מסע בעקבות פרעה

המצרים השאירו את עקבותיהם בכל מקום שבו ביקרו. בחפירות רבות התגלו ממצאים מצריים שסיפרו על השהות הארוכה של המצרים בכנען. אחת התערוכות המרשימות שתמצאו השנה היא "פרעה בכנען" במוזיאון ישראל בירושלים. "הסיפור שלא סופר" מציג לראשונה בעולם את התקופה שבה האימפריה המצרית שלטה בארץ ישראל הקדומה, ארץ כנען, לפני 3,500 שנה. התערוכה במוזיאון ישראל מוצגת מ־4 במארס עד 25 באוקטובר.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

המעוז היפואי במרכז

 פסל רעמסס השלישי

בתקופת השלטון המצרי בכנען הפכה יפו למעוז אסטרטגי שנועד להבטיח את יציבות השלטון המצרי במרכז הארץ. ביפו נחשפו שרידים של שער המצודה, שעליו היו חקוקים חמשת שמותיו של רעמסס הגדול. השער שוחזר מחומרים מודרניים בשנות ה־90, ומבקרים כיום בגן הפיסגה יכולים לחזות בשחזור שניצב במקום המקורי של השער. 

בתערוכה משתמשים בפרגמנטים המקוריים של השער והם משולבים לראשונה בתוך השחזור. אפשר לראות שהאבן ששימשה את המצרים לבניית השער היתה הכורכר המקומי של מישור החוף, אולם שרידים של טיח צבוע, שעדיין ניכרים על האבנים, מעידים שהשער היה מרהיב, ושמותיו של רעמסס היו צבועים בצבעים עזים כמו אדום וצהוב. בתערוכה מוצג סרטון אנימציה המספר על כיבוש יפו על ידי מצרים. 

הפפירוס עוד כאן

סמיכותה של אפק (אנטיפטריס) ליפו הפכה אותה בתקופת השלטון המצרי לאתר חשוב. התל יושב על מקורות הירקון העשירים במים. חוקרים מניחים שהיה זה אחד המקומות היחידים בארץ שבהם גדל צמח הפפירוס, שהיה כה נפוץ במצרים. הדבר היקנה למקום מראה "מקומי" מבחינת המצרים, והפך אותו למעין חווה, שהיתה כנראה בבעלות הנציב המצרי של יפו.  

המבקרים באתר יוכלו לראות את בית המושל המצרי, שנחפר בשנות ה־70 על ידי משלחת מטעם אוניברסיטת תל אביב. זהו בית רחב מימדים ששוחזר במלואו. במקור היו לו שתי קומות, אך רק התחתונה שרדה את שיני הזמן. מיקומו בלב המצודה הטורקית המוכרת שניצבת במקום מעיד שכבר לפני 3,500 שנה היה זה מקום מרכזי לשלטון של ארץ ישראל. 

בתערוכה מוצגים חפצים אחדים מאפק, ובהם טבעת פאיינס מצרית הנושאת ברכה לאל החשוב ביותר במצרים באותה תקופה, אמון־רע. צבעה הכחול העז של הטבעת השתמר גם אחרי אלפי שנים.

בתערוכה אפשר לראות גם חרב מגל שנמצאה באפק. בעת ביקורו של ראש ממשלת ישראל לשעבר, מנחם בגין, בקהיר באפריל 1979, כשבוע בלבד לאחר חתימת הסכם השלום עם מצרים, הוענק העתק של החרב המכופפת לנשיא מצרים דאז, אנואר סאדאת. 

תחותמס השלישי במגידו

 

תל מגידו  //  צילום: דורון ניסים

בדרך למגידו אפשר לספר את הסיפור של המלך תחותמס השלישי והדרך שבה הוא בחר להגיע לעיר בשנת 1457 לפני הספירה. בתל מגידו אפשר לראות את שער העיר מאותה תקופה. זהו שער מרשים, ששוחזר בשנים האחרונות בזכות עבודות שימור של רשות הטבע והגנים הלאומיים. מייד מאחורי השער ניצבים שרידיו של הארמון הכנעני של העיר. לפני כ־80 שנה נחשף בארמון חדר האוצר של המושל הכנעני של העיר. במקום התגלו שלושה חדרים תת־קרקעיים שהכילו עושר עצום של תכשיטים וחפצי מותרות, רובם משנהב, וחלקם מוצגים בתערוכה. האוצר ממגידו ודאי נועד לצורכי מסחר וחליפין, ועליו התבסס אולי כוחו של שליט העיר.

פסל תחותמס השלישי

בתערוכה יצרו המעצבים חדר אוצר שההשראה ליצירתו שאובה מחדר האוצר ממגידו. בתערוכה יוכלו המבקרים לחזות במבחר עצום של חפצי יוקרה מהתקופה שבה שלטו המצרים בכנען. 

 ענק חרוזים משוחזר

המצודה של בית שאן   

מצבת ניצחון  //  צילום: אלי פוזנר

בדומה ליפו, המצרים הפכו את בית שאן למצודת שלטון שממנה שלטו בצפון הארץ. חפירות בתל חשפו מספר רב של מונומנטים מצריים. אלה שימשו אמצעי תעמולה לעוצמתה של האימפריה המצרית. על פיסגת התל אפשר לראות מבנה מרשים ביותר. גודלו, איכות בנייתו והממצאים שהתגלו בו מעידים שהיה זה ארמון המושל המצרי. הכניסה המרשימה למבנה שוחזרה לראשונה לכבוד התערוכה.  

