צעד וחצי לשוויון

ננסי ליברמן זוכרת היטב את הרגע שבו התפכחה. היתה זו שיחת קיץ סתמית שניהלה לפני כמה שנים, בסוף העשור החמישי לחייה, עם דיוויד סטרן, בימים ההם עדיין הקומישינר הכל יכול של האן.בי.אי. עד אז הספיקה למצב את עצמה כפרצוף המזוהה ביותר עם כדורסל הנשים בארה"ב. עם רזומה שכולל מדליה אולימפית, שתי אליפויות מכללות, כניסה יוקרתית להיכל התהילה ועשרות שנים של משחק, מי שזכתה לכינוי "ליידי מג'יק" סברה שהזמן שיעבור עד שתזכה במפתחות הנחשקים לעולם האימון הגברי הוא קצוב. העו"ד היהודי קטן הקומה העמיד אותה על טעותה: לפרוץ את ה"קליקה" הגברית הזאת תהיה משימה הרבה יותר מורכבת מכל מהלך שהיא אי פעם ביצעה על הפרקט.

"אמרתי לעצמי, 'הי, אני ננסי', הייתי בקירבת המשחק הזה כל החיים שלי - כשחקנית, כמאמנת, כפרשנית; הם צריכים להכיר אותי", סיפרה פעם בראיון, "דיוויד העיר אותי מהטעות הזאת. 'אם את רוצה לאמן באן.בי.אי, את צריכה להתרועע ליד האנשים שייקחו אותך לשם', הוא הסביר". 

באותו הקיץ ליברמן כיתתה את רגליה בין כינוסים מקצועיים של האנשים החזקים בליגה, רובם ככולם גברים כמובן. לא חלף הרבה זמן עד שהפכה ב־2009 לאישה הראשונה שמאמנת גברים במסגרת מקצוענית. התמונות שלה עומדת לצד הקווים בשמלת ערב מרשימה, תסרוקת מעוצבת ועגילי חישוק בולטים - הרחק ממראה הטום־בוי שאפיין אותה בעבר - ומדריכה את שחקני טקסס לג'נדס מליגת הפיתוח של האן.בי.אי, כבשו את הכותרות בארה"ב. 

לפני כשבועיים עשתה ליברמן את הקפיצה המיוחלת אל הליגה הטובה בעולם ומונתה לעוזרת מאמן בסקרמנטו קינגס, קבוצתו של עומרי כספי.

אלה הם זמנים אחרים בספורט האמריקני, שונים מאוד מהימים שבהם ליברמן, נערה יהודייה לבנה שגדלה בברוקלין, היתה מבלה המון על מגרשי האספלט של הארלם עם ילדים אפרו־אמריקנים, וגורמת לעוברים ושבים לגרד בראש. 

רק לפני שנה הפכה בקי האמון לעוזרת המאמן הראשונה בהיסטוריה של האן.בי.אי (בסן אנטוניו); כמה ימים לפני כן מונתה מישל רוברטס, עורכת דין ממוצא אפרו־אמריקני, לעמוד בראש ארגון השחקנים של הליגה; לפני שלושה שבועות בלבד היתה זו ג'ן וולטר שהפכה לאישה הראשונה בצוות אימון של קבוצת NFL, ליגת הפוטבול המקצוענית. 

ההיסטוריה המגדרית של הכדורסל האמריקני נכתבת בימים אלה, רק שליברמן - באקט אופייני לפורצי דרך - מסרבת לצאת מפרופורציות: "אנחנו ב־2015. אם יש לנו נשיא אפרו־אמריקני, אז אישה יכולה לשבת על ספסל ולנתח דיאגרמות".

 

הדרך הנשית לאמן

בתסריט האמריקני האידיאלי - זה שבו כבר קשה להבדיל בין מציאות לדמיון - ליברמן (57) היתה בוודאי זו שזוכה להיות מלוהקת לתפקיד האימון הראשוני בליגת הגברים הטובה בעולם. כשהיתה בת 18 בלבד הפכה לתלמידת התיכון הראשונה בהיסטוריה - בקרב נשים וגברים גם יחד - לשחק בנבחרת ארה"ב, כאשר זו זכתה במדליית הכסף באולימפיאדת מונטריאול 1976. 

באמצע שנות ה־80, לאחר שהשתתפה במסגרות נשים שונות, היתה ליברמן הראשונה שמצטרפת לליגת גברים, ה־USBL - גירסה מוקדמת לליגת הפיתוח הנוכחית של האן.בי.אי. ב־2008, כשהיא בת 50, עלתה על הפרקט למשחק אחד במדי דטרויט שוק מה־WNBA. קבלת התפקיד בסקרמנטו היא למעשה רק המשך טבעי לקריירה של ניפוץ שיאים.

אחת משיחות הטלפון הראשונות שביצעה לאחר היוודע דבר המינוי היתה לפורץ דרך אחר, מתאגרף העבר מוחמד עלי, אחד מגיבורי ילדותה. "כשהייתי קטנה לא היה שוויון מגדרי, לא היה WNBA, היה מעט מאוד. כל מה שנותר הוא התקווה והוא נתן לי אותה. הוא גרם לי להאמין, הוא לימד אותי לאהוב את עצמי איך שאני".

ועדיין, כשאבק האופוריה הפמיניסטי ישקע, ליברמן והאמון יהיו טיפה בים לצד מאות אנשי צוות מקצועי מהמין הגברי באן.בי.אי. למעשה, אפילו מסגרות הנשים בארה"ב מאופיינות בדומיננטיות גברית בולטת על הקווים. כך למשל, יותר מ־60 אחוזים מהמאמנים בדרג הבכיר של ליגת המכללות לכדורסל נשים ב־2013 היו גברים. ליברמן עצמה עזבה את התפקיד ההיסטורי בטקסס כדי להיות קרובה יותר לבנה הכדורסלן, טי.ג'יי (שהיה מועמד לנבחרת העתודה של ישראל), מנישואיה עם שחקן העבר טים קליין. היא אמנם בחרה זאת, אך קשה לדמיין מקבילה גברית נוקטת צעד דומה.

עם זאת, הענף הכתום מקדים בהרבה את הפוטבול והבייסבול בכל מה שקשור לשוויון מגדרי. בגיליון השנתי של המוסד לאתיקה ולמגוון בספורט, הוא זכה לציון סביר יחסית בסוגיה זו, לא מעט בזכות העובדה שקרוב ל־40 אחוזים מהעובדים באן.בי.אי הם נשים, כולל כאלה בכמה עמדות ניהוליות בכירות יחסית.

ליברמן, כמו פמיניסטיות אחרות, לא סבורה שנשים צריכות לשחק עם גברים על אותו מגרש. החוויה האישית שלה לפני 30 שנה היתה די מתסכלת - "אתה נתקל באנשים בגובה 2.05 מ'; גם בימים הכי טובים שלי לידם הייתי מאוד ממוצעת" - לצד משעשעת פה ושם - "הבעיה הקשה ביותר באותה עונה היתה להיכנס לשירותים ולראות את מושב האסלה מורם". לעומת זאת, בכל הנוגע לאימון, המבוסס על ידע ולא על כוח, לא אמור להתעורר כל הבדל.

או שבעצם כן. "לנשים יש דרך שונה לתקשר עם שחקנים", הסבירה לפני שנה בטור מיוחד עם מינויה של האמון, "אני יודעת שיש כאלה שלא יחששו לומר את שעל ליבם לי ולא למאמן גבר". אנטוניו דניאלס, אלוף אן.בי.אי בעבר ומי ששיחק עבור ליברמן בטקסס, נדרש אז להסביר את ההבדלים בין מאמן גבר למאמנת אישה: "די אותו דבר, חוץ מזה שאתה לא פושט את הבגדים שלך בחדר ההלבשה באותו זמן".

ליברמן מגיעה לסיטואציה מעט שונה מזו של בקי האמון. סן אנטוניו היתה ידועה במשך השנים כנוף אחר באן.בי.אי - חדשנית, סבלנית, בינלאומית. זה לא ממש המקרה בסקרמנטו, קבוצה צעירה ולא יציבה ששני כוכביה העיקריים, דמרקוס קאזינס וראג'ון רונדו, התפרסמו בעבר בזכות תקריות חוזרות ונשנות עם מאמנים.

התמונות של ליברמן על הספסל בוודאי יעוררו העונה עניין גדול מהרגיל בקרב הקבוצה שמתקשה להגיע להצלחות מקצועיות בשנים האחרונות. "התפקיד שלי", היא אומרת, "הוא לגרום לזה להיראות נורמלי. כל מה שקורה פה נורמלי. אני רק עושה את העבודה שלי". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו