תגלית בת 29
אחרי שנים ארוכות בצל, קפץ שמוליק ברנר לקדמת הבמה • המנהיג של ברק נתניה הגיע אליה במקרה, וגם אז לא תוכנן להיות רכז ראשון • השידוך הפך להצלחה מסחררת ורובי בלינקו כבר מעריך: "אחרי העונה אף אחד לא יוכל להתעלם ממנו"
שמוליק ברנר מגיע ממשפחה שהיא מלח הארץ. אחות אחת רופאה, האח השני בעל קריירה צבאית מרשימה, והוא עצמו לומד לתואר שני במנהל עסקים לצד הכדורסל. רובי בלינקו, שאימן אותו גם בקריית אתא וגם בעירוני ר"ג, מגדיר זאת כך: "הכדורסל הרוויח בגדול שברנר החליט להיות שחקן, אבל הצבא הפסיד טייס מצטיין".
הוא התחיל את הקריירה במכבי קריית ביאליק. ארז אדלשטיין היה הראשון שהעניק לו את הבמה בליגת העל בהפועל גליל עליון, אבל מאז ועד העונה הוא שיחק בעיקר בקבוצות קטנות שנאבקו בתחתית. פעמיים קבוצות שלו ירדו ליגה, ופעם אחת הוא עצמו ירד לשחק בלאומית.
את קפיצת המדרגה המשמעותית, לפני הפריצה הגדולה, הוא עשה ב"סיירת בלינקו" לפני שתי עונות. "עד העונה בר"ג אף אחד לא נתן לו את המושכות, מאמנים לא האמינו בו", מספר בלינקו. "מאותה שנה התחילו להעריך אותו ואחרי העונה אף אחד כבר לא יוכל להתעלם ממנו. גם בקריית אתא, כשהוא עוד היה חייל, הוא היה אצלי רכז ראשון, אבל פוטרתי. אם הייתי משלים את העבודה באותה עונה, הוא היה מקבל את ההכרה הרבה יותר מוקדם".
זה סיפור של הבשלה מאוחרת. לא מעט אנשים גילו אותו השנה, כשהוא כבר נושק לעשור הרביעי בחייו. העונה הוא מקבל הכרה כמעט בשביל כל הקריירה. "אני מנסה ליהנות מהעניין, אבל ממשיך לעשות אותם דברים שעשיתי בעבר", מספר ברנר על החשיפה הפתאומית, "זה כיף גדול שעכשיו רואים את זה, בניגוד לעבר. מעל הכל, חשובה לי ההצלחה הקבוצתית".
הוא תמיד עמד איפשהו בצל. ברנר היה חבר בנבחרת דור הזהב של הכדורסל הישראלי שזכתה ב-2000 במדליית הכסף באליפות אירופה, אבל משם אנחנו זוכרים בעיקר את בורשטיין, גרין, יצחקי וניסים. הוא בכלל לא היה אמור להיות העונה בנתניה, אליה הגיע רק אחרי שגוני יזרעאלי ביצע פניית פרסה וחזר לגלבוע/גליל. גם כאן בלינקו, שאריק אלפסי היה שחקן שלו, היה "הסנגור הגדול שלו", כפי שהוא מגדיר את זה.
התכנון המקורי של אלפסי היה שברנר וקווין בראסוול יחלקו את עמדת הרכז וישלימו אחד את השני. אלא שהיכולת הנהדרת של הישראלי לעומת האכזבה הגדולה מהאמריקני הביאו להשתלטות מוחלטת שלו על עמדת הרכז. במהלך העונה הרגילה הוא היה 32 דקות על המגרש ובפלייאוף כבר עלה ל-36.
ברנר תפור על נתניה. רכז כמוהו, שקודם כל חושב על השחקנים שלצידו, מתאים לצד שלושת הגאנרים שיש איתו בקבוצה. המשולש קיליגסוורת'-וושהאם-פינוק קלע במהלך העונה 55 נקודות בממוצע מתוך 81 של הקבוצה ולקח 43 זריקות בערב. לצד חבורת הסקוררים, התאים רכז שלוקח רק 5.5 זריקות בערב (לעומת 6.2 אסיסטים).
רכז מהסוג הישן
חוץ מזה, הצד ההתקפי הוא עקב אכילס של ברנר. קלעי הוא אף פעם לא היה. לצד התמקמותו בצמרת הגבוהה של מוסרי האסיסטים והחוטפים, הוא עושה רק 5.5 נקודות עם 27 אחוזים משלוש. גם מקו העונשין מעולם לא היה להיט, למרות שיפור קול העונה. בלינקו: "אם היתה לו קליעה הוא היה במחוזות אירופיים ויותר מזה. את כל מה שהוא בנה הוא עשה בלי שום כישרון יוצא דופן, אלא בזכות האהבה למשחק ויכולת גופנית משובחת שעליה הוא עובד קשה".
ברנר הוא רכז מהסוג הישן במובן הטוב של המילה, ובלינקו מדגיש: "הוא מנהיג. המנהיגות שלו שקטה בלי רעש וצלצולים. יש לו אישיות כובשת, הוא שחקן של מאמן, ואחד שיודע לסחוב את כולם אחריו".
לכל אלה תצרפו גם את יכולת ה"מאני טיים". בניצחונות במלחה ובסדרה מול חיפה היו לו פעולות גדולות בדקות המכריעות. בליגה אפורה שהתקשתה למצוא תגלית עונה, ברנר הוא מהסיפורים הגדולים של העונה הזו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו