לפני עשר שנים התארחתי בביתו של אריה זלינגר בתל אביב, לצורך ראיון. מר כדורעף הישראלי סיים בדיוק שנתיים וחצי עבודה ביפן. הוא כבר היה מעוטר במדליות זהב אולימפיות עם הנשים של ארה"ב ועם הגברים של הולנד. אבל מה שהוא רצה באמת זה להביא את הנשים של ישראל לטורניר אולימפי. מדוע דווקא נשים, למה לא עם הגברים? "כי בשביל גברים אני צריך שיהיה לי קאדר של עשרה שחקנים מעל שני מטרים, כי בגברים משחקים מעל הרשת", הוא הסביר. "נשים אני יכול למצוא כאן. נשים קלות יותר לאימון, ללמידה, והן יותר ממושמעות. זה יהיה פספוס אם לא נעשה את זה". חלפו שנים, איש העסקים קובי ריכטר התגייס למשימה, מימן בכספו את הפרויקט של זלינגר ואמש, אחרי שנתיים וחצי, הוא קטף פרי ראשון. נבחרת הנשים תשחק באליפות אירופה. ניצחון הבנות של זלינגר על בלארוס (1:3 במערכות), היה ניצחון של מומנטום. הבלארוסיות כדורעפניות טובות יותר, יש להן נתונים פיזיים טובים יותר, כולל שחקנית קו קדמית בגובה שני מטרים. יש להן גם את אחד ממאמני הכדורעף הטובים בהיסטוריה, אבל זה לא הספיק להן. שמות לא בדיוק שגורים בספורט הישראלי עשו את הבלתי ייאמן. הרבה פיות נסתמו אמש באולם מטרוווסט ברעננה. העסקונה שהיתה נגד זלינגר, חלקה מצמרת האיגוד, תשנה עכשיו את הטון. יש נסיעות, כיבודים, החבר'ה מאוד אוהבים להתכבד. לזלינגר מצפה עכשיו שנה לא קלה. הוא חייב לשלב עוד 3-2 צעירות כדי ליצור המשכיות. אין למה לצפות באליפות שתהיה בסרביה ובאיטליה. אירופה עוד גדולה עלינו. גם בלונדון 2012 לא נהיה. אבל אולי בריו 2016 או באולימפיאדה של 2020, מותנה בכך שימשיכו לעבוד בשיטה שלו. מי שראה את הבנות של הנבחרת לפני שלוש שנים, לא האמין שהן תוכלנה להתחרות בשכונה. מה תתרום ההצלחה לפרויקט? לא ידוע, ימים יגידו. אבל היום חייבים לשמוח בשביל אריה והבנות שלו וכמובן בשביל קובי ריכטר. הם האמינו, השקיעו ועבדו קשה. רק הם, לא אף מהעסקנים שיתפסו טרמפ על ההישג.
