מדבר שהפך למודל ירוק: מה ישראל יכולה ללמוד מדובאי?

בשיתוף מא"י מיחזור אלקטרוניקה

בפרק זה אירחה דנה רון את נעה גסטפרוינד, מייסדת שותפה של Tech Zone UAE-IL. השתיים שוחחו על הקסם שדובאי מהלכת על ישראלים, הסיבות לכך שהיא הפכה למוקד מרכזי לחדשנות טכנולוגית בתחום הסביבה, והפוטנציאל לשיתופי פעולה ירוקים בין ישראל לאיחוד האמירויות. לצד האופטימיות, הן דיברו גם על האתגרים שמעכבים את הצמיחה של מיזמים משותפים.

דובאי, שבעבר הייתה אזור מדברי התלוי בנפט, הפכה בתוך כמה עשורים לעיר-על – עם גורדי שחקים נועזים, קניונים עצומים, ובעשור האחרון גם שאיפות סביבתיות מובהקות. כיום היא משקיעה בתחבורה חשמלית, מערכות מתקדמות להתפלת מים, פתרונות הצללה עירוניים חכמים, וטכנולוגיות לניהול אנרגיה באופן יעיל ובר־קיימא.

לדברי נעה גסטפרוינד, ההצלחה של דובאי בתחומי הקיימות והטכנולוגיה לא נובעת רק ממשאבים כספיים, אלא משילוב מנצח של חזון ברור, רגולציה תומכת ויכולת לקבל החלטות במהירות. "הם חושבים בגדול ולא מפחדים לנסות", היא אומרת בפרק.

המשיכה של ישראלים לדובאי אינה מקרית. מעבר לקרבה הגיאוגרפית והנוחות שבטיסה קצרה ליעד זר, יש גם חיבור עמוק יותר לרוח היזמית של העיר. בעיני רבים היא מרחב שבו מותר וצריך "לחלום בגדול" – גישה שמדברת בדיוק אל הלב של יזמים ישראלים.

עם זאת, גסטפרוינד מדגישה שלא הכול ורוד. שיתופי פעולה בין ישראל לדובאי עדיין נתקלים לעיתים בקשיים – מפערים תרבותיים והבדלי קצב עבודה, ועד זהירות פוליטית שיכולה לעכב תהליכים. "מי שרוצה לעבוד עם דובאי צריך להבין את התרבות העסקית המקומית, את החשיבות של בניית אמון ואת הדרך השונה שבה עושים שם עסקים", היא אומרת.

לדבריה, לישראל יש לא מעט מה ללמוד מהגישה האסטרטגית של איחוד האמירויות – ובעיקר מהחיבור שהם עושים בין תכנון ארוך טווח, קיימות וצמיחה כלכלית. "הם לא רואים קיימות כאיום, אלא כחלק בלתי נפרד מהעתיד הכלכלי שלהם", היא מסבירה. וכשמדובר באקלים של המזרח התיכון, לשתי המדינות יש את אותם אתגרים – מה שמייצר גם בסיס מצוין להזדמנויות משותפות.

בשיתוף מא"י מיחזור אלקטרוניקה