כמו שנוהגים היום להנציח הכרעות צבאיות בעזרת אנדרטאות, המצבה הגדולה מבזלת בבית שאן נועדה לשמר את הזיכרון של ניצחון הצבא המצרי על כוחות כנעניים. היא הוצבה בידי המלך סתי הראשון, לפני כ־3,300 שנה. המצבה גולפה בידי אמנים מצרים שפעלו בכנען. 

הפסל היחיד של מלך מצרי בגודל טבעי שהתגלה בארץ, פסל רעמסס, התגלה במצודה המצרית שהיתה באותה עת בבית שאן. על כתפיו של הפסל חקוקים שמותיו של המלך. במרכז ארמונו של המושל המצרי בבית שאן השתרע אולם מרכזי, שבו נחשפו שני בסיסי עמודים מרשימים. שתי כותרות העמודים שוחזרו במעבדות המוזיאון וניצבות בתערוכה. כותרות דומות רווחו מאוד במצרים; הן מדמות תפרחת פתוחה של גומא הפפירוס. שתי הכותרות נחשפו יחדיו בחפירות שערכה בתל בית שאן משלחת מטעם אוניברסיטת פנסילבניה, אך כבר בתקופת המנדט הבריטי הן הופרדו זו מזו; האחת הועברה למוזיאון רוקפלר בירושלים, שם אוחסנה ומעולם לא הוצגה, והשנייה הושארה בתל בית שאן ובמהלך השנים נפגעה מאוד. לרגל התערוכה אוחדו מחדש שתי הכותרות. 

הימים היפים של חצור

בתקופה שבה המצרים שלטו בכנען, חצור היתה העיר הגדולה והחשובה ביותר בארץ ישראל. בתל חצור נחשפו מבנים אדירים מתקופה זו. בפיסגת התל נמצא מקדש מונומנטלי שנהרס בשריפה אדירה. האש היתה כל כך חזקה שהיא גרמה לצריפתן של לבני הבוץ שמהן נבנו הקירות, וכך כיום אפשר לראות את יסודות הבזלת הנפלאים ומעליהם את הלבנים המקוריות. זהו המקדש הגדול ביותר שנמצא באזורנו, והתגלו בו אוצרות נפלאים.

לפני ארבע שנים, בחפירות תל חצור בצפון הארץ חיכתה עוד הפתעה גדולה לחופרים: ביום האחרון של עונת החפירות התגלה במקום שבר פסל ספינקס מצרי.

הספינקס מחצור 

הספינקס הוא יצור דמיוני, חיית כלאיים המשלבת גוף אריה וראש אדם, שייצגה את מלך מצרים. רק כפות רגליו הקדמיות של הפסל השתמרו, אולם למרבה המזל, חרוט ביניהן שמו של המלך מֶנְכָּאוּרַע, שאותו ייצג הספינקס הזה. לפי גודל השבר אפשר לחשב את מימדי הפסל השלם: אורכו היה קרוב לשני מטרים, ומשקלו המשוער יותר מחצי טון. היה זה פסל מונומנטלי, שנוצר בבית מלאכה מלכותי במצרים.

הספינקס ניתן כמתנה רשמית יקרה לשליט חצור. איננו יודעים מדוע נבחר דווקא פסל זה להישלח לכנען, אולם לאור משקלו העצום, אפשר להניח כי הוא הובל באונייה ממצרים לאחד מנמלי החוף, צור או עכו, ומשם הובל לעיר חצור. בהעברתו לחצור הושקעו משאבים אדירים, המעידים על מרכזיותה של העיר בעיני השלטון המצרי.

בתערוכה במוזיאון אפשר לסייר בין פסלי הפרעונים ושחזורי ענק ולגלות למשל איך מזהים את המלך פרעה, מה זה ספינקס, איך כותבים בכתב הקדום בעולם ואפילו אילו משחקים היו לפני 3,500 שנה. התערוכה מלווה במדריך קולי מיוחד לילדים ובחוברת הפעלה. 

חינם בחול המועד  

לאתרים שבהם נמצאו שרידי הביקור המצרי אפשר להגיע כבר היום, עוד לפני הפסח, ולפני שנספר ביציאת מצרים. לתערוכה כדאי לבוא בחול המועד פסח, בין 23 ל־30 באפריל, כי אז הכניסה לילדים חינם. פעמיים ביום מסתורי הפירמידות ישתלטו על המוזיאון וכתב חידה לכל המשפחה יהפוך את הגלריות לזירת הרפתקאות ענקית בעקבות הפרעונים. 

פתרון כתב החידה ידרוש מהמתמודדים להשתתף בתחנות אתגריות ובמשימות פענוח, להיות יצירתיים ולהפעיל את הדמיון. פרסים יוענקו מדי יום לזוכים בפענוח כתב החידה. כמו כן, יתקיימו סדנאות אמנות ברוח מצרים העתיקה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו