"אני כל הזמן מייצר ומייצר, ואני מרגיש במרדף אינסופי. ואני לא מצליח ליהנות מזה", אומר אורן ברזילי, מחובר עם תעודות. יותר מחצי עונה חלפה, ואפשר להתחיל להריח את קו הסיום של "מחוברים". ברזילי, ניר פרידמן, דנה פאן לוזון, טל טלמון וציפי רומנו הפציעו בסמוך למפץ "האח הגדול", טיימינג טוב להתנחל בלבבות. אך משום מה העונה הנוכחית עברה מתחת לרדאר. היא חולפת ללא באזז, חרף היותה אחת העונות הרגישות והמדויקות של הדוקו־ריאליטי. הכפילויות בין ברזילי לבין פרידמן (מוסיקאים, קאמבק, רוקנרול) ובין הכדורגלן לאשת המאמן לא העיקו יתר על המידה, ובעיקר הצליחו לא להשתלט על היצירה. מסעות היח"צ של הגיבורים התנהלו במקביל לדרמות בחייהם, וגם אם היו לפעמים מוגזמים (סרט חדש בכיכובה של טל טלמון, הבנו) - הם שימשו רקע מעניין לחשיפה האינטימית. ולשם כך הרי התכנסו כאן.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
"מחוברים" היא כמו ליל סדר שנמשך שבועות, בלי יכולת לקום מהשולחן: כולם מפטפטים, ואם תתרכזו תוכלו לתפוס סיפורים טובים. גיבורים כמו טלמון - הפייבוריטית שלי העונה - מביאים את עצמם לשולחן, פורקים את הכאב והצער, בוכים, מבקשים אמפתיה. קל לנופף את טלמון בביטול - שחקנית כן? - אישה צעירה, יפה ובודדה רוב הזמן, אבל אם נותנים לה כמה דקות של חסד, מבינים שיש פה דרמה של מקצוענית. או שמדובר באחת השחקניות הטובות בארץ, או שמדובר באמנית בעלת נפש שברירית, או גם וגם. את ליבי היא שבתה עוד בפרק שבו המתינה להודעת טקסט מהאקס הדפוק ההוא. מאז קארי ברדשואו לא נראתה רווקה בשלה לאהבה כמו טלמון.
לא הרחק אחריה רודפת ציפי רומנו אחרי החלום. קריירה יש, זוגיות עם רימה יש, ילד יש ועכשיו - עוד! תנו לי עוד מהמירוץ הפסיכי הזה! רומנו הכניסה את המצלמה לחדר ניתוח, נסעה איתה לאומן, חיכתה איתה לתשובה בנוגע לגידול, לקחה אותה להוריה השכולים וגם להזרעה. לרומנו אין גבולות, מה שהופך אותה לאחת הדמויות הסוחפות בסידרה. בעוד רומנו מתאפיינת בטון דיבור ישיר, תכלסי, בבית של הפרידמנים בחד־נס מדברים מסביב. ניר פרידמן עשה מעשה חכם כשחלק את המצלמה עם שחר רוזנצוויג. הרוקר של הניינטייז הבין שהסחורה הכי חמה שלו היא אם בנותיו. שחר עלתה למגרש כשחקנית חיזוק וגנבה מניר את הפוקוס בקלילות. על שמה נרשמו העונה שלושה שיאים, ובהם: נשיות מודרניות זו מצוקה, אמהות היא קונפליקט מתמשך וזוגיות היא מלחמה יומיומית. שאפו שחר. עכשיו תורך לשיר את הפזמון.
את יתר הזמן חולקים ביניהם שלושה. ברזילי הוא מוסיקאי גרוש ובודד. הוא דמות מתחבטת מטבעה, שהתגברה על מכשול אדיר בעברה ("הפחד שלי הוא הדרייב שלי") ועכשיו מתאוששת. קל לחבב אותו בסך הכל. קו העלילה שלו לא מתנקז לשיאים דרמטיים במיוחד, בטח לא בהשוואה לדנה פאן לוזון, האורזת ופורקת מול המצלמה בתכיפות מוגברת. ברור איזה קהל אמור לחוש סימפטיה ללוזון, החיה בצילה של הקריירה של בעלה, אבל לוזון נתפסת בעיניי כמלאכותית מבין מחוברי העונה. לא התחברתי. היא מנסה באופן נואש וצפוי לקלוע לטעם הקהל "שלה'', אך שתיקתו הרועמת של בעלה אומרת יותר מכל המילים שלה (ע"ע: "אני מקנאה באנשים שהולכים בבוקר, ויש להם את הלחץ הזה של ללכת לעבודה". וואט?). הצלע החלשה העונה היא של תומר ירוחם, פנים יפות מחוברות לגוף שרירי, וזהו. הכי מושתל של ההפקה. "מחוברים" נותנת עבודה יפה. העונה הזו לא תיזכר כפורצת דרך, אך יהיה חבל אם היא לא תיזכר כלל. הפאזל על דימוי עצמי, הרס עצמי וטיפוח עצמי הגיע העונה לטופ.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו