואים בחפירה הארכיאולוגית חלק מההכנה שלהם למסע. רוב התלמידים נולדו בארץ, ונכון שיכירו את ההיסטוריה של הארץ שלהם, לצד ההיסטוריה של העם היהודי כולו. ההשתתפות בחפירות היא נדבך נוסף של העצמת ערך הנתינה, לצד הקניית ערכי המורשת".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר